מאז נחתם הסכם הגרעין עם אירן, ביצעה המדינה מספר ניסויים בטילים בליסטיים – דבר המלמד את הסכנה הנובעת ממנה. הניסויים הללו מהווים הפרה ברורה של החלטת מועצת הביטחון הנלווית להסכם, אך התקשורת העולמית והממשלות האירופיות כמעט ולא נתנו להם תשומת לב. ג'וליו טרזי, מי שהיה שר החוץ האיטלקי וחבר במועצה המייעצת של United Against Nuclear Iran, כותב על כך בפוקס ניוז וקורא לשינוי מן היסוד.
לעומת זאת, אומר טרזי, הנשיא
דונלד טראמפ צודק במדיניות האסרטיבית שהוא מפתח כלפי טהרן. לאחר שבוצע ניסוי טילים מיד לאחר השבעתו, הודיע טראמפ שממשלו שם את אירן באזהרה. לאחרונה יזם הבית הלבן עיצומים נוספים על אירן, והסנט הצביע ברוב של 97 נגד שניים בתמיכה בהטלתם של עיצומים כאלו.
הממשלות האירופיות חייבות לפעול בצורה דומה, הוא טוען.
האיחוד האירופי והתקשורת העולמית עדיין לא קלטו את המציאות הגיאו-פוליטית החדשה, וטהרן נותרה מסוכנת כשהייתה. לכן, איש כמעט לא שם לב להודעת משמרות המהפכה בסוף חודש מאי, לפיה סיימו את בנייתו של מתקן תת-קרקעי שלישי לייצור טילים בליסטיים.
המגבלות הצנועות שהוטלו על תוכנית הגרעין האירנית יהיו חסרות ערך, אם אירן תצא מהן עם מערכת שיגור משופרת, היכולה להגיע לכל רחבי אירופה; מצב זה יציב איום מיידי על בטחונה של אירופה, מזהיר טרזי. הניסויים הנוכחיים של אירן כבר מוכיחים את יכולתה לפגוע בישראל ובנכסים מערביים בעולם הערבי.
האיחוד האירופי עדיין אינו רוצה להתייצב מול התנהגותה מערערת היציבות של אירן וההתעלמות שלה מהכללים הבינלאומיים. מנהיגי אירופה ואנשי העסקים ביבשת מנהלים – בחוסר אחריות – מרוץ להשגת גישה לנפט ולשוק באירן, מאשים טרזי. משמרות המהפכה כבר שולטים על מחצית מהתוצר האירני; אי-אפשר להשקיע ברפובליקה האיסלאמית בלי לממן במישרין או בעקיפין את תוכניות הגרעין והטילים שלה, כמו גם את ארגוני הטרור וכוחות הצבא של אירן המבצעים טיהור אתני בסוריה ובתימן. יתרה מזאת: יכולת הטילים של אירן מאפשרת למורדים החות'ים לחדור לסעודיה ולאיים על מטרות מערביות בחצי-האי ערב. ולמי ששכח, טהרן תמכה בחיזבאללה, בחמאס ובג'יהאד האיסלאמי.
הבית הלבן מעצב מדיניות אסרטיבית יותר כלפי אירן. מעצבי ההחלטות באירופה ודעת הקהל ביבשת חייבת לתמוך במדיניות זו לפני שאירן תמלא תפקיד מרכזי במשבר הרבה יותר גדול, קורא טרזי. עליהם לתמוך באופוזיציה באירן התומכת בעקרונות הדמוקרטיה, החרות ו
כבוד האדם; כוחות אלו משוועים לתמיכה במאבקם נגד המשטר הדתי.
המסר יחוזק בפריז ב-1 ביולי, כאשר המועצה הלאומית של ההתנגדות באירן תקיים את צעדת "החרות האירנית" בהשתתפות רבבות בני אדם. מיליוני אירנים יעכבו אחרי האירוע באמצעות הלווין, תוך נטילת סיכון אישי. גם זה, אומר טרזי, הוא מסר ברור שהאירופים צריכים להביא בחשבון בעיצוב מדיניות החוץ שלו.