שוב אתכם לאחר כשלושה שבועות לא קלים. אחרי שביצעתי את כל הבדיקות כולל צילומי MRI וכן מיפוי עצמות התגלה כי הסרטן החליט להתנחל אצלי גם בעמוד השדרה. הוא לא רק התנחל לו שם הוא גם הספיק לחרור לו חור בחוליה אחת ועוד חוליה אחרת סדק אותה. כמו-כן הסרטן חזר במלא הדרו לדם ולמח העצם. מייד התחילו בבית החולים להילחץ כל זאת לאחר שחיו בשאננות יתר תקופה ארוכה. מייד נקבע לי תור להקרנות בעמוד השידרה, תהליך שלוקח בדרך כלל כחודש עד אשר קובעים לך הקרנות כאן הם התחילו לחזר אחרי , אחרי יומיים שלושה כבר הייתי תחת המקרן.
איך זה מתבצע? מזמינים אותך לטסט, בטסט מתחילים לסמן על גופך ממש קעקועים שאינם יורדים. כן קעקועים רגילים בצבע כחול שלשם יכוונו את הקרניים המסוכנות הללו, משם יקרינו אותך, לי סימנו קעקוע בבטן ועוד מספר קעקועים בצדדים. עכשיו בגילי סוף סוף זכיתי להלך עם קעקועים, דבר סלדתי ממנו עד מעוד. אבל עכשיו כבר לא שאלו אותי, יש לקעקועים הללו מטרה שיכולה להציל את חיי. חוץ מזה מה רע אני מקבל אותם בחינם, ללא כל תשלום, מקעקעים אותך ועוד על חשבון המדינה. נקבע לי שעלי להתחיל מיידית שמונה מחזורי הקרנות , כבר לאחר שלושה ימים הייתי בחדר ההקרנות שם התחילו להקרין אותי.
מה זה בדיוק הקרנות. מכניסים אותך לחדר עם מיטת מתכת קרה, אתה שוכב עליה, מעל המיטה ישנו מקרן גדול , כמו-כן מותקן בתוך המכשיר גם מכשיר רנטגן שאיתו מצלמים את האזור המוקרן בכדי לעקוב בהצלחתו של הטיפול.
כך זה הולך, אתה נשכב על המיטה, מייד ניגשים אליך המקרינים ומכינים אותך להקרנה, הם מכוונים את המקרן כך שיקרין ישר לקעקועים שסומנו על גופך בהכנות. אז יוצאים החוצה המקרינים ואתה נשאר לבד, אסור לך לזוז אפילו מילימטר אחרת תוקרן במקום אחר. המכשיר שמעליך מתחיל להסתובב, מגיע בכול פעם לנקודה אחרת. נדלקת נורה אדומה בחדר עם צפצוף מעצבן המנורה מאותת יש הקרנה. זה נמשך כמה שניות ואז שוב פעם המכונה מסתובבת וחוזר חלילה כך מספר פעמים כל התהליך נמשך כמה דקות , דקות ארוכות , לך אסור לזוז אפילו לא מילימטר אחד אחרת ההקרנה יכולה להקרין במקום אחר ולפגיע בכליות, בכבד ,לך תדע במה עוד. אם בא לך להתעטש אז יש בעיה. אתה יכול לזוז. שאלתי את הטכנאים למה אין לחצן מצוקה בכדי שתלחץ בזמן מצוקה זאת או אחרת נאמר לי אנו רואים אותך. לפי דעתי זה לא נכון, חייב להיות לחצן מצוקה. על המקרן וההקרנות נחזור בהמשך.
בתום הקרנה במלואה חוזרת הטכנאית לחדר ההקרנות ובידה מכשיר המודד את עוצמת הקרינה בחדר. הטיפול הושלם. יש מטופלים שההקרנות פוגעות להם באיברים שונים או אף גורמות להם לכוויות שונות בגוף. אבל למזלי לי זה לא קרה. אני סיימתי שמונה מחזורי הקרנה , לא מעט ולא הרבה, אבל סיימתי, נראה עם ההקרנות הללו עצרו את התפשטות הסרטן לשאר החוליות של עמוד השידרה.
