בריטניה נכנסת לאי-יציבות

תוצאות הבחירות בבריטניה מכניסות את המדינה לתקופה של אי-ודאות וחוסר יציבות – בדיוק ההפך ממה שקיוותה תרזה מיי להשיג כאשר הקדימה אותן בשלוש שנים ויצאה לקמפיין מהיר של חודש. דיילי טלגרף מסביר (יום ו', 9.6.17) לאן פני הממלכה כעת.

על-פי הנוהג הקבוע בבריטניה, ראש המפלגה הגדולה ביותר הוא שמרכיב את הממשלה הבאה – בלא קשר לרוב הפרלמנטרי שיש או אין לו. לכן, המלכה אליזבת תטיל על מיי להרכיב ממשלה. הבעיה של מיי תהיה הצורך לזכות באמון הפרלמנט, כאשר לפי כל הסימנים לשמרנים לא יהיה רוב – וכך היא תיאלץ להרכיב קואליציה או להסתמך על תמיכה אד-הוק מבחוץ של כמה חברי פרלמנט מן האופוזיציה.

בפרלמנט הבריטי יש 650 מקומות, מה שאומר ש-326 מעניקים רוב. בפועל, מציין העיתון, צריך רק 323 – כי היו"ר אינו מצביע ונציגי שין-פיין מצפון אירלנד מסרבים לתפוס את מושביהם. ייתכן שהשמרנים יוכלו לחצות את הרף בתמיכת היוניוניסטים מצפון אירלנד, או עם הסדר כלשהו עם הליברל-דמוקרטים.

מנהיג הלייבור, ג'רמי קורבין, צפוי לבחון את האפשרות להקים ממשלה בראשותו – אפשרות שתיפתח בפניו אם מיי תודיע למלכה שנכשלה במשימה. הלייבור יכול לנסות לזכות ברוב יחד עם הליברל-דמוקרטים, המפלגה הסקוטית, הירוקים ועוד מפלגות קטנות.

ואולם, שורה של מפלגות כבר הודיעו שלא ישתתפו בקואליציה כלשהי – מה שיקשה על קורבין עוד יותר מאשר על מיי. עם זאת, מציין דיילי טלגרף, ניתן להגיע להסדרים חלופיים, במסגרתם מפלגות קטנות יתחייבו לתמוך בתקציב ובתוכנית העבודה של הממשלה, מבלי להיכנס אליה ומבלי לקבל בה משרות. אפשרות אחרת של מיי וקורבין היא לנסות לשלוט באמצעות ממשלת מיעוט, שתקווה לקבל רוב על בסיס כל הצבעה בפני עצמה – תסריט שמשמעותו כמובן חוסר יציבות ופתיחת פתח לסחטנות פוליטית מכל הכיוונים.

בכל מקרה, לוח הזמנים קצר מאוד. הפרלמנט שב ומתכנס ב-13 בחודש, ושישה ימים לאחר מכן אמורה המלכה לשאת את נאומה השנתי – הנכתב בידי ראש הממשלה ומפרט את תוכניותיה של הממשלה. איש לא יבקש מן המלכה להציג את תוכניתו אלמלא יהיה בטוח ביכולתו לקבל רוב – מה שאומר שייתכן שלא תוקם עד אז ממשלה חדשה.

ישנו עוד תסריט: אף מפלגה לא מצליחה להקים ממשלה והבריטים נקראים שוב לקלפיות – בפעם השלישית תוך שנתיים, או בפעם הרביעית אם מביאים בחשבון את משאל העם על הברקזיט.