בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
תחת מטר ההתלהמויות והפופוליזם, נשכחו כמה עובדות יסוד חשובות בנוגע למשבר אליו נקלע קונצרן אי.די.בי. למשל: גודלו של המשק הישראלי, הסחר עם שכנינו, מיעוט ההשקעות הזרות וחלקה של הרגולציה ביצירת הגורמים למשבר
|
אם אתה עשיר - תתחבא [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
כלום ושום דבר עם שכנינו [צילום: AP]
|
|
|
נוחי דנקנר הוא שק חבטות תקשורתי וציבורי קודם כל משום שהוא "טייקון". המילה הזו, שמקורה ביפנית ופירושה "שר בכיר", הפכה להיות מילת גנאי אצלנו. מי שעשיר – צריך להתבייש. אם הוא מצליח – עליו להתחבא. ואם הוא נכשל – חזקה עליו שהוא רמאי. בשנות ה-60 אמר אפרים קישון לממשלה של מפא"י: "כל העולם נלחם בעוני, אתם נלחמים בעושר". דומה שזה נכון גם לחברה הישראלית של המאה ה-21. נכון, המשק הישראלי מאוד ריכוזי. אבל מה כל הגודל שלו? פחות מ-8 מיליון תושבים עם תל"ג של 248 מיליארד דולר. משקיעי חוץ לא ממש מתדפקים על דלתותינו, ועוד נעסוק בכך בהמשך. בניגוד לכל משק מודרני, לנו אין למעשה שום קשר כלכלי עם שכנינו. קנדה ומכסיקו הן שותפות הסחר הגדולות ביותר של ארה"ב; איטליה וטורקיה – של יוון; גרמניה – של בלגיה והולנד; אירלנד מייצאת בעיקר לארה"ב ולבריטניה; דנמרק – לגרמניה ולשבדיה; הונגריה – לגרמניה ולרומניה. כלומר: השכנים הם תמיד שותפי סחר חשובים, מה שהופך את המשק המקומי במידה מסוימת לחלק מהמשקים של שכניו וכך מפחית את הריכוזיות. לנו יש כלום ושום דבר עם שכנינו. חוץ מזה, בניגוד לאגדות על "המשפחות הבודדות השולטות במשק", הוא כיום הרבה יותר תחרותי מאשר אי פעם בעבר. פעם שלטו במשק הממשלה, ההסתדרות ועוד כמה משפחות. היום יש לנו את אריסון, דנקנר, עופר, ברונפמן, תשובה, אליהו, לנדאו, לבנת, מנור, שחר, פישר, המבורגר, לבייב, וייסמן, אלוביץ, שביט, פישמן, מוזס, נמרודי, שוויד, ברקת, פדרמן, קרסו, הורביץ – ובטח שכחתי עוד לא מעט שמות. אם כבר, אז הריכוזיות היא בראש ובראשונה בשירותים החיוניים שבידי המדינה, ובראשם הנמלים והתשתיות. לא מזיק לבחון קצת את העובדות לפני ששופכים רפש.
|
|
אין אפיקי השקעה בישראל [צילום: AP]
|
|
|
אחת הסיבות המרכזיות להסתבכות של אי.די.בי היא הצניחה בשווי אחזקות הקבוצה בקרדיט סוויס. הרפתקה יקרה נוספת הייתה בניית המלון בלאס וגאס. לכאורה, מה יש לחברות ישראליות לחפש בחו"ל? אלא שזה בדיוק העניין. מגבלות רגולטוריות מקשות כיום מאוד על הקונצרנים למצוא אפיקי השקעה בישראל. הממשלה והמחוקק, בצדק, אינם רוצים שהמשק יהיה עוד יותר ריכוזי מאשר כעת, ולכן למשל לא יכולים הבנקים להחזיק בחברות ביטוח ולהפך. התוצאה היא, שבשנים הטובות מצטברים רווחים שאין אפשרות להשקיע אותם בארץ, אז הולכים לחו"ל. הבעיה היא, שבחו"ל אין לנו בדרך כלל יתרון יחסי. העסקים הטובים כבר תפוסים ברובם, ל"טייקונים" שלנו אין אמצעים כספיים שיכולים להתמודד עם אלו של מקביליהם הזרים, וגם הקשרים שיש בישראל לא קיימים מעבר לים. התוצאה היא, שבחלק משמעותי מן המקרים הם קונים עסקים מסוג ב' בתחומים ובמקומות בהם הבנתם אינה מיטבית. זה המילכוד: בישראל הם לא יכולים להשקיע, בחו"ל הם עלולים להפסיד, ואז באים אליהם בטענות שסיכנו את כספם של יתומים ואלמנות.
