|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מחאת נכי צה"ל - לא מול אגף השיקום
|
בשעה טובה ומוצלחת הגיע ארגון נכי צה"ל לאיחוד כוחות: נבחרי מחוז תל אביב הפסיקו שביתתם נגד אגף השיקום בקבלם הבטחה להמשך מאבק משותף מיושב-ראש הארגון ● במקום לצאת נגד המוסדות השלטוניים האחראים ישירות לשליחת לוחמים לשדות המערכה, יוצאים ושובתים נגד הגורם שאינו יכול לשמש אפילו כ-ש"ג
|
|
נכי צה"ל מפגינים מחוץ לאגף השיקום. לא פונים לאחראים האמיתיים [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
מחסום הפחד נמוג בעשן המתאבדים
|
|
מיכאל הרשקוביץ
|
|
מחסום הפחד נשבר ונמוג בעשן המתאבדים ומסמן כי אנו עומדים בסיפו של גל מתאבדים מכל הסוגים: נכי צה"ל ואחרים. התקשורת חוגגת, מדברת, מייעצת ומברברת. הממשלה אפילו לא טורחת לשלוח מילות נימוסין מתנצלות ואינה טורחת להשתתף בלוויות האודים העשנים
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
שלושה חודשים ומעלה שבתו חלק ממנהיגי ארגון נכי צה"ל המתוסכלים מהיחס לו הם זוכים מיושב-הראש ההיסטורי. שלושה חודשים שבתו מול גוף מת – גווייה שאף אחד ממנהיגינו בכנסת לא לוקח אותה ברצינות ולא מתחשב בה - אגף השיקום, שכבר עשרות שנים מתפקד בגדר גווייה שאינה מסוגלת לפעול, אולם מסתבר כי היא מסוגלת להזיק ולהתעמר ב"זכאים" נכי צה"ל.
שלושה חודשים הפגינו מתי מעט עד עשרות, גרמו הפרעות לתנועה שהזיקו לאזרחים תמימים. שלושה חודשים ניסו "מנהיגי" ארגון מתוסכלים למשוך את תשומת לב הציבור, ובפועל, מלבד הבזקי ידיעות קצרות בלי הרבה סימפטיה בתקשורת, עוררו אנטגוניזם ביחס הציבור לנכי צה"ל ולא השיגו דבר לנכים וכנראה לא הצליחו הפעם - בניגוד לפעמים קודמות – להשיג משהו לעצמם.
והנה, לאחר שלושה חודשים מציע להם יוזם "ההסכם ההיסטורי" התלת-שנתי עם משרד הביטחון שהשיג אפס תוצאות לנכי צה"ל, הצעה מפתה במיוחד: הפסיקו מיידית את שביתתכם – כך שלא תמשיכו להביך גם אותי - וביחד ננסה תוך שלושה חודשים לגרום למהפך ולהביא הישגים לנכי צה"ל, ואם במהלך שלושת החודשים לא נשיג הישגים, אזי נצא ביחד לשביתה המונית - עם כל 55 אלף החברים נכי צה"ל. רק דבר אחד שכח היו"ר לציין – עובדה פשוטה שאגף השיקום לא שוכח להזכיר השכם והערב: "ההסכם ההיסטורי" נחתם לתקופה של שלוש שנים עם התניה של שקט תעשייתי בתקופה זאת ומשרד הביטחון לא יסכים לשנות תג אחד מההסכם החתום בגאווה על-ידי כל "מנהיגי" הארגון, כולל אלה שסיימו כרגע את שביתתם.
במקום לזעזע את אמות הסיפים
חברים, שלושה חודשים התקיימה שביתה חסרת תכלית מול גוף מת ולא מתפקד - אגף השיקום. במקום לזעזע את אמות הסיפים ולשבות מול הגורמים האמיתיים האחראים למצבם של נכי צה"ל - ראש הממשלה, שר הביטחון, שר האוצר, שר המשפטים, שר החינוך, הרמטכ"ל - אזי שבתו מול השליח חסר רוח-החיים והלא-מתפקד בפקודה ובהוראת הגורמים השלטוניים.
