מכתב לאחים אריק כרמון ואורי דרומי

אורי דרומי, עורך הביטאון הישראלי לדמוקרטיה ואריק כרמון, פרופסור (לְמה?), נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, להזכירכם סבא שלי, שישב 5 שנים בכלא הסובייטי, כי היה ציוני, עלה לישראל לחדש את מולדתו של העם היהודי, שום דמוקרטיה שום בטיח. אף אחד לא דיבר על דמוקרטיה. רק על מדינה יהודית. מולדת!

אחד מהסממנים של האינטליגנציה היא היכולת להטיל ספק וזו כנראה לא קיימת אצל ששניכם ביחד וכל אחד לחוד.

אתם כותבים: "האירועים האחרונים מלמדים כי הציבור הישראלי נוטה להתכנס לגבולות מצומצמים יותר, בהם ניתן יהיה לקיים לאורך זמן מדינה דמוקרטית בעלת רוב יהודי מוצק, לשנות את סדרי הקצאת המשאבים ולבסס מינהל תקין במדינת ישראל. אכן, מוקד קבלת ההחלטות נמצא בתוך הקו הירוק. אתם מתנגדים לכך, וייתכן שהדבר נראה לכם ככפיות טובה מצד הציבור שפעם ראה בכם חלוצים וכיום שינה את טעמו. אולם כפי שהדברים נראים לנו אופני המאבק שאתם מנהלים כנגד הפנוי מובילים אתכם אל מחוץ למחנה".

אז ככה בוא נטיל ספק בקביעות שלכם:

הציבור הישראלי, לא נוטה להצטמצם למרחב בו כל מטוס שממריא נמצא באיום טילי כתף. תוכיחו לי אחרת, או שמה אתם שוב ניזונים מהתקשורת העוינת את המפעל הציוני.

הציבור הישראלי, הכריע נגד פינוי חבל עזה לפי מצנע ובעד השארת חבל עזה לפי שרון.

לגבי מידת אורך הזמן של קיום המדינה דמוקרטית בעלת רוב הולך וגדל של אזרחים המהווים גייס חמישי, קרי ערביי ישראל, נראה שאתם לא בטוחים, אך רוממות הדמוקרטיה בגרונכם, שכנראה פעם שר בגרון ניחר את "האינטרנציונל".

כנראה שכל המידע שלכם על הציבור, מתקבל מאמצעי התקשורת המוטים באופן חריף וללא תקדים, בכל מדינות המערב הדמוקרטיות, ולא למשל מהבחירות. אכן רוב הבוחרים שבאו מגוש דן, שכבר די קרוב לקו הכחול, הצביעו נגד!!! פינוי רצועת עזה!!! או שלא הייתם בעולם כשהתרחשו פה הבחירות?

אתם כותבים: "אין ספק כי הטראומה של העקירה תשאיר חותם כואב על המפונים שמן הסתם ישאו את כאב הפנוי בשארית חייהם, ממש כשם שעקורי איקרית ובירעם נושאים את כאבם הם בגליל או בדומה לנעקרי חמשת הכפרים הערביים שפונו בגליל לשם בנייתה של העיר היהודית כרמיאל".

כנראה שגסות אבחנה ובורות, המאפיינות חלק מאנשי האקדמיה לא פסחו גם עליכם. בעקרית וברעם ערבים פונו בזמן מלחמה. בכרמיאל לא היו שום (!!!) 5 ישובים, ואם כן, מנו אותם בבקשה, אמרו את שמותיהם ומספר תושביהם כדי שנדע!!! בהקמת כרמיאל הופקעו אדמות ונתקבלה תמורה עליהם, זאת לצורך הקמת עיר עברית, ממש כמו שבהר יונה בנצרת הופקעו אדמות ערביות לצורך הקמת שכונת הר יונה, שכונה המאכלסת בחלקה ערבים!!!

מעולם אבל מעולם, לא גירש חלק של עם את החלק השני מאדמתו, בניגוד לרצונו ובסיוע של בית המשפט העליון, בניגוד לפסיקת הבוחר. זה לא הפקעת אדמה של עקרית וברעם לצורך עיבודה על-ידי תושבי קיבוץ השומר הצעיר, ברעם. זה פינוי ויצירת טראומה לאומית כדי להטות את החרב המשפטית המונחת על צווארו של אריק הראשון ובנו עמרי המכונה אריק השני. לא דמוקרטיה לא החלטת העם ולא בטיח!!! אם יש סיבה אחרת דמוקרטית - תחום ההתמחות שלכם אז אמרו מהי!

