|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
החיים הטובים של זלמן מת"א
|
לעומת הזקן מהגליל שנאלץ לחכות שעות לאוטובוס שיגיע, זוכה הזקן מגוש-דן לתחבורה ציבורית טובה ● קשה לו להתרגל לתחבורה טובה יותר, וכדי לגרום לו להתרגל צריך פשוט להסביר לו פנים יפות
|
|
דייל שהוצב להסביר את הפעימה השנייה בהפסקת אוכל
|
|
|
|
|
|
|
|
| 90% מאוכלוסיית ישראל נמצאת בערים ורק 10% ממנה בהתיישבות הכפרית. כאשר האחרונים נאלצים לכתת רגליהם מאות מטרים ואולי יותר כדי להגיע לתחנה במושב, שאליה מגיע אוטובוס פעמים בודדות ביום, איש אינו פוצה פה. יחסית לזקן ברמת-גן שקרוב למרכזי המסחר והפנאי, לקופות החולים, למוסדות הממשלתיים וכדומה, נראים חייו של הזקן מהגליל סיוט | |
|
|
|
|
|
|
|
חשיפה: דיילי התחבורה "נצלים" בשמש
|
|
עידן יוסף
|
|
ללא אוכל ושתייה, ללא כסאות לישיבה וללא צל מעליהם עובדים דיילי משרד התחבורה בשמש הקופחת * יום העבודה נפתח בזריחה ומסתיים לקראת שקיעה עם הפסקה קצרה באמצע, ומסתיים באפיסת כוחות
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
"מה יהיה על הזקנים?" זעקו כותרות העיתונים עם יציאתה לדרך של הפעימה השנייה בתוכנית הארגון-מחדש של התחבורה הציבורית. לזלמן או ליחיא מתל אביב אכן קשה להשלים עם השינוי, שמצעיד קדימה את התעבורה בגוש-דן. מדוע? כי אדם זקן רגיל לדפוס מסוים של פעולות, וכאשר באים לגרום לו לשנות מהרגליו, הוא זועק מרה.
ליהודים כמונו, רחמנים בני רחמנים שחונכו על "מפני שיבה תקום" ועל "והדרת פני זקן", לא קל להישאר בשוויון נפש מול המצוקה. אבל במקום להפנים שהמעבר המתבקש לקידמה מחייב תחבורה ציבורית מודרנית, גם אם הוא מצריך שינוי לא-פשוט עבור זקנים, שבסופו של דבר ייהנו גם הם, נוטים חלקנו לחשוב מן הרגש ולא מן השכל, ומבקשים להחזיר את הגלגל לאחור.
מי שעובד מול זקנים יוכל לומר שהגישה כלפיהם חשובה עבורם יותר מכל. עבורם כל רפורמה היא בעצם גן עדן, יחסית למה שהיה בעבר. הם הרי התרגלו לעולם ישן עם סוסים ועגלות, מכוניות מקרטעות, הליכה ממושכת בשמש ובגשם ותנאים שבימינו נחשבים לתת-אנושיים. מאז התקדם העולם והמצב השתפר לאין שיעור.
זקנים, כידוע, חיים לא רק בגוש-דן. הם נמצאים גם בשאר חלקי הארץ ומתקנאים בעמיתיהם ממרכז הארץ. 90 אחוזים מאוכלוסיית ישראל נמצאת בערים ורק 10 אחוזים ממנה בהתיישבות הכפרית. כאשר האחרונים נאלצים לכתת רגליהם מאות מטרים ואולי יותר כדי להגיע לתחנה במושב, שאליה מגיע אוטובוס פעמים בודדות ביום, איש אינו פוצה פה. יחסית לזקן ברמת-גן שקרוב למרכזי המסחר והפנאי, לקופות החולים, למוסדות הממשלתיים וכדומה, נראים חייו של הזקן מהגליל סיוט. הוא נאלץ פעמים רבות לסמוך על בעלי כלי רכב פרטיים שיאספו אותו לעיר או להמתין ביציאה מן הישוב לטרמפ מזדמן.
בשורה התחתונה, צריך לקחת הכל בפרופורציה הראויה. גם הרפורמה הנוכחית היא טובה, וכדי להסביר אותה לזקן מגוש-דן שרוטן ומקטר על השינוי צריך להיאזר בסבלנות ובעיקר לנהוג בכבוד כלפי הדובר. יש להקשיב למצוקותיו.
