פרס ראש ממשלת ישראל

הסערה המתחוללת לאחרונה לא רק מבחינה אקלימית, ברחבי מדינת-ישראל, אלא גם בעניין התערבותו של ראש-ממשלת ישראל, בעניין פסילת חברי ועדת השיפוט לפרסי ישראל, בתחום הספרות, חקר הספרות והקולנוע ולכאורה גם בזהות הזוכים העתידיים, בפרס יוקרתי זה מעוררת שאלת דרכי מינויים של חברי ועדות השיפוט לפרס ישראל ואופן בחירת הזוכים בפרסי ישראל, לתחומיהם, לענפיהם ולמקצועותיהם השונים, בידי ועדות שיפוט אלה.

בחינת הדברים לגופם, הינה חשובה ביותר, נוכח הציפייה כי שיקולי ועדות השופטים לפרס התרבותי הגבוה ביותר שמעניקה מדינת-ישראל לבכיריה יוצריה, מדעניה ופעילים בתחומים המשפיעים על חיי כולנו, יהיו מוגנים מפני השפעות חיצוניות, בלתי ראויות, בכלל ומפני השפעות חיצוניות ופוליטיות, בכלל.

ראש ממשלת-ישראל, בנימין נתניהו, לא הכחיש כלל וכלל מעורבותו, בכל הקשור לניסיונותיו להשפיע על זהות שופטי ועדת פרסי ישראל, אלא היפוכם של דברים - הוא, אפילו, התגאה בכך. בפוסט שפרסם נתניהו אתמול, בעמוד הפייסבוק שלו, הגדיר הוא חברי ועדת פרס ישראל כ"קיצוניים", תוך שהוא הגדיר אותם כ"קליקה סגורה ואנטי ציונית". לעניין זה כתב ראש-ממשלת ישראל, בפוסט שלו, כי: " במשך השנים מונו לוועדה הבוחרת יותר ויותר גורמים קיצוניים בעמדותיהם, ובהם גורמים אנטי ציוניים - למשל כאלה התומכים בסרבנות לשרת בצה"ל - ופחות מדי נציגים אותנטיים של חלקים נרחבים אחרים בעם".

על-רקע דברים אלה והתערבות גורמים פוליטיים בזהות חברי ועדת פרס ישראל, מן הראוי לפנות ולבחון עקרונות תקנון פרס ישראל והתייחסותו, אם בכלל לעניינים אלה. תקנון פרס ישראל קובע, כי פרסי ישראל יוענקו על-ידי שר החינוך ביום העצמאות, במעמד ראשי המדינה, לאזרחי ישראל יחידים, שהצטיינו מאוד וקידמו תחומים, באחד המקצועות, הקטגוריות והתחומים שבהם מחולקים פרסי ישראל ושנבחרו על-ידי וועדה מקצועית. עצם העובדה שוועדת השיפוט מוגדרת כוועדה מקצועית, מכוונת למקצועיותם של חברי ועדות השיפוט, הקובעות זכאות לפרסי ישראל, בכל תחום ותחום שהוא, בלא כל קשר ובלא כל זיקה להשתייכותם וגם/או לדעותיהם הפוליטיות.

התחומים שבהם מוענקים פרסי ישראל הם בתחום חקר מדעי היהדות, הרוח והחברה, הנחלקים לתחומי משנה דוגמת: חקר המקרא; חקר הספרות העברית והכללית; חקר העבודה הסוציאלית, חקר הקרימינולוגיה וחקר מדעי המזרח הרחוק. בתחום מדעי החיים והמדעים המדויקים, הנחלקים לתחומי משנה דוגמת: חקר המתמטיקה; חקר מדעי המחשב וחקר מדעי החיים ובתחומי התרבות ואמנות, הנחלקים לתחומי משנה דוגמת: אמנות הקולנוע וכן ספרות ושירה עברית, באפיקי יצירה ותרגום. בנוסף מחולקים, מדי שנה, שני פרסי ישראל, בתחום מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, ליחידים שהרימו תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

שר וגם/או שרת החינוך הוא/היא מי שיחליט באלו מהמקצועות והתחומים יוענקו הפרסים על-פי הסדר הקבוע בתקנון, מספר הפרסים (תשעה או עשרה) וסכום הפרס בכל שנה ושנה. הפרסים יוענקו במחזוריות בכל אחד מהמקצועות והתחומים הראשיים האמורים לעיל. התקנון קובע, כי בשנים חגיגיות במיוחד בהיבט ממלכתי, ניתן להעניק פרסים נוספים. עוד קובע תקנון פרס ישראל, כי הפרסים יוענקו אך ורק במעמד טקס הענקת פרסי ישראל. אם נמנע מאחד הזוכים להיות נוכח בטקס מסיבה שאין עליה שליטה, יוענק הפרס, בהסכמה מראש של שר/שרת החינוך, לנציגו באותה שנה או שיוענק לזוכה בטקס הענקת פרסי ישראל בשנה שלאחריה.

לאחר יום העצמאות יפרסם משרד החינוך באמצעי התקשורת השונים הודעה בדבר פרסי ישראל בשנה שלאחר מכן. בהודעה יפורטו התחומים והמקצועות שבהם יוענקו הפרסים, אופן הגשת ההצעות ופרטים נחוצים אחרים. כל תושב ישראל רשאי להציע מועמד לפרס ישראל, אולם תקנון הפרס אוסר על אדם להציע עצמו כמועמד לפרס. הצעה מועמדות לפרס ישראל, תוגש לממונה על פרסי ישראל ותכלול תולדות חייו; תולדות חייו המקצועיים; שיקולים מקצועיים מדוע זכאי המועמד לפרס ישראל, בתחומו המקצועי; רשימת פרסומיו המקצועיים וכן ספרים, אלבומים, מחקרים, קטעי עיתונות, תמונות, קלטות ועוד.

