|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
קטאר. מיליון מבקרים [צילום: דרקו בנדיץ', AP]
|
|
|
המפרץ הפרסי מתחדש - עם בעיות ישנות
|
|
משבר האנרגיה יזרים טריליוני דולרים, הבריתות מול אירן מתהדקות - אך חוסר היציבות נותר בעינו, מנתח אקונומיסט
|
|
בעוד שמונה שבועות יזרמו מיליון אוהדי כדורגל לקטר לצפות במשחקי הגביע העולמי; רבים מהם יגיעו דרך ערים שכנות כמו דובאי ואבו דאבי. הם ימצאו את המפרץ הפרסי בבונזזת אנרגיה של 3.5 טריליון דולר, באדיבותו של ולדימיר פוטין. פוליטיקאים מערביים, הניצבים בפני משבר של יוקר המחיה, שוב מְחַלים את פניהם של המדינות עשירות הנפט.
אירוע זה מתרחש לצידן של מגמות עמוקות יותר, מציין אקונומיסט: הארגון מחדש של האנרגיה העולמית בשל שינויי האקלים והעיצוב מחדש של הבריתות הגיאו-פוליטיות במזרח התיכון לנוכח העובדה שארה"ב שוב אינה נתפסת כמגן אמין. התוצאה היא עלייה מחודשת בחשיבותו של המפרץ, אשר יישאר כזה לאורך עשרות שנים. אבל קשה מאוד לדעת האם הוא יהיה מקור של יציבות.
מדינות המפרץ הן חלק מאזור שעבר שני עשורים איומים. מלחמות והתקוממויות במזרח התיכון גבו את חייהם של מיליון בני אדם וחלקו בתוצר העולמי ירד ב-4% ב-2012 ל-3%. ארה"ב צמצמה את נוכחותה הצבאית בשל כשלונותיה בעירק ואפגניסטן, והותירה את בעלות בריתה חוששות מפני חלל ריק אותו ימלאו אירן ושלוחיה. סעודיה, קטר ואיחוד האמירויות הן מדינות רודניות הניצבות בפני ירידה עולמית בביקוש לדלקים מאובנים, ובמקביל הן סובלות מעלייה בחום וירידה במשקעים.
אלא שכעת נכנסו לתמונה שני כוחות חדשים. האחד הוא שוקי האנרגיה בשל העיצומים על רוסיה; במחירים הנוכחיים, שש מדינות המפרץ (סעודיה, קטר, האמירויות, בחריין, כוויית ועומאן) צפויות לקבל 3.5 טריליון דולר בחמש השנים הקרובות. סעודיה והאמירויות מרחיבות את ההשקעות בנפט, במטרה לפעול בו בטווח הארוך ביותר, עם המחירים הנמוכים ביותר והזיהום המועט ביותר. מטרתן המשותפת היא להגדיל את התפוקה בטווח הבינוני מ-13 ל-16 מיליון חביות ביום. ואילו קטר עתידה להפוך למובילה העולמית בגז הטבעי הנוזלי, עם שליש מכמות התפוקה העולמית של 2021.
|
|
הכוחות המעצבים יוצרים גם תנודתיות
|
|
|
|
|
דובאי. בתיאוריה עוברים להיי-טק [צילום: כרמן ג'ברילי, AP]
|
|
|
הגורם השני הוא מערך הכוחות החדש במזרח התיכון, ממשיך אקונומיסט. בעשור האחרון יצרה אירן מרחב השפעה בחגורה הצפונית הכוללת את עירק, לבנון וסוריה. התגובה נמצאת במלוא עוצמתה כאשר ישראל, מצרים ומדינות המפרץ מהדקות את יחסיהן. בין היתר מדובר בשיתוף פעולה הגנתי מול אירן, קרוב לוודאי תוך שימוש בטכנולוגיות ישראליות. גם המסחר ההדדי גדל: ישראלים ערכו למעלה מ-500,000 ביקורים באמירויות, ומדינות המפרץ השקיעו אשתקד במצרים 22 מיליארד דולר. סעודיה וירדן עשויות להצטרף ל"הסכמי אברהם", במיוחד אם ישראל תשלב בהם את הפלשתינים וכך ייווצר אזור סחר ענק, אשר ינסה להעמיק את קשריו עם יתר העולם.
תוצאה ישירה של כל אלו היא שאזור המפרץ ישמור על חשיבותו בזירה העולמית כפי שהיה במאה ה-20, בניגוד לתקוותיהם של אסטרטגים אמריקנים רבים. חלקו בייצוא הגז והנפט לאירופה עשוי להיות מוכפל ל-20%. חלקו בתוצר של המזרח התיכון עומד על 60%, השיעור הגבוה ביותר מאז 1981, וצפוי להמשיך לעלות. העתודות והעושר הסוברני של מדינות אלו, העומד על 3 טריליון דולר, יעלה גם הוא וההשקעות בחו"ל יתרחבו.