בזמן ההקרנות מייד רשמו לי רשימה לא קטנה של תרופות. מה אני מקבל במשך השבוע, זה מחסן תרופות אדיר, זה מתחיל בכדור שנועד להגן על הכליות שלא יפגעו מהכדורים השונים שאני בולע בכול יום ובכול ימות השבוע. זה כדורים לאיזון מערכת החיסון, כדורים לדילול דם, אנטיביוטיקה, כדור נגד זיהום, אסטרואידים 20 כדורים בכול פעם שאני בולע אותם , כן 20 כדורים במכה אחת. וכמובן הכתר שבכדורים בשם "רבלמיד", כדור שניתן לך במשך 21 יום בכול חודש ושבוע מנוחה , עלותו החודשית היא כ 40,000 שקל , הוא אושר בסל התרופות לפני כשנתיים ימים. הכדור הזה מסוכן ביותר, גורם לאין ספור בעיות , לכדור צורף דף של סיכונים שהמטופל יקרא וידע, דף בעברית בגודל של עמוד צילום A3 ( דף הצילום הגדול ביותר) הכול בעברית באותיות קטנות , כל מה שזה מעולל לך כתוב שם, כולל אזהרה בסוף שבכדור יכול גם לגרום למותך. נחמד לא? . עמוד שלם, ללא כל רחמים, זאת הפעם הראשונה בחיי שאני רואה דף סכנות כה גדול, באותיות קטנות, עמוד צילום גדול ומלא האזהרות וסיכונים.
עכשיו אני יוצא למלחמה בסרטן הזה. כל מלחמה אפשר לנצח אם יש לך את הרצון לנצח, את שיתוף הפעולה של הגורמים הרפואיים ובני המשפחה. את השקט הנפשי לכך. כן את הרצון לנצח את הסרטן ,אם אתה יודע שיהיה לך איכות חיים לאחר מכן, בלי כל הנתונים הללו אתה נידון להיעלמות.
ימים יגידו.
כמה מילים על תחושות הבטן שלי והמלצות לחולים בפועל ולחולים שבדרך. תקראו טוב טוב ותפנימו.
אני כבר עשר שנים חולה במחלה הקשה הזאת. בשנים האחרונות הצלחתי לייצב את המחלה ולשמור עליה במינון קטן ולא מסכן חיים. הלכתי לבית החולים פעמיים בחודש על-אף שהרופאים אמרו לי אין צורך תבוא פעם בחודשיים, פעם בשלושה חודשים, אני סירבתי, בכול חודש ביצעתי בדיקות דם, פגשתי את הרופא והאמנתי כי הם יתנו לי את כל הבדיקות שאני צריך בכדי לעקוב האם המחלה מתקדמת או עומדת ולא זזה יותר. האמנתי ושגיתי. הם אומנם בדקו אבל בדקו רק את הדם והתקדמות הסרטן במח העצם או מצב הסרטן בדם , במוח העצם זאת הבעיה כיום אני יודע כי הבדיקות לא היו מספיקות , לא נתנו כל בדיקות נוספות כפי שאני מבין שהיתי חייב לעבוד בגלל המחלה שלי, מיפוי עצמות, MRI בעצמות, בעמוד השידרה.
הם נטעו בי רוגע, הכול בשליטה, אנו יודעים מה לעשות. זה לא נכון, אם היו שולחים אותי אפילו אחת לשנה ל MRI למיפוי עצמות, ל c.t ועוד אז לא הייתי מגיע למצבי כיום עם פגיעות כה חמורות בעמוד השידרה. זאת הזנחה. זאת ההרגשה של הצוות הרפואי בכללו ,ללא הכללות של ,אני רופא ואני יודע , תסמוך עלינו. אני אומר לכם לא להאמין להם יותר. המחלה שלכם. תיקחו עליה אחריות. במיוחד במחלה כמו שלי במוח העצם, תידרשו בכול שנה מיפוי עצמות. בדיקות של MRI לעצמות , לעמוד השידרה, כך תוכלו לעקוב נכון אחרי התקדמות המחלה , כך תדעו את מצבכם בכול רגע נתון ואז לא תגיע למצב קריטי. אם הייתי מגיע לבדיקות הללו בעוד חודש המחלה הייתה מתפשטת למוח , אז זאת הזנחה לא??
