בית המשפט כבר פסק על ביטול הסכם גירושין בגין עילת הטעיה, עקב אי-גילוי בגידה. האישה בגדה בבעלה קודם חתימת ההסכם והעלימה זאת ממנו על-אף שטרח לברר זאת וייחס חשיבות רבה לכך. העובדה שהבעל מיהר להודיע על ביטול ההסכם עם גילוי הבגידה, מחזקת את טענתו כי ייחס לבגידה חשיבות ולו ידע הדברים היה נוהג אחרת. בפני בית המשפט הוכח כי האישה נהגה בתרמית ונקבע כי אלמלא ההטעיה (שהאישה הצהירה בפניו כי לא בגדה בו), סביר להניח שהבעל לא היה מתקשר בהסכם.
בפסק דין ולנטין, שעסק בגילוי עובדות באשר ליחסים אישיים בין בני זוג, כגון בגידה, קבע בית המשפט כי חובת הגילוי משתנה לפי מהות היחסים שבין הצדדים ולפי שאלת הנסיבות של כל מקרה. "מקום שקיימים יחסי אמון מיוחדים בין הצדדים, שם גם קיימת חובת גילוי מיוחדת: חובה מקיפה ועמוקה במיוחד יחסי הנישואין בנויים באופן עקרוני על אמון הדדי בדרגה גבוהה. השאלה, אם נגזרת מיחסים אלה חובה משפטית על בן-זוג אחד לגלות לבן הזוג השני כל עובדה חשובה, צריכה להשתנות לפי הנסיבות".
מנגד, השופטת שטרסברג-כהן שללה לחלוטין את טענת אי-הגילוי בין בני זוג, שכן סיום הנישואין מביא לקריסת מערכת האמון בין בני הזוג: "סיום חיי נישואין בגירושין הוא קצה קרחון שמתחתיו מערכת יחסים בין-אישית שקרסה ועמה קורסים כל אותם יסודות שמערכת כזו בנויה עליהם, כמו אהבה, נאמנות, מחויבות ועוד. לפיכך, משכשלו חיי הנישואין והגיעו כדי גירושין, אין זה רציני לטעון כי הסדר רכושי שנעשה בין בני הזוג בטל, משום שאחד מכל אותם יסודות שעליהם נבנו הנישואין כשל ובן הזוג לא ידע זאת והסכים כפי שהסכים מחמת טעות, הטעיה או אי-גילוי".
בעניין אי-גילוי עובדות שברכוש, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי העלמת עובדות עלולה להוביל לביטול ההסכם. נקבע כי במו"מ בין בני זוג לקראת כריתתו של הסכם גירושין, קיימת חובת גילוי וחובה לקיים מו"מ
בתום לב, באשר לפרטי הרכוש ולמצבו הכלכלי של כל אחד מבני הזוג. הימנעותו המכוונת של הבעל מלמסור את כל הפרטים על נכסיו וכספיו, כאשר הפרטים האלה בשליטתו ובידיעתו הבלעדית, יכולים להקנות לאישה עילה לבקש את ביטולו של ההסכם. הפרת חובת הנאמנות מצדיקה את הסעד המבוקש, כך שזכויותיה של האישה לא תיפגענה מהפרת חובת הגילוי. הוחל סעיף 12 לחוק החוזים, המחייב התנהגות בדרך מקובלת ובתום לב בניהול משא-ומתן לקראת חתימת חוזה. חובה זו מקבלת משנה תוקף ככל שמדובר בצדדים קרובים, ובענייננו, בעל ואישה, ובמיוחד כאשר פעל הבעל כשליחה של האישה וחלה עליו חובת נאמנות כלפיה.
בע"א 643/83 בני הזוג ערכו הסכם גירושין שבו הסכימו בין היתר על מכירת דירתם וחלוקת התמורה באופן שהבעל יקבל 40% והאישה 60%. לאחר מספר ניסיונות כושלים למכור את הדירה, נחתם הסכם, לפיו מכר הבעל את זכויותיו בדירה למשיבה בסך 40,000 דולר כאשר ההנחה הייתה ששווי הדירה הוא 100,000 דולר. ימים ספורים לאחר מכן גילה הבעל, כי האישה מכרה את הדירה לקונים זרים במחיר של 135,000 דולר. למרות שמדובר בטעות בכדאיות העסקה, בית המשפט קבע כי האישה נהגה בחוסר תום לב בכך שניהלה מו"מ למכירת הדירה במחתרת וללא ידיעת הבעל, וקבע כי הפרה האישה חובת גילוי כלפי בעלה לגבי העסקה עם הקונים, שהרי אין ספק, שלו היה הבעל יודע על העסקה עימם, הוא לא היה מתקשר עם האישה בהסכם למכירת חלקו בדירה על בסיס מחיר 100,000 דולר.
