בימים אלו, בשקט תקשורתי יחסי, פועלת הנהלת תנובה להפיכת האגודות השיתופיות תנובה - "תנובה שיווק" ו-"תנובה תעשיות מזון", לחברה בע"מ, לקראת הנפקתה כחברה ציבורית בבורסה. נראה כי תהליך זה מסמל באופן טוב במיוחד את מצבה העגום של הקואופרציה בישראל, וזאת בניגוד למגמה הפוכה בקואופרציה ברחבי העולם.
הקואופרציה בישראל, המאוגדת בתחום המשפטי כאגודות שיתופיות, נחשבת בקרב קהילת העסקים כמעין דינוזאור קדמון, שיטת התאגדות מיושנת אשר אבד עליה הקלח. הקואופרציות בישראל מזוהות יותר מכל עם תחום ההתיישבות החקלאית (קיבוצים ומושבים) ובכל אופן מעלה אסוציאציות רבות של סוציאליזם, שיתוף, עזרה הדדית וכו'. רק מעטים מודעים לכך שגופים עסקיים רבים מוצלחים ורווחיים בישראל ובעיקר בעולם, הינם בעצם אגודות שיתופיות הפועלות ללא דופי בשוק התחרותי מול חברות הענק.
כך לדוגמא 95% מהתחבורה הציבורית בישראל בידי אגודות שיתופיות ("אגד", "דן" "שלב"- אגודה להובלת מטענים); 80% מהתוצר החקלאי יוצר בשנת 1995 על-ידי אגודות שיתופיות (נמכרים כיום על-ידי "תנובה", וה"קואופ"), 71% מהייצור החקלאי הוא מתוצרת אגודות שיתופיות ו-20% מהמאפיות הן אגודות שיתופיות. אף בשוק הקמעונאי היו אגודות שיתופיות צרכניות רווחיות כגון קואופ הריבוע הכחול וקואופ צפון, אשר פורקו בעקבות הליכים משפטיים שננקטו נגדן וכיום נותרה האגודה השיתופית הקמעונאית היחידה - קואופ ירושלים.
נראה כי השוק בארץ, בניגוד לשוק העולמי, טרם גילה את היתרונות המרובים הקיימים באגודות השיתופיות בהשוואה לחברה, כמו גם הכח העצום הקיים בידי בעל מניות באגודה שיתופית אל מול הכח המוגבל הקיים בידי בעל מניות בחברה; אחרת, קשה להסביר מדוע מתפתחת תופעה, אשר תנובה כאמור אף היא הולכת אחריה, בדמות נהירה כללית של הפיכת אגודות שיתופיות לחברות. לא אהסס ואומר, שתופעה זו מתפתחת לא רק בקרב בעלי המניות באגודות השיתופיות, אלא, לעיתים אף בתי המשפט הולכים אחריה ומעודדים אותה.
מעטים מודעים לכך שהקואופרציות תופסות נתח מרכזי ממכלול התאגידים השונים הקיימים בעולם. העובדה היא כי הארגון העולמי של הקואופרציות הינו הארגון האנושי הגדול ביותר בעולם אחרי הכנסיות, בו חברים כ-780 מיליון בני אדם.
הקואופרציות הן תופעה עולמית הן מבחינת פיזורן, בהיותן קיימות בארצות מתפתחות ובארצות מתועשות כאחד (15% מהחשמל המיוצר בארצות הברית מיוצר על-ידי קואופרציות, לדוגמא), והן מבחינת האונברסליות בהיותן קיימות כמעט בכל תחומי החיים: בנקאות, ביטוח, צרכנות, שיכון, תעופה, מחקר ופיתוח, תחבורה, קמעונאות ועוד. גופי ענק אלו, מתמודדים בשוק התחרותי ונהנים מיתרונות שאין לחברות הפרטיות / ציבוריות.
כאשר בוחנים את הקואופרציות, המספרים לעיתים אינם נתפסים. כך למשל, יותר מ-100 מליון אנשים ברחבי העולם עובדים במוסדות קואפרטיביים; המחזור העסקי של עשרת הקואפרטיביים הגדולים בתחום הביטוח לבדו עולה על 420 מיליון דולר בשנה; והמחזור העסקי של כלל הקואופרציות בעולם עולה על 10 טרליון דולר בשנה.
ייחודיות האגודה השיתופית ויתרונותיה לעומת החברה, באים לידי ביטוי במישורים שונים. ההבדלים בין שני סוגי התאגידים הינם הבדלים מהותיים הגורמים לשיקולים שונים לחלוטין בניהול עסקיהן של חברות ואגודות שיתופיות.
היתרונות המרכזיים של האגודה השיתופית על פני החברה הינם:
1. מתן האפשרות המעשית לכל חבר להשתתף בהנהלת האגודה, מאחר ולכל חבר קול אחד בלבד וועד האגודה, המקביל לדירקטוריון נבחר בבחירות ממשיות בידי בעלי המניות / החברים בניגוד לחברה בה מתמנה הדירקטוריון על-ידי האסיפה הכללית בהתאם ליחסי הכוחות שבה. לאור זאת באגודה יש ייצוג של כל הדעות של חבריה.
2. הכוונת פעילות האגודה במישרין לטובת חבריה בניגוד לחברה בה המבחן העיקרי הוא שווי המניה.
3. מניעת ההשתלטות בידי קבוצת הון או הנהלה על האגודה לאור מבנה ההון הנ"ל.
4. מניעת אפשרויות "משחק" במניות על-ידי יצירת סוגי מניות שונים, זכויות שונות למניות שונות וכו'.
5. החבר באגודה השיתופית יכול להסתמך על רשם האגודות השיתופיות אשר בניגוד לרשם החברות בעל הסמכויות הפורמליות בעיקרן הוא נהנה מסמכות קונסטיטוטיבית, שיפוטית (או מעין שיפוטית), פיקוחית ודקלרטיבית.
6. אפשרויות שיתוף פעולה בין קואופרציות בעולם כולו, אשר הגדולות שבהן חברות בארגון הקואופרציה העולמית ICA, הפועל להידוק הקשרים המסחריים והתרבותיים בין מליוני חבריו.
יתרונות אלו ורבים אחרים, מחזקים את האפשרות לנהל עסקים דווקא באמצעות אגודות שיתופיות, בניגוד למגמה הרווחת בישראל ובהתאם לתופעה ההולכת ומתחזקת בעולם. יתרונות אלו גם יאפשרו לחברי תנובה למצות את זכויותיהם ולמנוע את התהליך אשר סיומו ינתק אותם מהתכלית לה התאגדו מלכתחילה.
טוב עושים לדעתי החברים באגודות השיתופיות של תנובה, בהתנגדותם למהלכי הפרטת האגודה והנפקתה. הנפקה זו אמנם תגייס כסף רב לתאגיד אך ספק רב אם תועיל לחברים עצמם.
מן הראוי כי הנהלת תנובה תזכור, כי זו אגודה שיתופית אשר נוסדה במטרה מפורשת לשרת את חבריה, בדרך בה בחרו (מכסות חלב וכו') וגיוס הון מהציבור לא בהכרח עולה בקנה אחד עם מטרה זו. צאו ולמדו מקואופרציות רבות ומוצלחות בעולם, כיצד ניתן לנהל עסקים, להיות מובילי שוק, להגיע לתשואות שיא, והכל תוך שמירה על עקרונות הקואופרציה וניצולם דווקא להתפתחות העסק.
______________
- הכותב הינו בעל משרד עורכי הדין פיינשטיין המתמחה במשפט המסחרי ובאגודות שיתופיות.