|
|
הציבור קיבל 52 אג' מכל שקל [פלאש 90]
|
|
|
אחת הטענות שהועלו כלפי דנקנר הייתה שהוא הירבה בעסקות בעלי עניין מצד אחד ובמשיכת דיבידנדים מצד שני. יכול להיות, אבל אני מבקש להזכיר שתי נקודות. האחת: צעדים אלו מצריכים אישור ודיווח כקבוע בחוק, ועסקות בעלי עניין דורשות אישורים מורכבים ותמיכה של בעלי מניות המיעוט. כל עוד האישורים ניתנו – אין מקום לבוא בטענות, ודאי לא בדיעבד. השנייה: כאשר בעלי השליטה מחלקים דיבידנדים, גם הציבור מקבל אותם. מכל שקל של דיבידנד באי.די.בי אחזקות קיבל הציבור 20 אגורות; מכל שקל בסלקום – 26 אגורות; מכל שקל בכלל ביטוח – 35 אגורות; ומכל שקל בשופרסל – 52 אגורות. מעניין שעל זה איש לא בא בטענות.
|
|
"רחשי ליבו של הציבור" כמדיניות עסקית
|
|
|
עוד טענה מרכזית היא שדנקנר נטל מינוף גבוה מדי. שוב: יכול להיות. ושוב אני מבקש להזכיר שתי נקודות. האחת: האשראי שנותנים הבנקים נתון לפיקוח קפדני של בנק ישראל, כולל מגבלות נוקשות על לווה בודד ועל קבוצת לווים. כל עוד הבנקים עמדו בהוראות הפיקוח – אין מקום לבוא בטענות. השנייה: מינוף הוא כלי הכרחי וחיוני בכל משק, ובלעדיו לא יהיו השקעות. הערה גם בנושא בנק לאומי. לראשונה מתברר, ש"רחשי ליבו של הציבור" הם נימוק לקבלת החלטות עסקיות. החלטתו של הבנק למחוק שליש מהחוב של חברת גנדן התקבלה לאחר בדיקות מקצועיות, מו"מ, ייעוץ משפטי ודיונים ארוכים. כל אלו נמוגו בתוך יממה ונעשו כעפרא דארעא אל מול לחץ ציבורי, תקשורתי ופוליטי. אם כבר, אז ההחלטה השנייה היא הפסולה והיא המהווה עילה לתביעה נגד הבנק ומנהליו על שיקולים זרים הפוגעים בטובת הבנק. ונא לשים לב: חובתם החוקית של המנהלים היא לפעול לטובת הבנק ולא לטובת בעלי מניותיו, גם כאשר הציבור הוא השולט בו.
|
|
רגולציה תזזיתית המרחיקה משקיעים
|
|
|
כמובטח, כמה מילים בנושא ההשקעות הזרות שאיכשהו לא ממש מציפות אותנו. יש לזה כל מיני סיבות: המצב הגיאו-פוליטי, הביורוקרטיה, העומס בבתי המשפט, מוסר התשלומים הירוד, הפוליטיזציה של החלטות עסקיות ועוד. גם חוסר הוודאות הפיסקלי תורם את שלו – ראו כיצד הממשלה מתכננת להעלות את מס החברות ולצמצם את ההטבות במסגרת חוק עידוד השקעות הון. בהקשר של אי.די.בי, יש להצביע על הרגולציה התזזיתית כעוד גורם. אחת הסיבות המרכזיות להסתבכותו של הקונצרן היא פתיחתו המוגברת של שוק הסלולר לתחרות, ביוזמתה של הממשלה. זה טוב לאזרחים, זה רע לחברות ולבעלי השליטה בהן, ועל זה כבר עמדתי השבוע. כאשר משקיעי חוץ שוקלים לבוא למדינה כלשהי, הם רוצים לקבל אופק של כמה שנים. הם לא רוצים להשקיע ולגלות אחרי שנתיים-שלוש שכללי המשחק משתנים.
