הידברות בין-דתית ללא שושבינים מוקדמים

כמו רבים וטובים קראתי גם אני על הכנס שנערך בפריס שבצרפת - בין רבנים לקאדים מוסלמים, להורדת המתח בין הדתות. אבל תמיד חשוב לקרא את האותיות הכי קטנות ושם היה רשום שבנוסף לכוח השיטור הצרפתי נצפו גם "מספר אנשי שב"כ ישראלים". בידיעה הזו לא נכתב על אנשי ביטחון אחרים - מארצות אחרות, ובודאי שלא ממדינות ערב, האיסלאם או המגרב.

הכתוב אומר דרשני: מפגש ה"שלום" הבין-דתי הוא תחת השושבינות הישראלית. וכאן בעצם טמונה מלכודת הכישלון. זה הזכיר לי את ה"שלום" בין ישראל ללבנון - בשנת 1982, שהחזיק חודשים ספורים משום שבאשיר גומאייל היה בעצם "בובה" ישראלית שאריאל שרון הנחית על לבנון, וכעבור מספר חודשים ה"בובה" הזו - שחתמה על ה"שלום" עם יוצריה, נרצחה משום שכולם ידעו ש"שלום" כזה פירושו מתקפה. שלום אמיתי עושים בין שווים וללא שושבינים שיפריעו, במיוחד אם הם אלה שגרמו למלחמה.

האיסלאם מול היהודות: המתח אינו על-רקע דתי

המתח בין האיסלאם ליהדות איננו מתח היסטורי בין-דתי. יתכן שהיו בהיסטוריה הבין-דתית בין היהדות לאיסלאם אי אלו אירועי קנאות או מלחמה אך לרוב היו אלה ימים של סובלנות דתית, ובמיוחד לאורך המאות הרבות שיהודי אירופה, המזה"ת וצפון אפריקה שכנו תחת האימפריה העו'תמנית של טורקיה. בוודאי שהמתח הבין-דתי - בעבר, בין האיסלאם והערבים (על הנוצרים שבהם) ליהדות וליהודים לא הגיע לפסיק מהמתח ששר בין הנצרות בכלל והקתוליות בפרט ליהודים או בין ההשכלה הלאומנית באירופה וברבריות מזרח אירופה ליהדות וליהודים.

יתרה מכך, באותן ארצות שמהן מגיע המתח המוסלמי האנטי יהודי למערב אירופה בכלל ולצרפת ובלגיה בפרט - מרוקו ותוניסיה, דווקא שוררת שם מתינות ממלכתית ביחס ליהודים המקומיים ואפילו ארגוני דת יהודים קיצוניים כחב"ד למשל מורשים באותן מדינות לפתוח בתי ספר ליהודים המקומיים.

אם כך מדוע נוצרה הבעיה בין האיסלאם ליהדות, ומהי הסיבה לה?

התשובה היא אחת: הציונות. מיום הופעת הציונות החילונית נוצרה לפתע "בעיה דתית" בין האיסלאם ליהדות. זה החל לאט, לאט. בימי שלוט הטורקים בא"י הייתה עדיין האש קטנה וחכמי הדתות - כולל היהודים ידעו לבולמה , אך מיום בוא המנדט הבריטי והפיכת הציונים לגורם היהודי הדומיננטי - ואח"כ היחידי, בקרב היודים עלה המתח פלאים ולאחר השואה המרה גבר מתח זה (משום קריסת המנהיגות הציבורית - חרדית כחילונית כאחד, שלא הייתה ציונית) עד שהקמת מדינת ישראל ואח"כ הכיבוש של 1948 העלו מתח זה לשיא חדש.

נוסיף לכך את בעיית הפליטים הפלשתינים מה"נכבה" ואי הענקת עצמאות לפלשתינים עד היום ונקבל כי כל הסכסוך הזה אינו אלא לאומני וללא קשר לדת. הפלגים הלאומנים - בכל צד, מנצלים את הדת כדי ללחום את מלחמתם החילונית - לאומנית אך למעשה אורח החיים, המחייה והערכים בין היהדות לאיסלאם הוא הקרוב ביותר בין אי אלה דתות בעולם.

למנוע מעורבות של גורמים לאומנים חילוניים

מכאן שבוודאי שאם חפצים להגיע להבנה בין-דתית אסור לתת לגורמים לאומנים וחילוניים להוביל את ההידברות - ובראשם לציונות. כמו ש"כידוני" המשטרים הערבים והמוסלמים - הפוליטיים, לא ינעמו לאינטגרציה של הידברות בין הדתות כך גם "כידוני" הציונות על שומרי השב"כ שלה לא מוסיפים להידברות. בצפון מזרח לונדון הבריטית - בשכונת "סטמפורד היל" שבעיר "הקני", מתקיימת הידברות אמיתית בין היהודים החרדים שם למוסלמים הרבים ומידי יום שישי נפגשים הצדדים במסגד המקומי להעשרת היחסים. היהדות החרדית שם עושה זאת ללא הנחיות ציוניות, חברת ה"שומרים" הציונים הוצאה משם וגם הקמתו של ארגון פרו ישראלי כ"איפ"ק" (כמו בארה"ב) נכשלה שם מאחר והרבנים יצאו כנגדה. אי לכך לא פלא שההידברות מצליחה שם משום שהידברות זו איננה בחסות אלה שגרמו לסכסוך היהודי ערבי, והיהודי מוסלמי.

כדי שמפגשי שלום יצליחו באירופה - נגד אנטישמיות ואסלאמפוביה ולקירוב הצדדים, לא מספיק שרק אירן ואפגניסטן ינוטרלו והאימאמים שלהן לא יובילו את ה"הידברות", אלא צריך גם לנטרל את השפעתה הפוליטית של ישראל ושל רבניה הציונים מטעם או בלי טעם.