בן החמאס

הניסיון לנצח את הקיצונים, את הרוצחים עצמם, נידון לכישלון. רגע רגע, מפסיק אותו המראיין שפניו חוורו. לא יכול להיות. המוסלמים ברובם המכריע, 99 אחוזים, הם אנשים טובים ורחומים, שכנים טובים, רופאים טובים, הרי לא תוכל להכליל את כולם.

נכון מאוד, אומר מסעב, המוסלמים הם אנשים טובים, אבל מי שסובל מן האיסלאם יותר מכל הם המוסלמים בעצמם. הם רוצים להביא שריעה למערב? קודם כל שיוכיחו בביתם שלהם כי השריעה היא אכן אורח החיים המועדף על בני האדם. אחר כך נדבר.

מה מקור הביטחון שלך? שואל-נוזף המראיין האנגלי-אמריקני-קנדי-ישראלי.

אני הסמכות הטובה ביותר. אני נולדתי לאיסלאם, חייתי את האיסלאם, למדתי את האיסלאם, והחשוב ביותר - התעמקתי בו בעצמי, ושאלתי שאלות שחכמי האיסלאם לא ענו עליהן, ואף לא שאלו את עצמם. יש לי הסמכות המלאה לומר: האיסלאם הוא שקר אכזרי וצמא דם, בדיוק כמו ממציאו - מוחמד. מוחמד הוא נביא? היכן יש נבואה אחת בכל הקוראן? כל מה שיש הוא קורות מוחמד, וכל מסעות הרצח שלו ביהודים ובנוצרים. הנס היחיד שביצע היה טיסת לילה על אתונו לירושלים - טיסה שאיש לא ראה חוץ מן האתון. הלזה נביא ייקרא? אם מוחמד הוא הנביא, די לי בנבואה של נביאי ישראל, מאברהם ועד ישו.

על אביו אומר מסעב: אני אוהב אותו, מעריך אותו. הוא איש טוב, הוא אוהב את מולדתו ואת עמו. אבל הוא טרוריסט. הוא תומך לחימה של רוצחים, ואני אחראי לכך שהוכנס לכלא, כי אחרת מישהו היה כבר מוצא את הדרך להרוג אותו. המקום הבטוח ביותר בשביל אבא-שלי-הטרוריסט הוא בכלא הישראלי.

כיהודי, כישראלי, אני רואה, שומע, ומשתאה. יוסף לא אמר דברים אלה אתמול, אחרי עסקת שליט. הדברים נאמרו כבר לפני שנה ושנתיים. המקום הבטוח ביותר לטרוריסט בשירות חמאס הוא בכלא הישראלי, והשירות הטוב ביותר שבן יכול לעשות לאביו הוא להניע את ישראל להכניס אותו לכלא, לטובתו. עכשיו מובן מדוע חסן יוסף חליל, אביו של חסיד אומות העולם מסעב חסן יוסף, הוא הטרוריסט הראשון שנתפס לאחר עסקת השחרור והושב לכלא. לטובתו שלו. לאחרים לא יהיה כזה מזל. הם ישלמו על כל יום וכל שעה שגלעד שליט שהה בצינוק של חמאס, ומסעב, שעבד למען ישראל מתוך קרביו של חמאס, יודע זאת היטב. הוא הרי נתפס בגיל 18 כאשר הכין עצמו להיות רוצח, רכש רובי סער ותכנן את פעולת הרצח הראשונה שלו.

מה אפוא הניע את מסעב להפוך את עורו האידיאולוגי ולשרת את ישראל? לא כסף, לא ביטחון ולא אישה. מסעב, שנעצר בשל רכישת נשק ותכנון מעשי רצח, פגש את הישראלים בפעם הראשונה פנים אל פנים כעציר, ועבר את כל מסכת הייסורים שהשב"כ יודע להעניק למחבל גזעי. כשהסכים בתחילה להיות משת"פ, היה זה בעצם כדי לנקום בישראלים על-ידי מסירת מידע כוזב. אלא שבהיותו בכלא, גילה כי חמאס, בכלא, אכזרי הרבה יותר מן היהודים, ומענה ערבים שאינם משתייכים לחמאס, באופן שלעומתו הישראלים הם צדיקים. עולמו האידיאולוגי והדתי עבר טלטלה עזה, כיוון שהסיבות שהיהודים נתנו לפעולותיהם היו הגיוניות יותר מאלו של הערבים. היהודים דיברו על בניין הארץ, והגנה על חיי האזרחים. לעומת זאת, חמאס דיבר על הרס הארץ ועל רצח אזרחיה, רק כיוון שלא היו חמאס. כי לא מספיק להיות ערבי טוב. חייבים להיות גם חמאס טוב, ואם אינך מאמין באלוהי חמאס, שהוא אלוהי האחים המוסלמים, הרי שזכותך לחיות פקעה, ולא משנה אם אתה יהודי, נוצרי או ערבי. בן החמאס גילה דבר שפשוט לא קיים באיסלאם, לא הקיצוני ולא המתון, והוא אהבת האדם שנברא בצלם. הישראלים שהפעילו אותו היו לידידיו האמיתיים ביותר, והוא גמל להם בהצלת חייהם של יהודים, הרבה יהודים. בסופו של התהליך שהחל בכלא הישראלי, המיר יוסף את דתו לנצרות, וב-2010 קיבל מקלט מדיני בארה"ב.

