בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מה הקשר בין קולם המיוחד של החתן והכלה ביום חתונתם לבין פרשת שמות בה אנו נפגשים עם משה רבינו?
את החתן והכלה אנו מברכים בשבע ברכות; אחת מהן היא: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם... ה' אלוהינו יישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם. ברוך אתה השם משמח חתן עם הכלה. אנו מסוגלים להבין מהו קול ששון, גם קול שמחה מצלצל מוכר, אך איזה קול מיוחד יש לחתן ולכלה, הרי אותו קול שיש לחתן בשבוע שלפני החתונה הוא הקול שיהיה לו בשבוע שלאחר החתונה, והוא אותו קול שיש לו בחתונה עצמה. בפרשתנו "שמות" אנו נפגשים עם משה רבינו. לאחר שעזב את מדיין ויתרו חותנו, ויצא למצרים לגאול את העם, הוא לא מל את בניו מחשש שמא הדרך הארוכה והקשה שיעברו מיד לאחר הברית לא תטיב עמם ואף תזיק. ואכן כשהגיעו למלון בדרך היה משה צריך מיד למול את בניו, ומשלא עשה זאת הגיע המלאך בדמות נחש וביקש לאכול את בניו של משה. אז קמה ציפורה אשתו לקחה אבן צור ומלה את בניה, ובכך הצילה אותם ואת משה. אז פונה ציפורה אל משה ואומרת לו: "וַתַּגַּע לרגליות אמֶר כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי" (שמות ד, כו); ציפורה ומשה עברו כבר כמה שנים טובות ביחד, שבע הברכות כבר מזמן נגמרו, אבל ציפורה עדיין קוראת למשה 'חתן'. מדוע? לו היינו יכולים לעקוב אחר החתן והכלה ביום החתונה או בשבוע שאחריו, ואולי אפילו גם בחודשיים הראשונים, היינו מאזינים לשיחותיהם המרתקות ובוודאי שהיינו מתמוגגים. כמה מחמאות, כמה אהבה, כמה רומנטיקה יש באוויר. זה הקול של החתן והכלה. אך לאחר שמתרגלים כבר אחד לשנייה, באופן טבעי נכנסים לשגרה שוחקת וכתוצאה מכך הדיבור היפה והנעים הולך ונעלם. הפתרון להרגל השוחק הוא הרענון והחידוש של הקשר, לא לראות שום דבר כמובן מאליו, כל הזמן להתלהב מחדש. את זה ידעה ציפורה, ולכן גם לאחר שעבר זמן רב מיום חתונתם היא עומדת מול משה וקוראת לו 'חתן', שום דבר לא השתנה מאז שהתחתנו, אותו קול נעים וקסום שהיה לנו בערב הכלולות ימשיך וילווה אותנו עד הסוף באושר ובאהבה.
|
תאריך:
|
08/01/2015
|
|
|
עודכן:
|
08/01/2015
|
|
הראלה ישי
|
|
לפני כשבועיים שודרו קלטות במסגרת יריבות דרעי-ישי בהן נחשף מרן עובדיה יוסף זצ"ל מטיל חניתו באריה ושם מבטחו בישי.
|
|
|
חשיפת חוליה המזוהה עם דאעש בחברון מקרבת אותו עוד יותר לגבולות ישראל. הבשורות הטובות הן, שהארגון מצוי בלחץ גובר - ולא רק מבחוץ בינתיים מצרים מאיצה את הפעולות נגד הטרור בגבול הרצועה, אבל לא בטוח שזה יועיל לזמן רב
|
|
|
אני עדין מאמין, ובעיקר מקווה, שמפלגת 'הבית היהודי' איננה מפלגת 'כוכב', כמפלגות רבות אחרות, גם אם יש לה כזה. היא נמנית על המפלגות היחידות שנותרו אידאולוגיות, ואשר קיומן לא תלוי באישיות שאפתנית, שאמנם יש לה. אכן, שאלה נכבדה היא האם הדגל שלה הוא לאומי עוקף ליכוד מימין, וזהו בלבד, או לאומי=דתי עם סימן שוויון בין ערכים אלו.
|
|
|
קצת מוזר שגדול המנהיגים של העם היהודי בכל הדורות, האיש שנאבק באומץ מול מלך מצרים והוציא את ישראל משעבוד נורא, הביא לעם את התורה והוביל אותם במסירות במדבר - איש זה כלל לא צמח בתוך עמו, אלא גדל כנסיך בארמונו של מלך זר. האם לא היה מתאים יותר שאחד כזה יבוא מתוכנו? שיגדל ברוח יהודית אותנטית ולא בסביבה אחרת?
|
|
|
חרפה. פשוט חרפה, זו המלה המדויקת ביותר, בה ניתן לתאר מצבם הפיסי הקשה של דרי מאהל הדיור וחסרי הבית, הסמוך לתחנת רכבת מרכז, המוכרת גם בשמה: "תחנת הרכבת סבידור"בימים רחוקים, שעדיין כבוד האדם לא היה משפט כותרת ומבוא לחוק יסוד, שימש כיושב-ראש רכבת ישראל ושל הכנסת והיה מן ההגונים שבנבחרי הציבור שהסתובבו במרומי הגבעה הירושלמית, עליה נבנתה הכנסת. אבל לא בכנסת ישראל ולא ביו"ר הכנסת המנוח, מנחם סבידור ז"ל, ענייננו, אלא בכתם הבושה והחרפה התל אביבי - מאהל הדיור של חסרי הבית, הנמים, לא נמים שנתם, בלילות חורף קרים ומתמודדים בגל הקור חודר העצמות - אותם דרי מאהל הדיוןר וחסרי הביתף אשר דחק והשליך אותם ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, משדרות רוטשילד, אל מקומם הזנוח והנוכחי, בגן ארלוזורוב.
|
|
|
|