אין ספק, במג'דל שמס קרתה תקלה. החדירה הייתה צפויה, ודווקא שם צה"ל לא היה צריך להיות מופתע. לא צריך להיות אסטרטג, גנרל או מזרחן מדופלם כדי לדעת כי הכפר הזה על פניו הוא נקודה רגישה, ולא מהיום. חלקו עוין רשמית עם קבלות זה עשרות שנים, ואם היה חשש לניסיון פריצה מסוריה לתחומי שטחה הריבוני של מדינת ישראל, והיה חשש כזה, זה המקום בעל הסבירות הגבוהה ביותר ברמת הגולן ששם זה יתרחש לעיני ובתוך קהל אוהד. אינני יודע אם היה תיאום של הפורצים עם אנשי הכפר, אך גם אם לא - אין ספק שמבחינת הפורצים היה הכפר שטח נוח וידידותי, והעובדה שלא היינו שם מוכנים עם כוחות וכלים מתאימים זה מחדל שצריך להיבדק.
אם צריך, יש להסיק גם מסקנות אישיות ובעיקר ללמוד להבא, ואין ספק שעוד יהיו כהנה וכהנה ניסיונות.אך מכאן להפוך את האירוע לאסון לאומי, לנכבה ישראלית ופסטיבל תקשורתי זה יומיים, המלווה במומחים ממינים שונים המבכים את הפגיעה האנושה בריבונותה הטריטוריאלית של המדינה; וראש המשלה נזעק מיידית בשידור חי מיוחד לאומה למחות ולהדגיש את גודל הפגיעה בריבונותה של מדינת ישראל וחומרתה?. לאמיתו של דבר כללית בסך הכול הפרומו עבר די סביר מבחינת ישראל, ומכאן יש ללמוד ולהתכונן לעוד כמה הצגות הרצה ובעיקר לגאלה בספטמבר.
הפרדוקס הנלווה הוא הרגישות היתרה ולדעתי - המתחסדת, שפקדה אותנו בנושא הריבונות, שלא לומר הצביעות. ממתי הריבונות היא נכס צאן ברזל במדינת היהודים? איך מתחיל השיר הנפלא "פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהוא עם ומתחיל ללכת". פתאום נפגענו עד שורשינו הריבוניים מפריצת גדר הגבול בגולן וכניסתם של כמה עשרות פרובוקטורים? אך הריבונות השקרית הישראלית סובלת כבר שנים את ההרס, החורבן והאלימות בנעלין ובלעין ודומיהם.
היכן הריבונות הישראלית בקבלת כגזירה משמים וכמובן מאליו את אלפי הרקטות והפצמ"רים הנורים על כפריה ועריה, המסכנים ומשבשים את חייהם של מאות אלפים מאזרחיה? איזו מדינה ריבונית היום הייתה משלימה עם מציאות כזאת, כשבמקום להפסיק את המציאות הסוריאליסטית הבלתי נתפסת, מציאות שהיה ויש בכוחה של המדינה להפסיק, אך היא מתמגנת מתחפרת וסופגת, ומספקת מזון, מים, חשמל וכסף למרצחיה.
היכן ממומשת הריבונות הישראלית בנדידת הזרים לתחומה, שבלשון מתחסדת נקראים פליטים? היכן באה לידי ביטוי ריבונותה של מדינת ישראל בשוד קרקעות המדינה, כשבנגב זה גובל בקטסטרופה לאומית? היכן היא שם במיגור הפשע, כשיש כבישים בדרום בתוך ה"קו הירוק" מהכיבוש של 48, בהם התנועה מתנהלת רק בשיירה?
מתי ואיך יכולים רשויות הכיפה ממלכתיים להיכנס לביקורת וגביה בכפר ערבי טיפוסי במדינה דמוקרטית? יש חוק האוסר ביגמיה, אך בעיקר הבדויים בנגב הפכו ליבואנים ותעשיינים ברחמן של נשים פליסטיניות באמצעות השותף המממן הביטוח הלאומי. אלו כמה אפיזודות הקשורות בעינייני ריבונות. הריבונות האמיתית איננה טכסים, חידונים, מופעים ופרסים יום בשנה. היא נמדדת בעשייה ריבונית 365 יום בשנה.
