צחי הנגבי, בניגוד ל
חיים רמון למשל שהואשם בהטרדה מינית (רמון, אגב, היה צריך לחטוף סטירה, לא כתב אישום), מצא עצמו לאחר משפט שנמשך שנים רבות, מחוץ לפוליטיקה, עייף, מותש ומרושש. זאת, לאחר שבית המשפט הרשיע אותו דווקא בשקר(?!), לא במינויים פוליטיים פסולים, ואף הטיל עליו קלון שבעטיו הוא נאלץ לפרוש מהכנסת.
הנגבי הורשע באמירת שקר ליו"ר ועדת הבחירות הפנימיות בליכוד, שופט שאינני זוכר את שמו כרגע, ולכן סברו שופטיו כי דינו צריך להיות חמור לא פחות מזה של אותו אזרח שהשליך נעל על נשיאת בית המשפט העליון השופט
דורית ביניש ונשפט לשלוש שנות מאסר בפועל. הכול יחסי, כמובן.
הנגבי, בניגוד לרמון, לא תקף, לא ביקר, לא לכלך ולא השמיץ את מערכת התביעה ואת שופטיו. ובכל זאת הוא חטף זרנוק בעובי של שני צול. וכל זאת למה? או בשל שתיקתו, שהתפרשה על-ידי שופטיו כחולשה שיש לנצלה בעת ההכרעה, או בשל חטאיו הישנים שלמרות הזמן הרב שחלף, למרות התיקון וה"חזרה בתשובה" - הם טרם הלבינו כשני, לפחות בעיני שופטיו אשר נהגו בו מנהג בית שמאי והפגינו קטנות נפש.
כמו אל קאפונה, להבדיל אלף אלפי הבדלות, הנגבי מסיים את הקריירה שלו על חטא שהוא בבחינת "געשפט", אוויר ממש. ולכן קשה לדעת אם הוא "נשפט" על המכות שהחטיף לערבים בקמפוס בתחילת שנות השמונים; על ההתבצרות באנדרטה ההיא בימית ב-1982; על התנהלותו המושחתת-לכאורה ב"דרך צלחה"; או על חלקו בפרשת "בראון-חברון" הידועה לשמצה. או שמא האיש חטא באמת (מינויים פוליטיים פסולים) ושיקר (ליו"ר ועדת הבחירות, ובכך הוסיף חטא על פשע) ולכן מוצה עמו הדין, כפי שמקובל במשטרים נאורים.
אבל בינינו, מי מהפוליטיקאים שלנו לא משקר? מי מקציני המשטרה שלנו לא "מטייח"? מי מהשופטים שלנו לא מחרטט ומבלף? ומהי התרבות השלטת כאן אצלנו אם לא תרבות השקר? אז מה ההיתממות הזו של התביעה? מה הצביעות הזו של השופטים? שהרי מרגע שזוכה מהעבירה העיקרית שבגינה הוגש נגדו כתב אישום, עבירת המינויים הפוליטיים הפסולים, וגם אם זוכה בשל מה שמכונה "הגנה מן הצדק", עדיין התביעה הייתה צריכה לדרוש מבית המשפט שלא לדון בסעיף השקר, או, לחילופין, לבקש למחוק אותו מכתב האישום. כי השקר הוא תולדה, נגזרת, של האישום שבו הוא הואשם - מינויים פסולים - ומשזוכה מאישום זה הרי שעבירת השקר לא קיימת.
ומדוע ההשוואה לאל קאפונה? משום שהבוס האיטלקי (קאפו דה טוטי קאפי) גנב ושדד ואנס וסחט והכה ושרף ודרס ורצח ולבסוף נעצר על העלמת מסים ומת בכלאו כתוצאה ממחלת העגבת. כך הנגבי: עשה כל כך הרבה רע, אבל בסוף נשפט על מעשה אהבלי, כפי שאומר יו"ר ההסתדרות.
ומילה לסיום: המטמורפוזה שהתחוללה בהנגבי הכשירה אותו בעיניי להיות אחד מראשי ההנהגה של המדינה הזו בשני העשורים הקרובים. לעניות דעתי, הוצאתו מן הפוליטיקה אל הכפור השגרתי היא הפסד גדול של ציבור גדול, משמאל וממרכז שראה בו אלטרנטיבה פנטסטית לקיצוניים מימין ולהזויים משמאל. הנגבי הוא פוליטיקאי עם כישורים של ראש ממשלה, וחבל ששופטיו לא התחשבו בפוטנציאל של האיש בטרם קבעו את קלונו.