שופטי וועדת הפרס מנועים לדעת שמות מציעי המועמדות לפרס וכל הצעה תכלול רק מועמד אחד לפרס, אלא אם כן מדובר ביצירה משותפת של מספר אנשים. המועמדים לפרס חייבים להיות אזרחי מדינת ישראל, תושבים בארץ במשך שלוש השנים האחרונות שלפני הצעת המועמדות. במקרים מיוחדים, ניתן יהיה על-פי החלטה של שר/שרת החינוך, להעניק את פרס ישראל לתושבים החיים בארץ שנים רבות וכאן ביתם, גם אם אינם אזרחים. הפרס יינתן ליחידים, או במקרים חריגים לשותפי הישג, אך לא לתאגידים.

לאחר שיאשר שר/שרת החינוך המלצות השופטים ויודיע/ותודיע לזוכים על ההחלטה לזכותם בפרס, ימסור הממונה על פרסי ישראל לפרסום את ההודעה על הזוכים. עד לפרסום הרשמי, חייבים הכול, לרבות מקבלי הפרס וחברי ועדת השופטים, לשמור על סודיות ההחלטה. מי שנבחר כחתן הפרס רשאי/ מי שנבחרה ככלת הפרס רשאית לסרב לקבל את הפרס. במקרה זה לא ייחשב כמי שקיבל את פרס ישראל, ואחר לא ייבחר במקומו. אם הוא זוכה יחיד, לא יוענק הפרס באותו תחום באותה שנה. הודעה על כך תימסר לציבור ושמות השופטים יפורסמו, בלא ציון שם הזוכה שסירב לקבל את הפרס. אם נבחר יותר מזוכה אחד, ורק אחד סירב, יפורסם שמו של הזוכה הנשאר ויפורסמו שמות השופטים.

במצב דברים כזה במקרה של זוכה יחיד רשאי השר, מפאת חשיבות הנושא, להשיב את הנושא לדיון חוזר בוועדה, על-מנת שיבחר זוכה אחר במקום הזוכה היחיד שסירב לקבל את הפרס. וועדת הפרס אינה רושמת פרוטוקול של דיוניה, אלא היא רושמת החלטותיה בלבד. דיוני וועדת השופטים. כל פרטי הדיונים ושמות המועמדים, למעט שמות מקבלי הפרס, יישארו כמוסים, גם בתום סיום עבודות וועדות הפרס. הוועדה רשאית להעביר תיקי מועמדים לדיון שיתקיים בפעם הבאה, באותו התחום.

קריאת תקנון הפרס ועבודת שופטי וועדות פרס ישראל השונות מורה, כי אין מקום להתערבות פוליטית, לא בזהות שופטי וועדות הפרס, לא בדרכי עבודתן ולא בשמות הזכאים לפרסי ישראל, גם אם אין הדברים נאמרים ומונצחים בפרוטוקול, במלים ברורות וחד-משמעיות. כדי למנוע מעורבות, השפעה והטיה פוליטית, זו וגם/או אחרת על זהות שמות חברי ועדות הפרס וגם/או על זהות המועמדים לפרס ישראל ושמות הזוכים בהם, מוצע לקבוע מפורשות בתקנון הפרס איסור מעורבות שכזו, כפי שנקבע שיועץ שר/שרת החינוך ישתתף בדיוני הוועדות, אולם לא תהיה לו כל זכות הצבעה. הפיכת פרס ישראל לפרס המושפע משיקולים ומהטיות פוליטיות אלה וגם/או אחרות, תפגע ותוריד מיוקרתו של פרס חשוב זה.

ניתן תמיד לטעון טענות נגד היותו של פרס ישראל, בגדר של פרס פוליטי, בהיותו פרס המוענק על-ידי ומטעם ממשלת ישראל, שהינה בעל זהות ואג'נדה פוליטית ברורה. כך למשל מתח חתן פרס ישראל לספרות, נתן זך, ביקורת קשה על המשורר, יהודה עמיחי המנוח, חתן פרס ישראל לספרות, על שקיבל פרס ישראל מממשלת הליכוד. השפעה פוליטית שכזו לא ניתן למנוע ועצם היותו של שר החינוך, הממונה על פרסי ישראל, יש בה משום מעורבות והטיה פוליטית כלשהי. עם זאת, עד כה לא התערבו גורמים פוליטיים בזהות חברי ועדת השיפוט לפרס ישראל ואולי אם - כפי שנטען, בלא הוכחה של ממש גם בזהות המועמדים לקבלת פרסי ישראל. לכן, קובע תקנון הפרס חשאיות מוחלטת בנושאים אלה.

אם הגורמים הקשורים לפרס ישראל נוהגים בצורה בלתי מכובדת, לכאורה, כפי שנטען, הרי אולי יש לעגן עניין זה בחוק לקבוע בצידו סנקציות פליליות על מעורבות זרה, השפעות בלתי הוגנות והפרת חשאיות שמות חברי ועדות הפרס והמעמדים לקבלת פרסי ישראל אלה.