תחנת חלל ווילה על החוף באלף דולר

המושגים הכלכליים הקלאסיים והתיאוריות הכלכליות שנלמדו במשך עשרות שנים, אינם יכולים להסביר את התחום הכלכלי החדש שמתפתח בקצב מהיר בעולם - הכלכלה הווירטואלית. בניגוד לכלכלה המסורתית שבה מתקיים מסחר במוצרים ובכספים אמיתיים, בכלכלה החדשה, הכסף, המוצרים והנכסים נמצאים בעולם הווירטואלי של משחקי המחשב. הכלכלה החדשה לא מנותקת לחלוטין מעולם המציאות שלנו, ולמרות שאנחנו לא מבינים כיצד היא עובדת, יש לה השפעות שצריכות להילמד על הכלכלה האמיתית. גודל השוק האמיתי של הכלכלה הווירטואלית הזאת גדל, כאשר כיום גודלו הוא מעל 7 מיליארד דולר והצפי הוא שעד 2012 תצמח הכלכלה הזאת ל-15 מיליארד דולר - דבר המחזק את הצורך להבין אותה לעומק.

בכלכלה הווירטואלית יש את רוב האלמנטים שיש בכלכלה המסורתית. הסחורות בעולם הכלכלי הווירטואלי הן: בגדים וירטואליים, בתים וירטואליים, מכוניות וירטואליות, תרופות וירטואליות, נשק וירטואלי, אוכל וירטואלי, וגם מגוון גדול של מוצרים שניתן לקנות רק בעולם המשחקים, כמו תחנות חלל. הסוחרים הם מיליוני שחקני מחשב, ש"עובדים" בשביל המוצרים, קונים מוצרים בכסף וירטואלי, וסוחרים בשווקים הווירטואליים. בדומה לכלכלה המסורתית, גם הכלכלה הזאת היא חוצת גבולות ומועברים מיליוני מטבעות וירטואליים בין אנשים ברחבי העולם. הטרנסאקציות בעולם הווירטואלי הזה דומות לטרנסאקציות בעולם האמיתי, כשאנשים סוחרים אחד עם השני, קונים מוצרים בשווקים, ולעתים גם גונבים מוצרים וכסף.

הכלכלה הווירטואלית לא נשארת רק בעולם המשחקים, ויש לה השלכות אמיתיות, משום שיש לה ממשקים עם הכלכלה המסורתית. העובדה שהמוצרים בכלכלה הווירטואלית והכסף הווירטואלי נקנים ושווים מיליארדים של דולרים אמיתיים, היא הגורם שמטשטש את הגבול בין העולמות. אנשים מחליפים כסף וירטואלי בכסף אמיתי ומשקיעים כסף אמיתי במוצרים וירטואליים, וכך נוצר מצב שבו לכל פעילות בעולם הווירטואלי ישנה השפעה על הכלכלה העולמית. לדוגמה: מסתבר שאדם שמשקיע בנכסים וירטואליים יכול להרוויח מאות אלפי דולרים בשנה. בנוסף על כך הוקמו מאות חברות של "חלפנים וירטואליים" שסוחרים בכסף וירטואלי ובכסף אמיתי, ומרוויחים מיליוני דולרים מהחלפנות הזאת.

חוקרים מהאקדמיה חקרו את הכלכלה הזאת. למשל, מחקר מקיף על "היישוב" הווירטואלי נורט' (Norrath) מגלה שיש "בעיר" זאת למעלה מ-400,000 "אזרחים", שנכנסים לעולם הווירטואלי כל יום ומרוויחים שכר מינימום של 3 דולר (אמיתי) לשעת משחק שלהם. המחקר הניב תוצאות מדהימות, כשנמצא שבכל שעה מיוצרים בעיר מוצרים שערכם הוא 15,000 דולר אמיתיים. החוקרים גם מצאו שהתוצר הלאומי הגולמי (GNP) של העיר הווירטואלית הזאת מגיע ל-135 מיליון דולר בשנה, שזה לכל הדעות סכום אדיר ליישות וירטואלית. ממחקרים נוספים גם עלו מאות דוגמאות מאלפות של שחקנים שהשקיעו עשרות אלפי דולרים בקניית נכסים וירטואליים, כמו טירות וירטואליות על חוף הים או תחנות חלל.

כלכלנים כבר לא מערערים על החשיבות של הכלכלה החדשה הזאת, אך עדיין אין מספיק מודעות להשלכות המשפטיות והכלכליות שלה. ראשית עולה שאלת הבעלות על נכסים והמשמעויות המשפטיות שלה, כשלא ברור האם לנכסים ולהון בעולם הווירטואלי יש אותו מעמד כמו בעולם האמיתי. שאלה לא פחות חשובה היא שאלת הפיקוח על ההון הווירטואלי והמיסוי עליו, שצריכה להיבחן לאור העובדה שמדובר במערכת של מסחר גדולה. ואם לא די בכך, גוברים הקולות על סיפורים של "פשיעה וירטואלית" שבה צריך לטפל, כאשר שחקנים מתארים אירועים של שדידה וירטואלית של נכסים, שלהזכיר לכולם שווים לעתים מאות אלפי דולרים בעולם האמיתי.

הכלכלה הווירטואלית היא כבר מזמן לא רק משחק, וצריך לקחת ברצינות את ההשפעות וההשלכות שלה על הכלכלה העולמית.