יפן תבקש לרכוש מארה"ב מאות טילי שיוט מדגם "טומהוק", בשל חששותיה הגוברים מפני סכנת המלחמה בזירת הודו-פסיפיק. רכישה זו תהיה חלק מההתעצמות הצבאית הגדולה ביותר של המדינה מאז מלחמת העולם השנייה, מדווח (12.12.22) וושינגטון פוסט.
רכישת הטילים תגביר את יכולת המכה ארוכת הטווח של יפן ותהווה שינוי חד מהמסורת הארוכה של התמקדות בנשק הגנתי. היא גם עשויה להוות נסיגה ממדיניות ההכלה שלה, כאשר סין מבצעת מודרניזציה צבאית נרחבת וקוריאה הצפונית מתקדמת בתוכניתה הגרעינית. יפן עשויה להקפיץ את תקציב הביטחון שלה ל-2% מהתוצר, בהתאם ליעד שקבעה ברית נאט"ו, והוא יהיה השלישי בגובהו בעולם. כל אלו ביחד מלמדים, כי יפן נוטשת את הגישה הפציפיסטית בה דגלה מאז 1945.
רכישת הטילים והגדלת תקציב הביטחון נהנים מתמיכתו של ממשל ביידן, הרואה את יפן כבת-ברית מרכזית במערב האוקיינוס השקט. פקידים בממשל רואים את הברית המעמיקה עם יפן כחלק מאסטרטגיה נרחבת יותר של שיתופי פעולה איזוריים. היא כוללת שיתוף פעולה עם בריטניה ואוסטרליה בפיתוח צוללות גרעיניות והסרת מגבלות על בניית טילים בליסטיים בידי קוריאה הדרומית.
ההחלטה לרכוש את ה"טומהוק" – 500-400 טילים לפי כמה מן הדיווחים – יאותתו לסין ולקוריאה הצפונית, כי יפן לוקחת במלוא הרצינות את הגנתה העצמית, וכי הברית הדו-צדדית עם ארה"ב מתחזקת לנוכח איומיהן. הטווח של הטילים הוא 1,700 ק"מ וביכולתם לפגוע מיפן ביעדים בסין. יפן רואה את ה"טומהוק" כשלב ביניים: היא תוכל לקבל אותם בתוך חמש שנים, במקביל לפרויקט הרחבת הטווח של טילי השיוט "טייפ 12" מתוצרתה, האמור להימשך עשר שנים. יפן מתכוונת להתאים עבורם את מערכות שיגור הטילים המותקנות על המשחתות שלה.
כבר ב-2014 שינתה יפן את חוקתה וקבעה שהיא תוכל לצאת לפעולה צבאית במקרה בו בת-ברית שלה תותקף, אך השינוי היה הצהרתי בלבד – עד עכשיו. פלישתה של רוסיה לאוקראינה הייתה נקודת מפנה ביצירת האקלים הפוליטי המאפשרת למפלגה הליברלית-דמוקרטית השלטת לקדם סדר יום ביטחוני מודגש אל מול דעת הקהל האנטי-מיליטריסטית. התמיכה ביצירת יכולת למתקפת נגד עלתה מ-37% לפני הפלישה ל-60% בחודש יוני.
הפוסט מסביר, כי המלחמה באוקראינה הפכה את סכנת הפלישה לטייוואן להרבה יותר סבירה בעיניהם של היפנים, והעמיקה את החששות מפני מוכנותה הצבאית של יפן במקרה של עימות איזורי. בחודש אוגוסט, בעקבות ביקורה של ננסי פלוסי בטייוואן, ביצעה סין תמרונים נרחבים ליד האי וטיל בליסטי שלה נחת באזור המים הכלכליים של יפן. בשנה האחרונה ניסתה קוריאה הצפונית מספר חסר תקדים של טילים בליסטיים; אחד מהם חלף בשמי יפן.
ראש הממשלה, פומיו קישידה, דוחף מאז פברואר למדיניות חוץ אסרטיבית יותר. בחודש שעבר הוא התבטא, בצורה יוצאת דופן במיוחד, בעד הגדלת תקציב הביטחון ל-2% מהתמ"ג עד 2027 – צעד שזמן רב נחשב לשנוי במחלוקת ובלתי ניתן ליישום. אם הצעד יבוצע, יהיה כאמור ליפן תקציב הביטחון השלישי בגודלו בעולם, אחרי ארה"ב וסין.
יפן וארה"ב משתפות פעולה כיום בצורה הדוקה בתחום הטכנולוגיה הצבאית. חיל-האוויר היפני מפעיל מטוסי אף-35 ומשתמש במערכות Aegis להגנה מפני טילים. שתי המדינות מקיימות תמרונים ימיים משותפים בתחום הטילים הבליסטיים; האחרון שבהם התקיים בחודש שעבר ליד הוואי. עד כה מכרה ארה"ב טילי "טומהוק" רק לבריטניה ומכירתם ליפן מהווה מסר ברור על עומק הברית בין המדינות.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
