מידי פעם מתפרסמים בחדשות מקרי אלימות קשים של ערבים נגד יהודים, ונשאלת השאלה: מתי מדובר בתקיפה על-רקע לאומני?
הידועים שבמקרים אלו הם רצח
אריק קרפ בטיילת תל ברוך על חוף הים בתל אביב, ותקיפת שני החיילים היהודים בחיפה. אך ישנם מקרים נוספים שאינם מדווחים כגון הכאה נמרצת של בחורה יהודיה על-ידי צעיר ערבי בחוף הים באשקלון, משום שסירבה להתמסר לו, לפני מספר שנים. הצעירה ניצלה בזכות תושיה שגילה תושב אשקלון.
תקיפה על-רקע לאומני היא תת-קבוצה של מה שידוע כפשע שנאה (Hate Crime). פשע שנאה מתרחש כאשר העבריין בוחר כמטרה בקורבן בגלל החברות שלו או שלה בקבוצה חברתית המוגדרת בדרך כלל על-ידי קבוצה גזעית, דת, נטייה מינית, מעמד אישי, מוגבלות, מוצא אתני, לאום, גיל, מין, זהות מינית, מעמד חברתי, או השתייכות פוליטית. מקובל בעולם ובישראל שבמקרה של פשע שנאה בית המשפט יכול להטיל עונש חמור יותר לעומת אותו הפשע בנסיבות אחרות.
ביום ה', 8 במרס 2012, דווח בכלי התקשורת כי פרקליטות מחוז חיפה הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתבי אישום בפרשת תקיפת החיילים בשכונת בת גלים. סעיף האישום המרכזי בתיק הוא חבלה בכוונה מחמירה. לטענה כי מדובר בפשע שנאה, וכי התוקפים ביקשו מלכתחילה לתקוף יהודים על-רקע לאומני, אין ביטוי בסעיפי האישום. כתב האישום הוגש נגד שישה מהנאשמים בתקיפה, ארבעה קטינים ושני צעירים בני יותר מ-18. הם מואשמים בכך שבסוף פברואר תקפו שני חיילים בחופשה ברחוב העלייה בעיר, מול בית החולים רמב"ם.
כזכור, טענו החיילים לאחר שהותקפו כי התוקפים שאלו אותם קודם לתקיפה אם הם יהודים, צעקו"יהוד" וכן חרטו על ראשו של אחד מהם את הכתובת "אש"ף" בכלי חד. יתר על כן, גם במהלך הדיונים בבית המשפט בהארכת מעצרם של החשודים אמר נציג המשטרה כי מדובר בתקיפה בעלת סממנים לאומניים. זאת ועוד, השופט זאיד פלאח שדן בהארכת המעצר של חלק מהחשודים אף טען כי האירוע הזכיר לו את הלינץ' ברמאללה במהלך האינתיפאדה השנייה. "על בתי המשפט להבהיר שיש לעקור מן השורש כל אירוע אלים, במיוחד על-רקע לאומני", אמר השופט. ולבסוף, גם שר החוץ
אביגדור ליברמן קבע אחרי האירוע כי הוא בוצע על-רקע לאומני וטען: "ראינו שם מחבלים לכל דבר ועניין. זאת לא קטטה, מדובר באירוע טרור".
לקראת הגשת כתב האישום, אמרו בפרקליטות כי חומרי החקירה נבחנו היטב והסעיף "חבלה בכוונה מחמירה" משקף את הראיות שניתן להציג בפני בית המשפט. כאמור, למרות החשדות הרבים וההערכות כי התקיפה הייתה על-רקע לאומני, בכתב האישום שהוגש לא מוזכר הנושא ואין סעיף אישום לאומני.
לאורן של העובדות, כפי שהתפרסמו, ועל-פי ההגדרה של פשע שנאה לעיל, מדובר בהונאה חמורה מצד הפרקליטות וקביעתה, על-פי הבנתי, משוללת כל יסוד ואף מופרכת. היו מאבטחים שנחלצו לעזרת החיילים, ויש את עדות החיילים עצמם. מה, זה לא מספיק בשביל להרשיע בבית משפט כי מדובר באירוע לאומני? החיילים לא מתו — הם חיים והם יכולים להעיד על מה שקרה שם! למה שואלים אם החיילים הם יהודים ואח"כ צועקים 'יהוד'? מדוע חורטים על ראשו של אחד החיילים את הכתובת אש"ף בכלי חד? אם זה לא רקע לאומני - אז מה זה?
רצח אריק קרפ לא היה על-רקע לאומני? ממתי רוצחים אבא שמגן על ביתו וגוער בצעירים ששולחים אליה הערות לא נעימות? האם הערבים, רוצחי אריק קרפ, היו עושים את אותו הדבר לערבי שמגן על ביתו? ברור שלא!
העיקרון הוא פשוט
מהי, אם כן, תקיפה על-רקע לאומני? העיקרון הוא פשוט: אם התנהגות אלימה, ברמה של רצח או ניסיון לרצח, מופעלת כנגד בן לאום אחר (יהודי במקרה זה) אך אינה מופעלת כלפי בן אותו לאום של התוקף (ערבי במקרה זה) באותן נסיבות, מדובר בפשע שנאה על-רקע לאומני.
בעניין אלימותם של הערבים דן הרב צבי יהודה קוק (ראה הספר "שיחות הרב צבי יהודה: ארץ ישראל" עמ' 118). הרב צבי יהודה קוק (1891-1982), מגדולי הרבנים של הציונות הדתית, התיר לערבים לחיות בארץ ישראל בתור גרים-תושבים כאשר אינם עוסקים בלרצוח אותנו. לפיכך, על-פי ההלכה היהודית, ברגע שהערבים עוסקים בלרצוח אותנו, הם מאבדים את זכותם לחיות בארץ ישראל.
את ההיבט היהודי והציבורי של אישום בתקיפה על-רקע לאומני מבינים היטב בפרקליטות המדינה. לכן, בפרקליטות לא רוצים להרשיע ערבים ישראלים בפשע על-רקע לאומני כי זה עושה דלגיטימציה של ישיבתם בארץ בעיני הציבור הישראלי. כמו בהרבה מקרים בעבר, גם כאן הפרקליטות מקדמת את האינטרסים של האליטה הקולוניאליסטית-אירופית בישראל על חשבון שלטון החוק (ראה מאמרי שכותרתו "מהו שלטון החוק?"). ועל כך משלם הציבור בישראל שבטחונו האישי נפגע, וההרתעה כלפי בריונות ערבית לאומנית איננה קיימת. לסיכום, אכיפה סלקטיבית של החוק נגד גזענות בישראל מהווה פגיעה אנושה בשלטון החוק במדינה!
