|
לנגר. העובדה שמדובר בעובד ותיק ובכיר הייתה צריכה להוביל להחמרת יתר [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
אם האיש החזק ביותר במשרד התחבורה, מנצל את מעמדו במשך שנים כדי להפוך עובדות הכפופות לו לצעצועי מין - הוא צריך ללכת מהמשרד לא הביתה אלא לכלא | |
|
|
|
|
|
האיש מספר אחת במשרד התחבורה אלכס לנגר מודה בעבירות פליליות מובהקות: הטרדה מינית, בעילה אסורה בהסכמה ושיבוש הליכים. אבל ההליך נגדו הוא משמעתי בלבד, וככל שניתן להבין מתשובותיה של נציבות שירות המדינה - הוא גם יישאר כזה. בעברית פשוטה קוראים לזה "טיוח".
שאלנו את הנציבות האם יינקטו גם הליכים פליליים נגד לנגר. התשובה: "אנו לא עוסקים בהליכים פליליים. זה טיפול משמעתי". התעקשנו ושאלנו האם יש הבנה כלשהי עם לנגר לפיה הוא יפרוש ולא ייפתחו נגדו הליכים פליליים. התשובה: "הייתה כבר חקירה פלילית על חלק מהחשדות ובסופה התיק הפלילי נסגר. אחר כך אגף המשמעת פתח בחקירה משמעתית לגבי מספר חשדות, שרובם הבשילו לכדי אישומים בתובענה שלפניך. מדובר באישומים על עבירות משמעת, למעט הראשון - העוסק בהטרדה מינית. בעבירות שכאלו גם לאגף המשמעת בנציבות יש סמכות להעמיד לדין, והכל - בהתאם לרצון המתלוננות".
התשובה הזו, איך לומר בעדינות, אינה מדויקת. קודם כל, מדובר בסדרה של הטרדות מיניות שנמשכו מספר שנים ולא במקרה שולי ובודד. שנית, כאמור, לנגר גם שיבש הליכים כאשר הדריך את אחת העדות מה לומר - וזו עבירה פלילית מובהקת. שלישית, העובדה שניהל מערכות יחסים אינטימיות עם הכפופות לו, יכולה להקים עבירה של בעילה אסורה בהסכמה. רביעית, מקרי ניגוד העניינים מהווים גם עבירה של הפרת אמונים. בקיצור: ממש לא רק "עבירות משמעת".
חוץ מזה, מה פירוש "בהתאם לרצון המתלוננות"? גם כאן יש לומר כמה דברים. ראשית, הייתי רוצה לשמוע את זה מהן במו אוזני. שנית, קצת קשה לי להאמין שכל המתלוננות גיבשו את אותה דעה; יש לי הרגשה שמישהו עזר להן לגבש אותה. שלישית, עם כל הכבוד למתלוננות ועם כל ההכרה במה שעבר עליהן - הן לא לבדן בסיפור הזה. המדינה היא המופקדת על האינטרס הציבורי, הכולל הענשה של מי שמבצע עבירות פליליות והרתעה של יתר הציבור מביצוע עבירות דומות. אם המדינה מראש לא מעמידה לדין - היא חוטאת לתפקידה וחוטאת כלפי אזרחיה.
עונשים מגוחכים
העונשים שייגזרו על לנגר מגוחכים. הרחקה משירות המדינה בגיל 64 - שלוש שנים לפני הפנסיה? אי-קידום בדרגה? שלילת משכורת אחת? זו בקושי מכה על כף היד, ודאי ביחס להתנהגותו העבריינית השיטתית וארוכת השנים. שלא לדבר על כך שבית הדין למשמעת אינו יכול לחייב אותו לפצות את המתלוננות - ואלו ייאלצו לוותר או לתבוע אותו בעצמן. במקרה השני, מה הועילו חכמים בתקנתם בעסקת הטיעון, כאשר בכל מקרה המתלוננות יצטרכו להוציא כסף על התביעה, ואולי גם יידרשו לנהל אותה?
העובדה שמדובר בעובד מדינה כה ותיק וכה בכיר, הייתה צריכה להוביל להחמרת-יתר איתו ולא להקלה. ככל שהאדם גבוה יותר בהיררכיה, הציפיות ממנו צריכות להיות גבוהות יותר. אם האיש החזק ביותר במשרד התחבורה, מנצל את מעמדו במשך שנים כדי להפוך עובדות הכפופות לו לצעצועי מין - הוא צריך ללכת מהמשרד לא הביתה אלא לכלא. הוא צריך לאבד לא משכורת אחת אלא חלק ניכר מרכושו. הוא צריך לעבור את ההשפלה של צילומים בבית המשפט ועל ספסל הנאשמים, ולא לגמור את העסק באפלת בית הדין המשמעתי.
בחלק ניכר מסעיפי האישום נגד לנגר אומרת נציבות שירות המדינה, שהוא התנהג בצורה שאינה הולמת עובד מדינה. זוהי בדיוק ההגדרה למה שעשתה הנציבות עצמה בטיפולה בפרשה.