במקום לצאת נגד המוסדות השלטוניים האחראים ישירות לשליחת לוחמים לשדות המערכה, בלא לקחת כל אחריות לפציעתם, יוצאים ושובתים נגד הגורם שאינו יכול לשמש אפילו כ-ש"ג, למרות שתמיד מציבים גנרל לא מתפקד, לא מקצועי, לא מבין ולא יודע בראשו כתחנת ביניים עד תפקידו הבא.
חברים, "מנהיגים" כושלים כאלה של ארגון נכי צה"ל, גם כדורי ויאגרה לא יזקפו את קומתם השחוחה והמידלדלת, ולא עקב פציעתם, כי אם עקב אישיותם.
|
|
הכותב הוא יו"ר עמותת מצדיעים ללוחמים נכי צה"ל. מפקד טנק, בוגר קרב החווה הסינית ממלחמת יום כיפור, אשר נשלח יחד עם חבריו השריונאים למשימת התאבדות של חילוץ צנחני 890, שנשלחו קודם לכן למשימת התאבדות חסרת תכלית ומיותרת בחווה. מחבר הספר "מראה סדוקה".
|
|
| תאריך:
|
20/08/2012
|
|
|
עודכן:
|
22/08/2012
|
|
מיכאל הרשקוביץ
|
|
מחאת נכי צה"ל - לא מול אגף השיקום
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
יוא"ב
|
23/08/12 09:29
|
|
|
האיש מספר אחת במשרד התחבורה אלכס לנגר מודה בעבירות פליליות מובהקות: הטרדה מינית, בעילה אסורה בהסכמה ושיבוש הליכים. אבל ההליך נגדו הוא משמעתי בלבד, וככל שניתן להבין מתשובותיה של נציבות שירות המדינה - הוא גם יישאר כזה. בעברית פשוטה קוראים לזה "טיוח".
|
|
|
|
|
הדיון הציבורי על התקיפה באירן ירד לגמרי מהכביש, התהפך שלוש סלטות באוויר והתרסק לתוך ההתכתשות הישנה והקטנונית בין השמאל והימין. נשארו ממנו רק היצרים השבטיים והשנאות המכוערות שמימים ימימה, בנוסח הרגיל והמגעיל של יישרף העולם ובלבד שיהיה ברור שאנחנו צודקים ונאורים ואתם טמבלים וקופים. כל ההבדל הוא שבמקרה הזה יש באמת סיכוי ריאלי שיישרף העולם פשוטו כמשמעו.
|
|
|
|
|
שלל המאמרים המלומדים, הבלוגים, טורי הדעות וכל תלי התלים שנכתבו ועוד ייכתבו בנושא הגרעין האירני, מתמקדים בעיקר בשאלה: האם על ישראל לתקוף את מתקני הגרעין באירן? וכפועל יוצא: האם היא מסוגלת לעשות זאת לבדה? באיזו מידה התקפה כזו, במידה ותתקיים, תעצור או תאט את תוכנית הגרעין? מתי יש לתקוף? ומתי צפויה המתקפה? (תלוי, כמובן, בנקודת השקפתו של הכותב), ועוד אלף ואחת ספקולציות:
|
|
|
|
|
אתחיל מהסוף: א) מי שרוצה לעסוק בפוליטיקה - שלא יתמודד על הנשיאות. ב) הנשיא פרס יודע שהוא חייב את אהבת הציבור - לתקשורת. אילו רצתה, הוא מזמן היה יורד מבויש ומושפל מהבמה הפוליטית. חלקו בתוספת של 1,400 משפחות למשפחת השכול - משמעותי. על זה צריך להוסיף את חלקו בתוצאות הקשות בהינתקות.
|
|
|
|
|
כשכיהן כשר האוצר נהג בנימין נתניהו להשתמש בתיאוריה על האיש השמן והאיש הרזה. היום, בהיותו ראש הממשלה, הוא פונה לציבור ומדבר על כך ש "אין ארוחות חינם". במבט ראשון נראה שמאמר זה עשוי לדון בקיצוצים האחרונים שהטילה ממשלת נתניהו על הציבור. אולם, ברצוני להדגיש קיצוץ אחר, חשוב ביותר, אשר הלך ונשכח אל מול הדרישה לצדק חברתי.
|
|
|
|
|
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