ועכשיו לשקר הגדול מכולם: האיסלאם המתון. אחד מגדולי הפרשנים של העולם הערבי, דניאל פייפס אומר לנו השכם והערב, כי הפתרון לאיסלאם הקיצוני הוא האיסלאם המתון. יו"ר סוכנות הביון האמריקנית ((CIA) חוזר ואומר כי המהפכה האיסלאמית בעולם הערבי ומוביליה מן האחים המוסלמים, הוא נצחונם של המתונים - דור הפייסבוק והטוויטר, דור הדמוקרטיה הערבית. אבל מסעב יוסף שולל את המושג "איסלאם מתון" מכל וכל. אבי, הוא אומר, הוא איש מתון מאוד. מה שלא מפריע לו להיות טרוריסט, היות שעל-פי אלוהי האיסלאם, לכל סוגיו וכיתותיו, הריגת יהודים בפרט וכופרים בכלל אינה טרור. המערב מבלבל בין מתינות של עשייה לבין מתינות אידיאולוגית. מוסלמי שאינו חוגר חגורת נפץ הוא לאו-דווקא מתון. הוא עושה את הג'יהאד באופן אחר שהמערב אינו חושד בו, זה הכל. לכן הוא מסוכן יותר מן המחבל המתפוצץ, כי הוא מספק לו את התשתית האנושית והאידיאולוגית. הוא נותן לו כיסוי. הניסיון לנצח את הקיצונים, את הרוצחים עצמם, נידון לכישלון, זוהי מלחמה ברוח רפאים. הסכנה מצויה באידיאולוגיה המוסלמית. על כן המלחמה הפיזית בנושאי החרב - כמו זו שאמריקה השקיעה בו את אונה והונה - היא חסרת תועלת. רק אידיאולוגיה מתחרה, טובה יותר, יכולה לנצח אידיאולוגיה של שקר, הטעייה ומשאלת מוות.

את לב דבריו מפנה מסעב לעבר אחיו המוסלמים: אתם מתפללים לאויב הנורא ביותר שלכם, זה המחייב אתכם להאמין שרצח, חבלה ושנאה הם עיקר החיים, והמוות הוא שאיפה נעלה. האם אלוהי השנאה והרצח של "האחים המוסלמים" ראוי לתפילה חמש פעמים ביום?

האויב הגדול ביותר של המערב הוא התקינות הפוליטית, אומר מסעב חסן יוסף, זו המאלצת אותך לקבל כל אידיאולוגיה, ולו הרצחנית ביותר, כשוות ערך. התקינות הפוליטית מערערת את החוסן האינטלקטואלי והאידיאולוגי של מי שמנסה להילחם באידיאולוגיה הקוראת לרצח וחבלה. כל עוד אידיאולוגיה זו מגלה כי אין ניצבת מולה התנגדות מוצקה, היא תמשיך להסתער על המערב כדי להרוס אותו, מבפנים ומבחוץ. עם האידיאולוגיה המוכנה לייצר תחתוני נפץ כדי להפיל מטוס על נוסעיו, לא ניתן לקיים משא-ומתן. כדי להילחם בה, אי-אפשר להתחבא מאחורי סיסמאות נבובות של מידתיות ושיוויון, כיוון ששנאה ורצח אינם שווים לאהבה וכבוד. גם אי-אפשר להיות חילוני, מערבי מנותק, וחסר חוסן אידיאולוגי. כדי לנצח במלחמה אידיאולוגית דרוש קודם כל חוסן מוסרי ואידיאולוגי, ואמונה באל עליון, ואלה עומדים בסתירה לתקינות הפוליטית. עצם הרעיון של בניית מסגד בסמוך לאתר ההשמדה המרשים ביותר של האיסלאם בלב העיר ניו-יורק, הוא רעיון עוועים שכולו עלבון למתים, לאינטליגנציה ולמלחמה באידיאולוגיית המוות והחורבן. ההכרח לומר את האמת בפרצופה, הוא כורח החיים, וכל כוחות התקינות הפוליטית וטיוח האמת לא ישנו את העובדה שאמונת האיסלאם היא האמונה בדבר ההפוך לכל מה שהוא יהודי-נוצרי מערבי. השיח הליברלי-סובלני הטוען שמקום שבו מותר לבנות בתי כנסת וכנסיות נוצריות חייב גם לקבל מסגדים, מתעלם מן העובדה שבמקום שבו מצוי המסגד, שם אין סובלנות לשום אמונה אחרת. המסגד אינו סובל נוכחותו של אלוהים אחר, זה שאינו אלוהי הרצח והחורבן. הוא דורש אקסקלוסיביות, עליונות, ושלטון ללא מצרים. ואם כבר אפשרת לבנות את מסגד השנאה בשם חופש הדיבור, אזי יש לאמץ את חופש הדיבור באופן הדדי, ולומר את כל הביקורת המתבקשת על כת ההרס והחורבן בשם אללה, ללא פחד, ללא תקינות פוליטית, ללא התחשבות ברגשותיהם העדינים של חסידי השנאה והרצח.