אבל הדבר האחד שהעידן החדש אינו מבטיח הוא יציבות, משום שהכוחות המעצבים אותו יוצרים גם תנודתיות. החיפוש אחרי הסדרי ביטחון הנסמכים פחות על ארה"ב עלול להוות חרב פיפיות. התוקפנות האירנית עלולה להוביל למרוץ חימוש, ואם אירן תגיע לפצצה גרעינית – סעודיה וטורקיה עשויות ללכת בעקבותיה. במקביל עשויות סין והודו להעמיק את מעורבותן באיזור.
המקור הגדול ביותר לחוסר יציבות הוא פנימי. מדינות המפרץ מתכננות להרחיב את הפקת הנפט עד 2045 ולאחר מכן להפחית אותה. בתיאוריה זה עשוי לעבוד: הכנסות הענק יושקעו במהירות בכלכלת היי-טק המבוססת על אנרגיה נקייה והיא תיצור מיליוני משרות לצעירים. בפועל זוהי משימת אדירים, ואפילו אם תעלה יפה – היא עלולה להותיר את יעדי הסכם פריז (לצמצום פליטת גזי החממה) הרחק מהישג יד. שליטי המפרץ מכורים לדיכוי, שחיתות ופרויקטים ראוותניים. מפרץ חדש עולה, אך חלק מן המרכיבים אינם משתנים. הוא ימשיך להיות בלתי יציב, והעולם לא יוכל להתעלם מכך.
|
|
| תאריך:
|
25/09/22
|
|
|
עודכן:
|
25/09/22
|
|
איתמר לוין
|
|
המפרץ הפרסי מתחדש - עם בעיות ישנות
|
|
שליט קטר השיח' תמים בן חמד הטיל בשבוע שעבר "פצצה" תקשורתית שהיכתה בהלם את תומכיה של קטר בעולם האיסלאמי ואת תנועת "האחים המוסלמים".בראיון לעיתון הצרפתי Le Point התנער שליט קטר מכל קשר לתנועת "האחים המוסלמים" שמרחמה צמחו תנועות הטרור הסוניות כמו אל-קאעידה, דאעש, חמאס, הג'יהאד האיסלאמי ועוד.
|
|
|
|
|
תנועת חמאס הודיעה ב-16 בספטמבר על החלטתה לחדש את קשריה עם סוריה לאחר נתק ארוך של כמה שנים. בהודעה נאמר כי "חמאס מתייצבת לצד סוריה נגד התוכניות לחלק אותה".
|
|
|
|
|
המזרח התיכון מספק חלק נכבד מהאנרגיה של העולם כולו, בעיקר נפט וגז. כעת מחפשים אנרגיות פחות מזהמות בשל נזקי הזיהום ושינויי האקלים. למרבה המזל, גם תחליפי הנפט מצויים בשפע במזרח התיכון: גז ושמש לאנרגיה סולארית. ייחודה של אנרגיית השמש הוא שהיא מצויה בכל האזור ויכולה לסייע גם למדינות עניות במזרח התיכון, לא רק לסעודיה ולנסיכויות המפרץ העשירות. אלא שבחלק ממדינות ערב העניות שוררים גם תנאים פוליטיים המונעים התפתחות טכנולוגית זו. הפקת אנרגיה סולארית דורשת השקעה משמעותית של השלטון. בהיעדרה של השקעה כזו, מנסים האזרחים למצוא פתרונות עצמאיים.
|
|
|
|
|
בית הדין לערעורים בצרפת אישר בשבוע שעבר את גזר הדין שנגזר על רפעת אלאסד, דודו של נשיא סוריה בשאר אלאסד. הוא ערער על גזר דין של בית משפט בצרפת שגזר עליו מאסר ל-4 שנים מתאריך 17 ביוני 2020 שקבע גם כי כספו בסך 90 מיליון אירו יוחרם. על-פי ההערכות, מדובר בכסף שרפעת אלאסד השיג באמצעות מעשי עושק של העם הסורי.
|
|
|
|
|
רוב הדרוזים בסוריה, כ-600 אלף במספר, חיים בדרום המדינה בחבל סווידא, לא רחוק מהגבולות עם סוריה וישראל. קהילה זו הייתה נתונה לסכנה גדולה בעיקר בשנים 2015-2014, כאשר ארגוני ג'יהאד השתלטו על דרומה של סוריה. אולם נצחונו של צבא אסד בסיוע מיליציות אירניות וחיל-האוויר הרוסי הצילו את הדרוזים מכליה. אך אין לטעות, מצבה של הקהילה הדרוזית אינו טוב מאז. צעירי העדה מסרבים להתגייס לצבא הסורי ועל כן הדרוזים סובלים מפגיעות הן מצד מיליציות מקומיות סוניות (ארגוני אופוזיציה לשעבר שהפכו למיליציות של המשטר) והן מצד חיילי המשטר. מצבם הכלכלי קשה ביותר והם מסתייעים בדרוזים בארץ ובלבנון ששולחים להם כסף [ראו משמאל את מאמרי על קשיי הדרוזים בסוויידא].
|
|
|
|
|
