מה עושים עם אירן?

"בעוד שלמדינת ישראל יש (בתיאוריה) רק את היכולת הצבאית בכדי לעצור את פיתוח הגרעין, הרי לארה"ב ובעלות בריתה יש את הכוח להכריע את אירן במלחמה כלכלית המקיפה כמעט את כל ארצות העולם. "

הנושא של פיתוח יכולת גרעינית צבאית על-ידי אירן אינו יורד מסדר היום העולמי והישראלי כעשר שנים. מה שהתחיל כהצהרת כוונות אירנית על פיתוח יכולת גרעינית ולאחר מכן מימוש ההצהרה באיטיות אך בהתמדה וביסודיות הביא היום את האירנים לנקודה הקריטית. האם באמת מממשים את האופציה הגרעינית הצבאית?

ההחלטה על מימוש האופציה הגרעינית בידי ההנהגה באירן אינה רק נחלתם של המנהיגים המקומיים היא גם "כאב ראש" רציני והרה גורל למנהיגי מדינת ישראל.

האם בכלל לתקוף את אירן? באיזה שלב בדיוק מתוך שלבי הפיתוח של הגרעין האירני? האם בכלל ניתן לדעת מתי הגענו לנקודת "האל-חזור" בפיתוח? האם תקיפה תשמיד את מערכת פיתוח הפצצה באירן או תעכב אותה לזמן-מה?ומה תהיה תגובת הנגד האירנית?, וכמובן קיימת נקודת המבט של מדינות העולם לעניין זה.

אירן גרעינית - סכנה קיומית לישראל

מנהיגי אירן הקריבו הרבה למען פיתוח יכולת גרעינית . הם השקיעו משאבים כלכליים עצומים, הם בודדו את עצמם מהקהילה הבינלאומית ונשארו בקשרים טובים רק עם מספר מדינות, שאף הן נתפסות כ" מצורעות" ע"י הקהילה הבינלאומית, הם ספגו לא מעט קורבנות בנפש וברכוש, עתה הן נחשפות לסנקציות בינלאומיות בעלות השלכה על עצם קיום משטר "האייתולות". אם, למרות הכול, הם עדיין לא נסוגו מכוונתם לפתח נשק גרעיני, כנראה שילכו עם דבר זה עד הסוף. דהיינו עד סוף קיום המשטר או השגת פצצת אטום.

למדינת ישראל, קיום יכולת גרעינית בידי מדינה בעלת שלטון נוסח "האייתולות" היא סכנה קיומית. לא בגלל שתוטל פצצה גרעינית על אחת מערי ישראל. ההיסטוריה משנת 1945 והילך מלמדת כי ארצות בעלות יכולת גרעינית לא לחמו, ישירות, ביניהן. אך הן לחמו באמצעות "קבלני משנה" כאשר האיום הגרעיני, ברקע, מנע מיצוי היכולת הצבאית מצד זה או אחר בלוחמה. זהו גם חששה של מדינת ישראל.

היכולת הגרעינית האירנית תקנה לאירן השפעה חזקה על שורה של מדינות ערביות ,מזרח תיכוניות וצפון אפריקניות. באמצעות השפעה זו היא יכולה ליזום שורה של הטרדות צבאיות ואזרחיות שישבשו במידה רבה את אורח החיים התקין במדינה. היכולת הגרעינית האירנית תמנע מישראל למצות את כוחה הצבאי כנגד מדינות אלו וכמובן כנגד אירן בעלת הפצצה. לכן מדינת ישראל מוכרחה לנסות כמיטב יכולתה לעצור את פיתוח הפצצה באירן.

לארה"ב היכולת להכריע באמצעות מלחמה כלכלית

פיתוח היכולת הגרעינית האירנית היא גם בעיה בעלת השלכות אסטרטגיות רבות היקף בכל העולם. אירן גרעינית תהפך למעצמה שיש להתחשב בדרישותיה, בעיקר בסביבה "הטבעית" שלה, דהיינו: במזרח התיכון שופע הנפט, במרחב האיסלאמי המשתרע מאינדונזיה ועד מרוקו ובכל אותן ארצות השואפות להשיג יכולת גרעינית צבאית.

עצירת פיתוח היכולת הגרעינית האירנית היא גם מטרה גלויה ומוצהרת של ארצות צפון אמריקה ואירופה. בעוד שלמדינת ישראל יש (בתיאוריה) רק את היכולת הצבאית בכדי לעצור את פיתוח הגרעין, הרי לארה"ב ובעלות בריתה יש את הכוח להכריע את אירן במלחמה כלכלית המקיפה כמעט את כל ארצות העולם. הסנקציות שהחלו במינון נמוך, התגברו והתרחבו ועתה הן מתחילות "לחנוק" את הכלכלה האירנית.

הפסקת רכישת נפט וגזרות פיננסיות אחרות אמורות לדרדר את המצב הכלכלי ולגרום להפגנות ענק ברחבי המדינה עד שהמשטר יחשוש להמשך קיומו ויאלץ "להיכנע". זה הצליח בדרום אפריקה, מיניאמר ובמקומות אחרים.

משטר "האייתולות" נראה קשוח יותר, אך, במקביל, נפילת שלטון אסאד בסוריה (במידה וייפול) עשוי להזיק לאירן הרבה יותר מהסנקציות הכלכליות.

בדרך למלחמת עולם שלישית

אחת התעלומות היא מה תהיה התגובה האירנית על התקפה צבאית או החמרה ניכרת בסנקציות. לאירן יש מספר אופציות לתגובה. מטח עצום של טילים על מדינת ישראל וגרימת קורבנות גדולים בנפש וברכוש, השמדת מאות שדות הנפט ברחבי המזרח התיכון, חסימת מיצרי הרמוז שתגרור עצירת יצוא הנפט מהארצות סביב ואולי תקיפה ישירה על מטרות אמריקיות ואירופאיות. יש לקחת בחשבון שיתכן שרוסיה או סין יעמידו את עצמן, לפי בקשת אירן כמגן גרעיני עליה. כל האפשרויות שמניתי לעיל מובילות למקום אחד: מלחמת עולם שלישית.

זו בדיוק הסיבה שאנו חוזים בתקופה האחרונה פעילות דיפלומטית ערנית גדולה מהרגיל בין מדינת ישראל, ארה"ב ומערב אירופה.
נשיא ארה"ב, בצדק רב, רוצה שהאצבע על הכפתור המפעיל פעילות צבאית כנגד אירן תהיה אצבע אמריקנית ולא ישראלית. דהיינו: ארה"ב היא זו שתחליט אם בכלל תהיה פעולה צבאית כנגד אירן, מתי ואיך.

אין לי ספק שהדבר מקובל על ההנהגה הישראלית וכל ההצהרות שאנו שומעים, בעיקר מכיוונו של שר הביטחון, הן רק בגדר "מסך עשן" שנועד להסוות עובדה זו ולעצבן את ההנהגה האירנית.

אישית, איני מאמין כי ארה"ב תיזום פעילות צבאית רצינית נגד אירן, או תתיר לישראל לפעול כך. פעילות מודיעינית שקטה בצד איומים צבאיים וסנקציות כלכליות עשויות לגרום להנהגה האירנית ל"אבד את העשתונות" וליצור סכסוך צבאי טרם זמנו מנקודת ראותם ובמקומות הלא נכונים. האיומים האירניים על סגירת מיצרי הרמוז הן רמז למגמה זו. נקוה שמכלול הפעילות כנגד אירן תביא לתוצאה הרצויה.