אתם כותבים: "המרידה ברשויות הממלכה מובילה אתכם להינתקות נפשית מהחברה הישראלית ולהינתקות מעשית ממשימותיה של מדינת ישראל".

הרי ברור לכם שהדמוקרטיה כשלה ולא מהיום. נבחרת הנהגה במצע +1 ומבצע מצע הפוך לחלוטין -1, כך היה עם בגין, כך היה עם רבין וכך היה עם שרון. כאבירי הדמוקרטיה לא גיליתם כל כשל מבני בדמוקרטיה, אולי גם לא הייתם מגלים כל כשל מבני בדמוקרטיה הגרמנית של שנות השלושים של המאה שעברה. רוממות הדמוקרטיה ותארי הפרופסור כנראה לא מעידים על כך שאתם אנשים חושבים. כדאי אולי שבמסגרת הדמוקרטית שלכם לכתוב, תגלו גילוי נאות ותיידעו את הציבור האם "המכון הישראלי לדמוקרטיה" נתמך על-ידי הקרן החדשה לישראל, הנתמכת על-ידי האיחוד הארב-אירופי האנטישמי.

אתם כותבים: "ברור לנו כי התנהלותו של ראש הממשלה והאופן בו קיבל את החלטותיו מחרידה רבים ממנוחתם. גם בין חברינו במכון הישראלי לדמוקרטיה ישנם המוחים על ההתנהלות הזאת. אלא שההתנהלות הזאת, שאפשר שהיא מדיפה ניחוחות ציבוריים דוחים, תעמוד למשפט ההיסטוריה. היא איננה מושא למשפט עכשווי של סקטור כזה או אחר בציבור. הדבר דומה להכרעתו של בן-גוריון בתש"ח לכפות - אפילו בכוח - את מרות הממלכה, או לנסיגה מחזון "מלכות ישראל השלישית" בעקבות מלחמת סיני ב-1956, שעות ספורות אחרי שהכריז עליו. הדבר דומה להכרעתו של בגין לפנות את סיני ויישוביה לאחר שהכריז שיתגורר באחד מהם, ולמרות שבבחירות שקדמו לכך נבחר על מצע ארץ ישראל השלמה".

אתם אכן מרחיקים עדות לבן גוריון ולבגין אך שכחתם בדרך את רבין. העומק והתבונה הפרופסורים מדלגים בקלות על פרטים לא נעימים. לא כל חברי המכון חשים באובדן הדמוקרטיה, אתם אומרים, כלומר שאתם לא רואים כל פסול בהליך בלתי דמוקרטי מסוגו של בגין, רבין ושרון, כול עוד שזה תומך בתפיסת עולמכם, גם אם זה בניגוד גמור לכללי הדמוקרטיה. אתם קובעים (החלטות שרון מתאימות לנו לכן בו לא נשפוט זאת עכשיו, נשאיר זאת לדורות הבאים, לא כי זה דמוקרטי, כי זה מתאים לתפיסתנו.

אתם צופים שאנו צריכים להיות "קולקטיב יהודי ריבוני בעולם מודרני-גלובאלי" למרות שאני מהמר שאף אחד מכם לא מכיר את התרבות היהודית ואת מנהגיה. אני גם מהמר שאם הייתם בקונגרס הציוני הייתם מצביעים על אוגנדה או ארגנטינה ולא על ארץ ישראל.

כמוכם, גם אני נגד משאל עם בנושא גירוש יהודי חבל עזה אבל אתם כותבים: "אנחנו, עמיתי המכון הישראלי לדמוקרטיה, מתנגדים למשאל משום שהוא מסכן את הדמוקרטיה השברירית שלנו". כאנשים אקדמאים ואנליטים אתם קובעים קביעה, אך ללא כל נימוק. אולי אפשר להמשיך בקו זה ולהגיד שגם בחירות מסקנות את הדמוקרטיה השברירית או שמשאל עם עולה הרבה כסף, וגם בחירות עולות הרבה כסף, שהיה מיועד לסנדוויצ'ים לרעבים אז בואו ונוותר קצת על הבחירות פעם בארבע שנים לטובת כמה סנדוויצ'ים לרעבים. למה לשאול את העם זה הרי אספסוף, שברובו הצביע נגד פינוי רצועת עזה מיהודים. מה העם הפרימיטיבי מבין ובכלל דמוקרטיה הייתה חופש בחירה לבעלי ממון ומעמד חברתי גבוהה ולא לכולם. אז אולי באמת הגיע הזמן להחזיר את העטרה ליושנה ולעשות דמוקרטיה נוסח יוון?

