השקר הגדול מתחיל מן הפתיחה. כך זה כאשר היהודים צוהלים על השינוי לכאורה שחל בגישתו של נשיא ארצות הברית בראק חוסיין אובמה כלפי מדינת ישראל.
משפט השקר מתחיל כך: The conflict between the Israelis and the Palestinians - העימות בין הישראלים ובין הפלשתינים.
לא משנה מה יגיד לאחר מכן, ועד כמה תערב המנגינה לאוזניהם של אנשי התקשורת, ועד כמה יזעמו הערבים, ומה יהיה גודל אכזבתו של נציג הארגון לשחרור פלשתין בכנסת
אחמד טיבי, וחגיגת הניצחון של נאמני נתניהו. במשפט קצר זה מקופל השקר הגדול שבאמצעותו שואפים אויבי ישראל להכריע אותה ולהשמידה.
השקר נעוץ גם בזהויות המופרכות וגם בשיווי המשקל שביניהן. אין עם ישראלי. יש עם יהודי השב למולדתו ההיסטורית, וזוהי עובדה מוכחת היסטורית, ארכיאולוגית ומשפטית.
אין עם פלשתיני, כי מעולם לא היה כזה, היסטורית ארכיאולוגית ומשפטית.
אין עימות בין שווי זכויות. יש ניסיונות השמדה חוזרים ונשנים של העם היהודי השוכן בציון על-ידי האומה המוסלמית בכלל ועל-ידי העם הערבי בפרט.
מדינאי המשתית את מדיניותו על עובדות מופרכות, מוצא את עצמו נאלץ לומר דברים שהם בניגוד להכרתו, לעשות דברים הסותרים את רצונו, ולהתעמת עם תוצאות הפוכות מאלו שנצפו. כך בדיוק הנשיא אובמה. בחודש מאי הוא ניסה להכתיב לנתניהו תנאי כניעה, ומצא את עצמו מבויש בביתו שלו ובבית הנבחרים שלו, ועתה נאלץ לאמץ את המתאר של נתניהו. אובמה מתאר תמונה דמיונית של אפגניסטן הריבונית העוברת לידיים אחראיות שימנעו מן האיסלאם הרצחני ביותר לנהל טרור עולמי. אלא שבמציאות כל מנהיג אפגני המנהל משא-ומתן עם אמריקה מוצא את מותו בידיהם של אותם רוצחים עם גושפנקה איסלאמית.
אובמה מצביע על חלוקת סודן לשתי מדינות שיחיו בשלום זו עם זו, ושוכח להזכיר את המשך הלחימה במחוז קורדופן שבו ממשיכים המוסלמים להשמיד את האוכלוסיה הנוצרית. הוא מצביע על הפלת הרודנים במזרח התיכון ומתעלם מן התוצאה המיידית של ביטול דה-פקטו של הסכמי השלום עם ישראל על-ידי שלוש מדינות מוסלמיות: טורקיה ירדן ומצרים. הוא מתגאה בענווה על חיסולו של אוסמה בן-לאדן, בעוד שעשרות אלפי אירועי טרור מבוצעים על-ידי מוסלמים בכל קצוות תבל.
ועל כל אלה מוסיף הנשיא עוד ועוד שקרים מוסכמים: A conflict that has endured for decades - העימות רב-העשורים.
אך העימות היהודי-מוסלמי אינו בן מספר עשורים, אלא קיים מאז היות האיסלאם - יותר מ-1300 שנה. המוסלמים גם קוראים למלחמת קודש ג'יהאדית למיגור היהודים, וגם עושים במלאכת השמד וההשמדה. הישוב היהודי בארץ ישראל שרד את הכיבוש הרומאי, את השלטון הביזנטי, אך לא את האימפריאליזם המוסלמי.
The issues that divide them: on borders and on security, on refugees and Jerusalem - נושאי המחלוקת שביניהם: גבולות וביטחון, פליטים וירושלים.
משפט קצר שכל מילה בו היא שקר. הגבול כבר נקבע בקו הירדן, בהסכמי סן-רמו 1922 ושוב ביוני 1967. הביטחון נגזר ממיקום הגבול, וכל עוד הגבול מצוי ממערב לירדן - אין ביטחון. פליטים הם קודם כל יהודים, וגם ערבים, וירושלים מעולם לא הייתה אלא בירת יהודה וישראל.
Peace depends upon compromise among people who must live together - השלום הוא תוצר של פשרה בין עמים שחייבים לגור ביחד.
שוב אוסף של שקרים נעימים לאוזן אך מנוגדים למציאות. שלום אירופה נקבע במלחמת חורמה, ומה עושה מכונת המלחמה האמריקנית באפגניסטן? ומי הפציץ את בלגרד במשך 78 יום? הערבים כבר קבעו שמדינה ערבית תהיה נקייה מיהודים ולכן ללא מגורים יחדיו. והמילה פשרה אפילו אינה קיימת בשפה הערבית.
לשיא האיוולת הגיע הנשיא האמריקני בתארו את קשי חייהם של היהודים, את האיום על עצם קיומם, אך משחרר את הערבים הקרויים פלשתינים מאחריות. זאת למרות שכל אחת מן הסכנות הגדולות שהוזכרו - מן הטילים הנורים על ילדי ישראל ועד למדינות גדולות המאיימות למחוק את ישראל מן המפה - כולן כולן מוצדקות בכוח השקר הפלשתיני.
יש רק אמת אחת בכל הנאום של אובמה: We can encourage the parties to sit down, to listen to each other, and to understand each other’s hopes and each other’s fears. That is the project to which America is committed.
נקצר: אמריקה מחויבת להתמיד במצב המלחמה לעולם ועד, ולעולם לא לפתור אותו. כיוון שהפתרון האמיתי ברור לכולם: קביעת הירדן כקו הגבול, הפרדה מלאה של האוכלוסיות, יישוב הפליטים היהודים בישראל והערבים בערב, ורק אז חתימה על חוזה שלום המסיים את התביעות ההדדיות.
האם יעמוד ל
בנימין נתניהו האומץ לומר זאת בפני האו"ם? ספק.
