באו לקלל ונמצאו מברכים

לבנט ואנשיו היה הישג מצוין נוסף: למרות שהייה רצופה בשטח תחת אש במשך שמונה יממות רצופות, לא נפגע איש מהלוחמים. תדע כל אם עברייה שמפקדם של ילדיה עושה הכל, להחזרתם בשלום הביתה.

אז מה הבעיה? הבעיה לדידם של לבלרי השמאל, אלה שמעולם לא עמדו בניסיון כה מתמשך וכה מסוכן, היא בכך, שעל-רקע נפילת מרגמות האויב מסביב, ביקש בנט להפעיל את התרגולת המקובלת לשיתוק האויב. חיילוּת במיטבה. אבל לרוע המזל נחת אחד הפגזים של הארטילריה הישראלית שנועדה לגונן על לוחמי מגלן בפיקודו של בנט, בכפר הלבנוני כנא, וקטל 102 לבנונים. מי אשם? מי שכיוון את הירי הארטילרי? – מה פתאום? מי שנתן את הפקודה? – גם לא. מי בכל זאת אשם? – בנט, שהפגזים הללו נועדו לחץ אותו ואת 67 לוחמיו מעמק הבכא. ועל כן, פסקו לבלרי השמאל, הוא אחראי ל"טבח 102 לבנונים". אם זה לא היה עצוב, זה היה בטח מצחיק נורא.

הבנת את זה, ברוך? על-פי תפיסתו המעוותת של השמאל ההזוי, זכותם לחיים של 102 הלבנונים תומכי האויב, גדולה מזכותם של לוחמי מגלן שעוד מעט קט, אלמלא הסיוע הארטילרי הישראלי, היו נופלים טרף חלילה בפני כתישת מרגמות החיזבאללה.

אלא שגם הטענות הללו לא מחזיקות מים. עשרות קצינים יוצאי מגלן הביעו תמיכה בפעילותו הקרבית של בנט: "אנו, מפקדיו ומפקדים ביחידת מגלן, ללא כל שיוך לדעות פוליטיות או שייכות מפלגתית, דוחים את המתקפות שהיו על נפתלי בנט בתקשורת... כמ"פ במגלן, בנט פעל במקצועיות, בקור רוח, בנחישות ובאחריות רבה, תוך משמעת גבוהה. כל ניסיון להציג את הדברים באופן שונה אינו נכון, מטעה ומגמתי... בנט אינו אחראי לאירוע בכפר כנא. הוא הוביל פעולות רבות ומוצלחות של פגיעה וחיסול מחבלי חיזבאללה בעומק שטחם".

בקיצור, קצין וג'נטלמן. ועל זה חתומים גם קציני מיל' שמשתייכים כיום למרצ, לשלום עכשיו ואפילו לבצלם.

אל"ם (מיל') אסף שביט, סגנו לשעבר של הרמטכ"ל בני גנץ ביחידת העלית שלדג, אמר: "הייתי מפקד מגלן ואני מיניתי את בנט למ"פ. כיום אני איש השמאל הפוליטי... ואני קובע שבנט הוא בחור אחראי, רציני, שפיקד על עשרות מבצעים מורכבים במגלן מול חיזבאללה. הוא החזיר לי את כל החיילים בשלום... באחד הימים אישרתי לו לחרוג מטווחי הבטיחות ולירות, אבל מדאגה לכוחותינו הוא לא עשה את זה. הניסיון להציג אותו כחסר מקצועיות ולא אחראי, חוטא לאמת".

אחת התכונות של קצינים בכירים במילואים היא, שיושרתם האישית גוברת על נאמנותם הפוליטית. אבל הם בבחינת היוצאים מן הכלל. החשש הטורד את השמאל הוא, שבנט יהיה שר הביטחון הבא.

החשש הוא אפוא ששר הביטחון הבא, אם יקראו לו בנט, לא ישמש קבלן הביצוע של השמאל, כפי שקורה היום תחת שרביטו של השר הנוכחי, שבמשמרת שלו מנהלים חקירה פלילית נגד לוחמי צוק איתן שהשליכו נפשם מנגד להצלת עם ישראל, כאילו היו אחרוני העבריינים הפליליים. החשש הוא ששר הביטחון הבא, בניגוד לנוכחי, לא ירדוף בחמת זעם מתיישבים שבנו בתיהם בשטחים, ולא יתעלם, כדרכו של הנוכחי, מבנייה מסיבית ערבית בלתי חוקית. תשאלו את שגיא קייזלר שביתו שנבנה על אדמות מדינה בישוב קידה נהרס באישון לילה, ואת בעליהם של עוד חמישה בתים שנהרסו בפברואר ביצהר, כפעולת נקם ילדותית על כך שנערים שאינם מתגוררים ביישוב גרמו נזק לרכוש צבאי.

החשש הוא שהשר הבא לא ינשל חקלאים יהודיים מאדמתם ללא משפט, כפי שנעשה לאלעד מובשוביץ, תושב סוסיה ולוחם סיירת מטכ"ל לשעבר, שכרם היין שלו מזה שני עשורים, המשתרע על פני 20 דונם, נעקר בזדון לב, רק בגלל טענת סרק של ערבי שמעולם לא הוכיח בעלות על הקרקע.

החשש הוא שהשר החדש ימחק את הנחיית שר הביטחון לאלוף הפיקוד, לחסום מידע מן המתיישבים ולמנוע מהם עיון ברישומי בעלות המקרקעין, מחשש שיתברר שלתלונות נגדם אין שחר. החשש הוא שהשר החדש יקבור את ההקפאה השקטה לזמן בלתי מוגבל בבנייה בשטח, שעל מימושה מופקד המינהל האזרחי. החשש הוא שהשר החדש יפסיק לכבול את ידי צה"ל במאבק נגד מיידי האבנים וזורקי בקבוקי התבערה, וימנע השפלתם של חיילינו בידי ערבים וגורמים זרים. החשש הוא שהשר החדש לא ישמיע דברי הבל בדבר הוצאת ארגון להב"ה הלוחם נגד התבוללות אל מחוץ לחוק. החשש הוא שהשר החדש יבין שמשימתו הבלעדית היא להגן על יהודים ולהילחם בטרוריסטים עד חורמה – ולא להיות קבלן הביצוע של השמאל הקיצוני.