לא צריך לסמוך רק על דברי הרופאים, הם עמוסים בעבודה, יש להם את האגו שלהם, אלה החיים שלכם קחו עליהם אחריות. לא לוותר, תדרשו תקבלו. העיקר לא להאמין להם , לא חשוב עד כמה הם חשובים וידענים. תדרשו את המגיע לכם ואז תתפסו את המחלה בעודה באיבה ולא כאשר המצב כבר גורם לכם לכאבים עזים , כאבים קשים ,כבר נגרמו לכם נזקים בלתי הפיכים. תהפכו את הדרישות שלכם לפרוטוקול קבוע במעקב שלכם, תדרשו את כל הבדיקות בכול תקופה גם אם יגידו לכם אין צורך אנו יודעים, אנו הרי המומחים בנושא תגידו אבל אני מבקש את הבדיקה ואז תקבלו אותה ,על-ידי כך תחסכו לעצמכם לעתיד את כל הסיבוכים הללו כפי שנגרמו לי.
עכשיו לנקודה כואבת נוספת והיא ציוד ההקרנה בבית החולים תל השומר.
במשך שמונה ימים הופעתי יום יום לאגף ההקרנות, יש שם רופאים מדהימים, ממש אנשים עם נשמה רחבה. בעלי מקצוע, טכנאים שעובדים מבוקר עד ערב במסירות, בהרבה סבלנות, לא קל. אבל הציוד ישן, אני טופלתי במקרן בן עשר שנים "חדר 7" . נכון מקרן טוב אבל ישן. לא יודע איזה ציוד יש בשאר חדרי ההקרנה. אבל כפי שראיתי לא מן החדישים ביותר. אין יום שלא התקלקלו המקרנים, אין יום שלא הייתה תקלה, יש תקלה המטופלים ממתינים שעות עד אשר הציוד מתוקן וחוזר לשימוש. המטופלים מגיעים להקרנות מכול חלקי המדינה, מקריית גת, מבאר שבע, מהצפון , מירושלים ומהיכן לא. האם מדינת ישראל אינה מסוגלת לממן עוד מספר חדרי הקרנות אחד נוסף בדרום הארץ, ועוד אחד בירושלים, ועוד אחד בצפון הארץ.
למה לטרטר חולים במצב לא קל בריאותית ואף נפשית עשרות ואו מאות קילומטרים למכון עם ציוד בן עשרות שנים, שמתקלקל תדיר. ממש בושה, היכן משרד הבריאות , על כך אכתוב פרק באופן מיוחד,הוא יקרא "השיניים הרקובות של סגן השר ליצמן". אני ראיתי אנשים שהמתינו להקרנה על-אף שהוזמנו לשעה מדויקת והם ממתינים 3-4 שעות כי המקרן היה מקולקל. זה לא בסדר, למה לא מחלקים לממתינים כפי שזה נעשה במחלקה ההמטולוגית מזון, כריך עלוב, רק "
יד שרה "דואגת לקפה ועוגה ,הכול מתבצע בהתנדבות ללא כל תשלום, היכן בית החולים? , היכן משרד הבריאות? , למה "יד שרה" צריכה לשבת שם, מה הנושא לא מתוקצב?, אני רוצה לומר לכם זה מתוקצב אבל לא מיושם. מי שמקבל הקרנות הוא לא בשיא בריאותו, גם כך הוא סובל, גם כך יש שם עם מצב רוח על הפנים, אז היכן היחס כלפי המטופלים.
ברצוני לציין לחיוב, לטובה את הצוות הרפואי שעובד במחלקת ההקרנות בבית החולים תל השומר, נשמות טובות, בני אדם אמיתיים. עושים בכול בכדי לעזור, מצד השני המדינה שאינה מתקצבת כלום, לא מחדשת ציוד מכיוון שעסוקים בשיניים הרקובות של ילדי ליצמן, בית החולים שלא חושב אפילו לספק כריכים בסיסיים ושולח את יהבו על רוח ההתנדבות של "יד שרה" ואז מסיר אחריות. אני אתחיל לפעול בימים הקרובים בנושא. במיוחד לא כתבתי זאת בזמן הטיפולים בכדי שלא יגידו כי אני עושה רעש בזמן שאני שם, סיימתי עם ההקרנות ,עכשיו הזמן לפעול ,לעורר רעש רב בכדי שהאחרים לא יעברו את הסבל של ההזנחה של המדינה בתחום הזה, טיפול שלו נזקקים מידי שנה אלפי אנשים, אולי אף נפגעים בריאותי עקב כך.
להתראות בפרק הבא. השיניים הרקובות של "סגן שר הבריאות ליצמן ושר הבריאות בפועל ראש ממשלתנו
בנימין נתניהו" .
להתראות בפרק הבא והוא קרוב מתמיד.