ומה על עתיד העולם, שנראה כאילו הולך ונכבש תחת סנדלי האיסלאם? האם העתיד צופן לנו כיבוש איסלאמי והכפפת המערב לכת המוות? לא, טוען מסעב. האיסלאם התקדם, השתלט וכבש, כל עוד יכול להפחיד את העולם. אבל כשלעצמו הוא עגלה ריקה, אין בו תוכן אמיתי לבני האדם. לכן המפתח הוא הפחד, ועל הפחד מוכרחים להתגבר, כדי להתמודד. מי שמתמודד נגד האיסלאם עליו לדעת שהוא בצד של אלוהי האהבה מול השנאה. הכלי העיקרי במלחמה הוא מידע, בכל האמצעים העדכניים, שבו השקר ייחשף והאמת תואר באור יקרות. עוצמתו של המערב היא בהצטיינות אישית, ודרכה בקידום האנושות. את השאיפה הזו יש להעביר מן המערב לאיסלאם. כאשר כל אדם ידרוש מעצמו את המיטב, אזי לא יהיה מקום לתרבות ההרס השנאה והמוות לחלחל לנפש הפרטית והציבורית.

התופעה המעניינת ביותר המאפיינת את כל המוסלמים שלימדו את עצמם להיפרד מתרבות המוות והשינאה של האיסלאם, היא התקשרותם לישראל. כיצד אפשר להבין אחרת את גאוותו של יוסף בבגידתו בעמו, במשפחתו ובאמונתו? היהדות והיהודים, גם אם אינם מושלמים, נתפסים בסופו של דבר כנושאי הדגל של תרבות החמלה, הצדק, האהבה והמצוינות. מי ששונא את הדגל הזה, שונא יהודים, ומי שדוגל בו בא לאהבת ישראל, ולא משנה מהיכן הגיע לכך. כך מקס שמלינג, המתאגרף הגרמני האימתני, שהיו לו כל הסיבות להישאר נסיך הנאציזם, נלחם בו בדרך היחידה שעמדה לרשותו: הסתרת יהודים ככל יכולתו. כך מסעב חסן יוסף יכול להביא את עצמו, על אפו ועל חמתו של האיסלאם הרצחני, לקונגרס הציוני של פרנקפורט אם-מיין באוקטובר של שנת 2011 ולומר: "זכות גדולה היא להיות פה ולומר תודה על תמיכתכם בארץ שלנו, בארץ שלי, ישראל". וזאת משני טעמים. האחד, ישראל (This amazing little country - הוא מכנה אותה) היא נושאת דגל המערב בלב כיבושי האיסלאם. השני, ישראל מוכיחה כי על הפחד אפשר להתגבר, וגם לנצח.

לבסוף שאלת השאלות. מי זכאי להקים מדינת לאום בארץ ישראל. למסעב חסן יוסף אין פקפוקים בשאלה זו. רק ליהודים. הפלשתינים והפלשתיניוּת הם מילים ריקות, שכן מעולם לא הייתה ישות פלשתינית - לא בארץ ישראל ולא בשום מקום. ואם בנו של ראש חמאס מבין זאת, ומסביר זאת קבל עם ועולם, מי אנו שנסתור אותו?

בדמיוני אני רואה - כמו ב"תפוז המכני" - את כל פעילי הארגונים האנטישמיים בישראל יושבים באולם, עיניהם קרועות לרווחה בעל כרחם, וידיהם קשורות לכיסא כדי שישמעו את יוסף, שיבינו את מי הם משרתים, ולמי הם מסייעים בהרג יהודים. אבל זה, כאמור, רק בדמיון. בינתיים אפשר רק לשאוב תקווה ענקית שיום אחד, בעבודה קשה וממושכת ללא מורא ומתוך ידיעת האמת והצדק, נצליח להביא את ישראל, היהודים, ובסופו של דבר גם את המוסלמים, להכיר בתקומת ישראל כסמן האמת והצדק.