פרסומת כשיעור מאלף בחינוך

פרסומות לא עושות לי טוב. כבר אמרתי שאין תענוג גדול מזה, שברגע שמתחילות הפרסומות אתה מעביר ערוץ. שובר את השקר הגדול - ככל שתפרסם יותר, תשתלט על המרחב הציבורי, שתוכל למכור יותר. אבל מידי פעם, שלא ברצוני, לא בביתי, אני נאלץ לצפות ברעה הזאת.

אישה חכמה עליה ניתן לומר "חכמות נשים בנתה ביתה", הסבה את תשומת ליבי לפרסומת הבאה:

הפרסומת היא לשניצלים עשויים דק דק כמו מלח בגרון (סליחה, זו פרסומת אחרת). בפרסומת נראית אמא העומדת מחוץ לדלת חדרו של בנה, השומע מוזיקה רועשת, ובידה ארוחת הצהרים, שהמנה העיקרית היא השניצל המדובר. האמא, נוקשת מספר פעמים על הדלת ולאחר שהיא לא נענית, היא מחליטה לשלוח את הארוחה מתחת לדלת. השניצל כל כך דק שהוא עובר חלק מתחת לדלת.

המפרסמים רצו להבהיר לנו כמה השניצלים דקים, אבל הם מעבירים לנו עוד כמה מסרים סמויים.

אז צא ולמד כמה דברים:

1. לילד מגיע חדר משלו עם דלת משלו.
2. אסור להורים להיכנס ללא אישור לחדרו של הילד.
3. הילד יכול לשמוע מוזיקה רועשת בבית ולאמא אסור לדרוש ממנו להנמיך.
4. אמא צריכה לדאוג לילד לשניצלים חמים ולהביא לו אותם עד לחדר.
5. אמא לא יכולה לבקש מהילד שירד לאכול בפינת האוכל .
6. למרות הכל אמא עדיין מחייכת. העיקר שהילד אוכל.

מי שלא עומד בתנאים האלו, סופו יהיה עימות מול המועצה לשלום הילד, או מול המשטרה המקומית, תלוי כמה תתנהגו יפה.