משפט קצב הטיל קלון נוסף וחמור על מערכת השפיטה במדינת ישראל, מערכת זרה שאינה מערכת שפיטה של העם היהודי אלא של אוליגרכיה המתיימרת לייצג את מדינת הצללים של כל האזרחים. מדינה בלתי חוקית בעליל!
הבושה, האבל והצער שאופפים יהודים למשמע גזר הדין במשפט קצב כבדים לאין ערוך גם אילו היו האשמות נגד מר קצב מוכחות אחת לאחת.
הנורמות הציבוריות בתחום המוסר שבית המשפט העליון וכל זרועותיו מעודדים הן בפסיקה, הן בערכים והן בדוגמה האישית של חלק מהשופטים, הפרקליטים והאליטות מעודדים הפקרות מינית בתחומי המשפחה והחברה.
הציבור היהודי לצערנו הרב הוא עם נטול מערכת שפיטה משל עצמו על כל התוצאות החמורות הנובעות מכך ובינתיים הוא נתון למשיסת המערכת הנוכחית.
למדינת ישראל נצמדה מערכת משפט טפילה ופרמיטיבית השרויה שנים ארוכות בקידום תהליכי הרס אנטי לאומיים, ביטחוניים, חברתיים ותרבותיים בכל התחומים בהם עוסקת מערכת המשפט.
לצערנו לא הייה להליך המשפטי מראשיתו מראית עין של משפט הוגן מלבד הנקמה והחשבון על כך שמר קצב סירב לעסקת הטיעון שהייתה מחייבת אותו לשאת קלון שלפי מיטב הכרתו לא דבק בו.
כל עוד קיימות עסקות טיעון אין צדק אלא אלימות משפטית נורמטיבית על-ידי דריסת הקרבן.
התובעת הקודמת במשפט קצב אירית באומהורן ציינה בראיון מייד לאחר המשפט כי מר קצב קיבל את עונשו על כי סירב לעסקת הטיעון וכי ההרשעה הכבדה לא הייתה אפשרית אילו היה מקבל את העסקה.
משפט בדלתיים סגורות בנסיבות שנוצרו במקרה קצב אינן יכול אלא ללבות לזות שפתיים. מחיקתה של א' הראשונה מכתב האישום הטילה צל כבד על כל הברירות [הסלקציות] שנקט בהם המשפט כדי לקדם תוצאה נתונה מראש הבאה לרצות בעיקר את ארגוני הנשים ואת הנורמות ה"נאורות" הפרובינציאליות של הישראלי המתקדם.
הרשעתו של קצב כאנס בתקשורת היא עילה להגנה מן הצדק כפי שציין השופט חשין.
הנזק של ההתקוממות הפמיניסטית הוולגרית בכל תחומי החיים המשפחה, הזוגיות, הלאום, הביטחון והכלכלה הוא נזק קיצוני המחבל ביכולת הקיום של העם היהודי. הוא זורע שנאה, מדנים ופחד בכל מקום שבו הוא משלח את רעיון הניכוס הנשי כלגיטימי. רעיון זה וביצועו הוא עיוות של הדין הפלילי, הלשון ושל התרבות הפאטריאכלית היהודית והמערבית שנוצרה במשך אלפי שנים ומטיל את האנושות כולה לתוהו ובוהו.
לאחרונה חווה הציבור את מסע האיימים של הגברת ד"ר אינס שהמחיש את כוחו של השד הפמיניסטי שיצא מהבקבוק. ניאוף כנורמה, רשעות וכפיות טובה, תוך חשד להטלת עלילות חסרות מעצורים כלפי נותני לחמה.
בתי המשפט המהווים תיבת התהודה של הפמיניזם מעודדים זימה, גזל ושפיכות דמים בברית הבלתי קדושה. הסכמתו של מזוז לעסקת טיעון בתנאים שהתפרסמו אינה יכולה לנפח בשום פנים חריצת דין שאינה מעלה את הספקות החמורים שהיו למר מזוז והעיקר הוא הגדרת מושג האונס.