אולי בהיותכם מומחים בין לאומיים לדמוקרטיה תאירו את עיני ותסבירו לי האם היה מקרה אחד בהיסטוריה בו דמוקרטיה שנסוגה בפני טרור הצליחה לבסס שקט לדורות? אולי מודל וויאטנם? אולי מודל אלג'יריה כפי שתיארתם בהמשך?

וכעת נעבור ברשותכם, עורך יקר ופרופסור נכבד, לאלג'יריה. אתם מונים שלשה לקחים:

הצד החלש יכול לגרום לבינאום הסכסוך.
ניצחון צבאי שלא מלווה בתכנית מדינית נדון לכישלון.
בחברה דמוקרטית, ממשלה אינה יכולה לאורך ימים לנהל מדיניות אשר איבדה את תמיכתה הציבורית.

אתייחס אחד לאחד לטיעוניכם הרופסים:

באלג'יריה לא בונאם. הסכסוך והקרב האכזרי והסופי של האלג'יראים החל מייד לאחר התבוסה בוויאטנם, שהראתה לאלג'יראים שניתן לנצח את הצרפתים. אולי זה מזכיר לכם שלאחר התבוסה בלבנון התחילו מעשי רצח המוני בקרב אזרחים יהודים?
מסכים אתכם לחלוטין. אם הייתה תוכנית מדינית והסברתית ומבצעית אחרי מלחמת ששת הימים ליישב את ערביי ארץ ישראל, שגרו בין הירדן לים בירדן, תמיכת העולם הייתה בנו וגם הערבים היו מודים לנו בפרספקטיבה היסטורית.

אכן איננו חברה דמוקרטית. בהיותכם מומחים לדמוקרטיה אתם יודעים שאין דמוקרטיה כלשהי בה הצמרת השלטונית במשך מעל 30 שנה מורכבת מאנשי צבא. זה נקרא בעברית פשוטה משטר צבאי. כשעוצרים מעצרים מנהליים ומכריזים על חבלי ארץ שטח צבאי סגור זה משטר צבאי. השליט לא צריך ללכת עם מדים כדי שיהיה משטר צבאי. זהו הכיוון רבותי הדמוקרטים.

כן, גם לא ציינתם שדגול היה גנרל שבראיה היסטורית גרם לערביזציה של צרפת, בכך שהביא מיליוני אלג'ירים מוסלמים לצרפת ונראה שלא רחוק היום בו תתרחש לא מלחמת אחים אלא מלחמת אזרחים בין הנוצרים ומוסלמים בצרפת. גם לא ציינתם שעד היום יש מעשי טבח מזוויעים, ממש כמו אז באלג'יריה, שרחוקה מצרפת. גם לא ציינתם שהערבים הגיעו ברובם לארץ ישראל ב-150 השנה האחרונות במסגרת מציאת פרנסה ותושבי הקבע היו מתי מעט, זאת בניגוד לאלג'יריה בה הייתה פלישה של צרפתים לאלג'יריה, בדיוק להיפך ממקרה ישראל והמוסלמים.

אתם, צוות המוחות, מסיימים וקובעים: "שאנו כותשים את הפלשתינים במשך שנים מבלי להשיג תוצאות מדיניות" אכן זהו המחדל המתמשך של שלטון הגנרלים מקובעי פעולות התגמול וחסרי יצירתיות והבנה שמלחמה היא פן אחד מפנים רבות של מדינאות, בה אינם בינים כלום. אתם מאימים שישראל תיהפך למדינת אפרטהיד. אז לידיעתכם הדמוקרטית, אף ערבי אבל אף ערבי, לא עובד בתעשייה האווירית או בתעשייה הצבאית או ברפא"ל או בתעשיות ביטחוניות אחרות. אתם אולי בשם הדמוקרטיה רוצים שהם יעבדו שם?