|
|
השופט לא ינסה לגנוב את ההצגה [בוצ'צ'ו]
|
|
|
מזל אחד יש לכל המעורבים במשבר אי.די.בי: הפיצוץ הגיע בדיוק כאשר ורדה אלשיך יצאה לחודשיים של שבתון בחו"ל והתיק יידון, לפחות כרגע, בפני השופט איתן אורנשטיין. זה מבטיח שהדיון יהיה ענייני, בלי התלהמויות ובלי ניסיון של השופט להפוך לכוכב ההצגה. תתפלאו, אבל אפשר לנהל תיקים גדולים ומורכבים גם בנועם ובשלווה.
|
|
תאריך:
|
26/04/2013
|
|
|
עודכן:
|
26/04/2013
|
|
איתמר לוין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
גורלו של האוליגרך
|
26/04/13 09:17
|
|
2
|
|
ראובן הדני
|
26/04/13 09:26
|
|
3
|
|
jj nyc
|
26/04/13 11:11
|
|
4
|
|
שלומית האירני
|
26/04/13 11:35
|
|
5
|
|
פועה
|
26/04/13 12:31
|
|
6
|
|
נירון קיסר
|
26/04/13 12:33
|
|
7
|
|
גולדבלט משה
|
26/04/13 12:50
|
|
פורום: אי.די.בי. - המשבר
|
כתוב הודעה
|
|
הצעת תוכנית ההבראה לאי.די.בי פיתוח שהגישו הנאמנים למחזיקי האג"ח, היא למעשה ניסיון להשתלט בצורה אלימה על נכסיה, דווקא כאשר מצבה הולך ומשתפר. כך אומרת אי.די.בי פיתוח (יום ה', 25.4.13) בתגובתה על ההצעה ועל הבקשה למנות בעל תפקיד שיפקח על פעילותה.
|
|
|
מחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות מתנגדים לתוכנית מחזיקי האג"ח של אי.די.בי פיתוח להשתלט על האחרונה. הנאמנים לאג"ח אחזקות מבקשים (יום ג', 23.4.13) להצטרף להליך כדי להביע את התנגדותם.
|
|
|
השופט: איתן אורנשטיין, בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
|
|
הסיפור ראשומון שמתרחש במאה ה-12 ביפן, נכתב על-ידי סופר יפני ומתאר פשע של אונס ורצח מבעד לעיניהם של ארבעה עדי ראייה. הסיפור הפך לסרט בשנות החמישים על-ידי התסריטאי והבמאי המהולל אקירה קורוסאווה. ראשומון הפך למושג האומר: "סיטואציה שבה אי-אפשר לרדת לחקר האמת עקב עדויות סותרות הניתנות על-ידי עדים המדברים מנקודות מבט שונות".
|
|
|
האמרה שהממזרים שינו את החוקים ושכחו להודיע לו, מיוחסת לסגן נשיא ארה"ב ספירו אגניו, לאחר שהורשע בלקיחת שוחד באמצע שנות ה-70 של המאה הקודמת. אין כל הוכחה כי כך אומנם אמר אבל העובדה כי האמרה דבקה דווקא בו נעוצה מן הסתם בדרכו הנכלולית שהובילה אותו לגלוש לבירא עמיקתא מכהונותיו הרמות - הוא גם היה מושל מדינת מרילנד. היום מדברים אצלנו על שינוי הכללים שהביאו את עסקיו של נוחי דנקנר אל עברי פי פחת.
|
|
|
|