יותר הוצאות - פחות בריאות

רפורמת ביטוח הבריאות שנכנסה לתוקף ב-1 ליוני, תשפיע על כ-2.3 מיליון אזרחים, המבוטחים בביטוח בריאות פרטי. משמעותה העיקרית של הרפורמה היא שמבוטחים שבעבר היו פונים לביצוע ניתוח דרך המערכת הפרטית, יופנו אוטומטית למערכת השב"ן - שירותי הבריאות הנוספים של קופות החולים, כמו "כללית מושלם" ו"מכבי שלי". מטרתה למנוע את המצב שהתקיים עד כה, שבו מרבית המבוטחים בביטוח הבריאות הפרטי למעשה שילמו כפול על כיסוי של ניתוחים שמתבצעים בישראל, הן על השב"ן והן על פוליסה דומה במסגרת הביטוח הפרטי - אבל ניצלו רק אחד מהם.

לפי הערכות האוצר, כפל הביטוח הסתכם ב-1,300 שקלים מדי שנה בממוצע למשק בית. מניעת כפל הביטוח נועדה משום כך לחסוך כסף למבוטחים, אבל נדמה כי הרפורמה נכנסה לתוקפה ללא עבודת היערכות מעמיקה ומספקת לאימוצה כדי לוודא שהיא תמצה את מטרותיה המוצהרות. בינתיים, מהנתונים שפרסמה רשות שוק ההון, התברר כי שתי הפוליסות של הניתוחים רק צפויות להתייקר.

הפוליסה "שקל ראשון" צפויה להתייקר ב-39% בממוצע, ופוליסת משלים שב"ן צפויה להתייקר ב-2.3% בממוצע. בנוסף, אחת השאלות המרכזיות היא עד כמה קופות החולים יהיו ערוכות לקלוט דווקא עכשיו את מאות אלפי המבוטחים שיעברו אליהן החל מחודש יוני, וכמו-כן עד כמה יכולה המערכת הציבורית, המתמודדת בימים אלו עם מלחמה רב-זירתית, פצועים וצורך במחלקות שיקום בקנה מידה חסר תקדים - לעמוד בנטל.

הרפורמה בביטוחי הבריאות הפרטיים והציבוריים, נועדה במטרתה המקורית להוזיל עלויות לציבור. בפועל, נמצא את עצמנו עם יותר הוצאות על בריאות מצד אחד ופחות פתרונות נגישים מהצד השני. כתוצאה מהרפורמה שנכנסה בימים אלו לתוקפה, מטופלים שעד כה יכלו לגשת באופן פרטי לרופא ולקבל תור מהיר, לא יוכלו לבצע את הניתוח או הטיפול באותה הדרך, כי יהיה עליהם לפי חוק לקבל את הטיפול דרך הקופה (שב"ן). זאת ועוד, היכולת של אנשים מעוטי יכולת שלא מחזיקים בשב"ן לקבל ביטוח מיטבי העונה על הצרכים הרפואיים שלהם בצורה מקיפה, תקטן עוד יותר.

במקביל, בני מעמד הביניים שירצו לרכוש ביטוח שיעניק יתרון על "משלים שב"ן" ישלמו תוספת של כ-39% על הביטוח. המסקנה העולה מכך היא שנשלם יותר על בריאות - אבל לא נקבל יותר!. לטווח הארוך, לא ניתן לסמוך על הביטוחים המשלימים של הקופות. לאורך השנים, משרד הבריאות אפשר לקופות להוריד ולצמצם עוד ועוד שירותים חיוניים שניתנו במסגרת הביטוחים של הקופות. כך, לדוגמא: בעבר נכללו בביטוחים האלו גם תרופות אונקולוגיות שלא בסל התרופות, והן הוצאו משם ללא התראה ביום בהיר אחד.

גם תגמולי הסיעוד החודשיים לזכאי קצבת הביטוח הסיעודי של הקופות הופחתו ב-25% ויש עוד הרבה דוגמאות. למעשה, אחת הבעיות עם ביטוח הבריאות המשלים של הקופות, היא העובדה שהמבוטח אינו שולט בתנאים, ומדובר במוצר שאינו יציב. בנוסף לכך הקופה היא שבוררת אילו רופאים ייכנסו לשירות השב"ן, והמצב שנוצר שולל מהמטופלים אוטונומיה בבחירה ושליטה. באותו עניין, העובדה ש-90% מהציבור מחזיקים בביטוח משלים ועוד כ-50% מחזיקים בנוסף בפוליסת בריאות פרטית, היא תעודת עניות למערכת הבריאות הציבורית שלא מצליחה לתת מענה מהיר ומיטבי שעליו האזרחים יכולים לסמוך במצבים קריטיים.

אם משרד הבריאות והאוצר רוצים להצליח באמת ובתמים להוזיל עלויות בריאות לאזרחי המדינה, יש צורך להרחיב משמעותית את זמינות ונגישות כלל השירותים והתרופות הניתנים במערכת הציבורית. כך לא ימהר הציבור להחזיק בביטוחים נוספים שהפכו להיות למעשה "מס בריאות עקיף". ל"חברים לרפואה" פונים אנשים רבים שזקוקים לתרופות יקרות לאחר שקיבלו סירוב מהקופות ומהביטוחים הפרטיים כאחד, והחשש הוא שזרם הפניות כתוצאה מקושי לעמוד בתשלום הוצאות רפואיות כאלו ואחרות, רק יגבר.