אנו חיבים לציין שגם באירופה הנאורה, אף מהשופט ג'ורג קרא, עדיין מושג האונס כעבירה פלילית לא הדרדר לשפלות של הרטוריקה של ארגוני הנשים המשחזרות אונס בדוי לאחור [בפלאש בק] ומנטרלות אותו מהמובן המקובל של המושג שהוא כפיה בכוח של בעילה בכוח שלא לרצונה המובהק של הנבעלת בזמן האונס והגשת תלונה בסמוך לו. מצב שגם הוא עדיין לפי גדרי ההלכה והמשפט העברי בעייתי ביותר.
נוסיף ונציין כי על-פי ההלכה לא השופט הנוכרי רשאי לשמש בכהונתו ולא הנשים הלא נוכריות שלצידו. אלו לימודים המשתלשלים מהפסוק "לא תוכל לתת עליך איש נוכרי". ככל שהחברה היהודית לא תקפיד על מסורותיה משפטה יתרוקן מקדושתו ותוכנו.
מערכת שפיטה זו אחת דינה להעלם מן העולם או שהיא תעלים את העם ישראל מן העולם.
העם היהודי כעם מתגונן חייב להתארגן במערכת שפיטה המקובלת עליו הן באורח המסורת והן באורח הדמוקרטי לו שותף העם היהודי בלבד כבעל מערכת השפיטה הבלעדית היחידה הלגיטימית במדינה יהודית בארץ ישראל.
תת מערכות נוספות יכולות להתקיים ככל שהעם היהודי באמצעות רשויותיו המוסמכות יקצה להן מקום לפי דתן ותרבותן בתנאים העומדים בהגדרת המושג 'דינים' כפי שהוא מיועד לאנושות שאינה יהודית.
כל סוקר דעת קהל בלתי מוטה יוכל לבחון האם מעשה האונס הציבורי שביצע השופט
ג'ורג' קרא ובנות לוויתו בנשיא לשעבר מר קצב תרם לקידום האימון הציבורי במערכת המשפט מהמקום חדל האימון בו היא נמצאת למקום נמוך ממנו או להיפך שתרועות פסטיבל הלינץ' בכיכר העיר הזניקו את מערכת המשפט ליוקרה רבה ולהתשאותו של הציבור לעשיית צדק.
אנו מבקשים לציין שגם באירופה הנאורה הגדרת האונס במשפט הפלילי בעייתית ביותר לנוכח מאמצים פמיניסטיים בני מאה שנה. כפי שהן מתגלמות נגד ג'וליאן אסאנג', מייסד ויקליקס
נצטט כאן מתוך
כתבה בעיתון הארץ 3012.2010. אנו דוחים כמובן את כל תיקוני החוק המקובל במערב בשנים האחרונות שנעשו כתוצאה מעייוות התודעה של ידי ארגוני הפמיניסטיות והאימפוטנציה ההיסטרית של גברים.
גברים אירופאים חילוניים מעידים בסטטיסטיקות רצופות כי חדלו לתפקד כגברים מאז קמו הנשים ככמדינות אחשורוש מהודו ועד כוש תחת שלטונה של ושתי להבזות את בעליהן.
לפיכך חשובה ההתעוררות הציבורית בנושא ובפרט של נשים המבינות מהו הנזק שנגרם להן ולמשפחותיהן כתוצאה מפסיקות בית המשפט וארגוני הנשים המיליטנטיות.
יש לחזור לצניעות בלבוש, בשפה בצריכה, ושיקום יחס הכבוד, החיבה, האהבה והאימון בין בני המשפחה. יש להמנע ככל הניתן מצריכת תקשורת מכל סוג. לדרוש אך ורק טלפונים סלולריים מלפני הדור השלישי או טלפונים שאושרו על-ידי רבנים חרדים מוכרים.
יש להימנע בעבודה מגישה חופשית מדי בין נשים וגברים.
לא יעבור גבר או אישה על דיני ייחוד.
אין להכניס טלוויזיה הביתה.
יש להמנע מלשוטט ברשת המידע ללא צורך ובוודאי להצטייד במסננים מתאימים.
