כיצד העיצומים חונקים את המשק הרוסי

ארה"ב, אירופה ובעלות בריתה סומכות על רוסיה באספקת נפט, גז וחומרי גלם. אבל הן מספקות לרוסיה את רוב המיכון, כלי הרכב, הטכנולוגיה והציוד המניעים את כלכלתה. לכן העיצומים עליה יכולים להיות כה יעילים. בלא סחר עולמי, מפעלים רוסיים יושבתו, עסקים ייסגרו ומדפים יתרוקנו. אפילו יישום חלקי של העיצומים יכול לשתק מגזרים שלמים, וזה כבר קורה – מדגיש וושינגטון פוסט.

במקביל, למדינות המוכרות טובין לרוסיה יש הרבה פחות מה להפסיד מניתוק הקשרים. רוסיה מוציאה 11.5 מיליארד דולר בשנה על מכוניות, הסעיף הגדול ביותר בייבוא שלה. גרמניה, יפן וקוריאה הדרומית מספקות 63% מן המכוניות שהיא מייבאת – אבל הללו מהוות רק 3% מתעשיית הרכב שלהן. חברות התעופה הרוסיות תלויות בבואינג ובאיירבס והיא עלולה להיוותר ללא חלקי חילוף חיוניים. למעלה ממחצית מן הסחורות והשירותים ברוסיה מגיעים מ-46 מדינות שהטילו עליה עיצומים או מגבלות סחר.

הלקוחות הרוסיים כבר מרגישים את השפעת העיצומים. דיווחים רבים מוסרים על קניות מבוהלות במרכולים והרשתות החברתיות מוצפות בתמונות של מדפים ריקים ושל מאבק בין קונים על שקי סוכר וגרעינים. הרובל צנח, הריבית זינקה, האינפלציה גואה, המחסור גובר.

המשק הרוסי הוא ה-11 בגודלו בעולם והייבוא הוא חמישית מן התוצר; רבים ממוצרי הייבוא הללו מצויים כעת בסכנה. תרומתה של רוסיה למשק העולמי מתמקדת בחומרי גלם, אותם – למעט כמה יוצאי דופן כמו נפט, ניקל ופלדיום – אפשר להחליף במקורות אחרים, קובע הניתוח של הפוסט.

בנוסף לליבת העיצומים, המגבלות על רוסיה במערכות הפיננסים והסחר העולמיות מקשות על רוב המדינות לסחור עימה. הבנקים הגדולים בעולם אינם נלהבים לממן עסקות הקשורות ברוסיה וחלקם מחסלים את פעילותם בה, והחברות שעודן סוחרות איתה חוששות לקבל תמורה ברובלים חסרי ערך. ואילו מדינות שלמרות הכל מוכנות לרכוש סחורות רוסיות, יתקשו לקבל אותן משום שחברות המהוות 50%-30% מקיבולת השינוע העולמית מחרימות את רוסיה.

תקוותיה של רוסיה לשרוד את העיצומים תלויות בעיקר בסין, היצרנית הגדולה ביותר בעולם המספקת כרבע מכלל הייבוא הרוסי; רוב הייצוא הסיני אינו נתון לעיצומים. התעשיה הסינית יכולה להחליף חלק מהטובין האמריקניים והאירופיים; היא כבר מספקת חלק משמעותי מהמיכון ומוצרי האלקטרוניקה של רוסיה. אבל לא תמיד ניתן לבצע החלפה, במיוחד של מוצרי היי-טק, ואין שום ערובה שסין תסכים למכור אותם. אפילו אם כן – יצירה, ייצור ואספקה של חלופות ספציפיות דורשים זמן שלא בהכרח יהיה לשתי המדינות. סין מצידה חופשית מרוסיה, שכן השוק הרוסי מהווה רק 2% מהייצוא שלה. עם צניחת שווי הרובל, לא בטוח שהיצרנים הסינים ירצו לסחור עם רוסיה.

שיהיה ברור: החומה הכלכלית סביב רוסיה אינה אטומה לחלוטין. לרוסיה יש מנוף משמעותי כלפי אירופה בשל עתודות הנפט העצומות שלה. גז ונפט מן המזרח עודם זורמים לשווקים האירופיים ומכניסים מיליארדי דולרים מדי שבוע – צינור חמצן למשטר פוטין. אבל הפרצות בחומה הולכות ונסגרות, מדגיש הפוסט, במיוחד לנוכח החלטתה של אירופה להשתחרר עד סוף השנה מרוב הגז הרוסי. ועד אז, העיצומים יצמצמו את גידול התפוקה בתעשיה הרוסית ויפגעו ביכולת הצבאית שלה.