הזדמן לי לצפות כמשקיף ביום הראשון של הפעימה השנייה בנוסעים הזקנים. נסעתי באוטובוסים שונים ברמת-גן, בתל אביב, בגבעתיים, בבני ברק ובפתח תקוה. לא אכחד מכם ששמעתי את התלונות, שהופנו כלפי הדיילים המסכנים שהוצבו כדי לסייע. במקומות בהם גילו הדיילים לחץ ופאניקה ולא היו משוכנעים בנחיצות הארגון-מחדש - הלחץ והרוגז אצל הנוסע הזקן גבר. ואילו במקומות בהם גילו אכפתיות, אמפתיה למצוקות הנוסע הזקן, חייכו והסבירו לאט ובהמון כבוד את המצב החדש ניכר שמשהו בלב בפנים התרכך. בסוף הכל יסתדר, רק תאמינו.
|
| תאריך:
|
03/07/2011
|
|
|
עודכן:
|
03/07/2011
|
|
עידן יוסף
|
|
החיים הטובים של זלמן מת"א
|
|
מאת צבי גיל. אטב משמש לחבור בין דפים. אבל מי שניחן בדמיון פורה מחבר אותו עם העבר, ומי שאכפת לו מאוד, מחבר אותו גם עם ההיסטוריה, גם עם השואה, תוצאת הרשע האולטימטיבי. ככה למדו תלמידי עיירה קטנה בעמק צ'טאנוגה על השואה ולקחיה. כמו בגילויים ארכיאולוגיים, כאשר הם מתגלים הם סיפור חדשותי, ככה גם תופעות אחרות בימינו. הסיפור בתמציתו כבר ראה אור בעיקר בארה"ב, וגם בספרון, ואני מביא אותו לאלה שלא מכירים אותו, או בחלקו, לא רק כסיפור מרתק אלא כלקח של ימינו, וגם במקומותינו.
|
|
|
|
|
ספינת משט נוספת יצאה מכלל פעולה, ובכך עשה מי שהוציאה מכלל פעולה חסד עם שטיה-שוטיה: הוא גאל אותם מסיכוי סביר למות בפעולת טרור, שמלכתחילה אין לה שום סיכוי ואין בה שום תכלית.
|
|
|
|
|
ראשי המרכז האוניברסיטאי באריאל מקדמים בעשור האחרון את הקמתו של מרכז למחקרי המזרח התיכון בקמפוס. הצורך למימושו כיום חיוני יותר, לקראת המעבר של המרכז למעמד של אוניברסיטה, אומר פרופ' אלכסנדר בליי, ראש החוג ללימודי ישראל והמזרח התיכון באריאל.
|
|
|
|
|
התהליך שיביא ככל הנראה לנפילת השלטון בסוריה החל לפני כשלושה וחצי חודשים, כשהחלו ההפגנות ועימן התגובה השלטונית הקשה שהביאה עד היום לרציחתם של כ-1500 אנשים, רובם הגדול לא חמושים, שכל חטאם היה מבוקשםם לראות חילופי שלטון ולהיות אזרחים שמדינתם דואגת להם ולמחסורם הרב. בניגוד לסיבוב הקודם ב-1982 שהסתיים בטבח חמאה ושהתנהל תוך איפול תקשורתי, המאבק הנוכחי הגיע עד מהרה לתקשורת, ומראות הזוועה של הרוגים, פצועים ומעונים זעזעו כל מי שיש בלבו טיפת מצפון. הברוטליות והאכזריות של כוחות הביטחון הסורים העלו אל פני השטח את האמת המרה של מדינה זו, שהוחנקה עשרות שנים: סוריה מחליקה במהירות אל תוך מלחמת דת בין עדות, בין שלטון המיעוט הקטן העלאווי, הנחשב בעיני המוסלמים ככופר, ובין המוסלמים, המאמינים, המדוכאים, המהווים רוב באוכלוסיה.
|
|
|
|
|
הכינוי שניתן לעידן ההתקוממות במדינות ערב הוא "אביב העמים". אלא שבינתיים אין ניצני האביב ממהרים להופיע, ובמקומם פוקד את מדינות ערב קיץ חם ולוהט. בסוריה, משטרו של בשאר ממשיך לטבוח בעמו, ובאותו יום שבו הוציא המשטר עשרות אלפי פקידי ממשלה וסטודנטים להפגנת תמיכה בו בדמשק, התחוללו בערי השדה הפגנות נגד המשטר, שבהם צעקו משתתפיהן: "העם רוצה את הפלת השלטון". טוניסיה ממשיכה לסבול מחוסר יציבות שלטונית וממשבר כלכלי. בלוב נמשכת מלחמת השבטים זה החודש הרביעי ברציפות, ומלחמת "אלקד'אד'פה", שבטו של קדאפי, הולכת ומתעצמת. בתימן, מרחץ הדמים הגיע עד לארמון הנשיאות, והמדינה חיה בצל מלחמת אזרחים.
|
|
|
|
|
