אנו חיים בעידן בו חברות ובעלי עסקים מתחרים ללא לאות על מקום במרחב הווירטואלי. כולנו, ללא יוצא מן הכלל, מבינים את החשיבות הגדולה שיש לחשיפת התכנים שלנו ברשת. ואכן אנו משקיעים זמן ומשאבים רבים בניהול פרופילים ציבוריים ובלוגים, ובהקמת אתרי אינטרנט וקידומם במנועי החיפוש. אבל כמה מאתנו עוצרים לרגע ובוחנים מה המשמעות של מה שאנו מקדמים ברשת?
אילו "פליטות-פה" אנו משגרים לחלל המדיה החברתית? מהם המסרים שאותם אנו מעברים לקהל העוקב אחרינו? והאם התדמית שנוצרת - בשל פרסום התכנים האלו ברשת - אכן משרתת את היעדים שלנו, של העסק שלנו או של החברה שאותה אנו מייצגים?
תדמית, או אימאז' בלועזית, מתארת את האופן שבו אדם, ארגון או חברה נתפסים על-ידי הקהל. זוהי למעשה תמונה מחשבתית - הנוצרת במוחנו ביחס למוצר, חברה או אדם, והיא איננה בחזקת שקר או בחזקת אמת. התדמית אפוא היא פונקציה המתווכת בין אוביקט מסוים לקהל, היא תוצר של חשיפה לפעילות ולמסרים המוצגים לקהל הרחב - ולא בהכרח שהיא תואמת את המציאות.
מכאן שתדמית רצויה היא בת-השגה למי שחולש על אומנות העשייה והאמירה של דברים המביאים את הציבור לחשוב באופן הנחשק על ידו. ואכן, בעבר תפקיד זה היה שמור באופן בלעדי למומחים בתחום, כגון דוברים או מנהלי יחסי ציבור. אלו היו אמונים על ניצול טכניקות שכנוע אפקטיביות והיו בעלי נגישות בלעדית לאמצעי התקשורת ודרכם להמונים. באמצעותם השכילו בעלי עסקים לטפח חזות אמינה, משכנעת ואטרקטיבית שיש בכוחה להגדיל את כוח הקנייה של החברה שלהם.
אלא שכיום, עם עליית הרשתות החברתיות, נסללה הדרך להמונים ואנו עדים לקלות הבלתי נסבלת של העברת מסרים על-ידי בעלי עסקים. אלו, מנהלים מוכשרים ככל שיהיו, פעמים רבות חסרי הבנה או כישורים בתחום עיצוב וניהול התדמית.
כך קורה שאנו עדים, חדשים לבקרים, לנזקים תדמיתיים הנגרמים לחברות ולפיגורות ציבוריות בשל פליטת-פה 'פייסבוקית'. לכן טוב יעשו אלו אם יעצרו לרגע לפני שהם לוחצים על ההדק ויבחנו היטב מהם משגרים לחלל הרשת - ואולי אף ישכילו להתייעץ עם אנשי מקצוע, כדי לוודא שמה שהם מקדמים אכן משרת את יעדי החברה.
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
