ועדת הכלכלה המשיכה (יום א', 18.6.24 להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק התקנים, על-מנת לאמץ את ההוראות המחייבות בדין האירופי. הצעת החוק נועדה להסיר חסמים ולאפשר יבוא חופשי של מוצאים עם תקינה אירופית, מתוך הנחה לפיה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", כדי להפחית את
יוקר המחיה. בדיון היום הזהיר היו"ר
דוד ביטן כי אם במקום לעמוד בתקינה ישראלית היבואנים יצטרכו להוכיח שהם עומדים בתקינה אירופית - ההצעה לא תהיה טובה. "זה לא רציני, זה לא מה שטוב לאירופה טוב לישראל", אמר.
בפתח הדיון ציין ביטן כי הישיבה שתוכננה לשבוע שעבר נדחתה מאחר שמשרדי הכלכלה והמשפטים התעכבו בתשובות לוועדה, וגם היום נמסרו רק חלק מהתשובות. "אם אתם רוצים את הצעת החוק מהר, אז תעבדו מהר", אמר.
סמנכ"ל רשות המים, דני גרינוולד, ביקש להחריג את חומרי הניקוי, הסבונים, כמו אבקות הכביסה ותכשירי הניקוי למדיחי כלים. הוא הסביר, כי באירופה אין מחסור במים ולא משתמשים שם במי קולחין, בעוד בישראל חצי מהמים בהם נעשה שימוש הם מי קולחין ומי ים מותפלים, רבע מהם נועדו לשימוש חקלאי וכדי שיתאמו לכך צריך לעמוד בתקן מיוחד לסבונים. מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשיה,
אמנון מרחב, השיב כי הבקשה צריכה להגיע לדיון בוועדת החריגים, כדי לבחון את הדברים לעומק. היו"ר ביקש להיזהר מפגיעה באיכות המים בישראל.
מנהל מערך האסדרה במשרד הכלכלה, ינון אלרועי, השיב לשאלות הוועדה מהישיבה הקודמת באשר להשפעת הרפורמה על מחירי המוצרים. הוא ציין כי בעקבות הרפורמה הקודמת עלה מספר התקנים בקבוצת הייבוא המקלה מ-139 ל-278 - וניתן לראות הוזלה בעלות הייבוא. הוא פירט כי עלות ייבוא אופניים פחתה ב-1.1%, יבוא מיטות תינוק ב-7.3% יבוא מקררים ב-6.1% ועוד.
מנכ"ל משרד הכלכלה מרחב הוסיף, כי "יבואן באירופה, האחריות עליו לוודא מול היצרן שהוא עומד באסדרה האירופית. באירופה מוצר מקבל סימון CE וזה אומר שהוא עומד בתקינה האירופית האחריות על זה היא של היצרן. אנחנו אומרים ליבואן הישראלי, תבדוק שיש למוצר CE ואנחנו מוותרים ליבואנים על האחריות הזו. חזקה היא שמה שמשווק באירופה ועומד ברגולציה אירופית מתאים גם לשיווק בישראל".
היו"ר ביטן ציין כי הבעיה היא שבפועל זה לא מחייב הורדת מחירים לצרכן, ואמר כי בישראל יש תופעה נוספת שכששער הדולר עולה גם המחיר עולה, אבל כששער הדולר יורד המחיר לא יורד. לדבריו, גם את הבעיה הזו צריך לפתור. בנוסף ביקש ביטן לפשט עוד יותר את ההצעה, ואמר כי צריך להיות ברור שמה שנמכר במדינות גדולות ומובילות באירופה כמו הולנד, גרמניה, צרפת וספרד, יוכל להימכר גם פה. "אם במקום להוכיח עמידה בתקנים ישראלים היבואן יצטרך להוכיח עמידה בתקנים באירופה - זה לא רציני", אמר.
ח"כ
ולדימיר בליאק ביקש לדעת כמה תקנים מוחרגים כבר כעת מתחולת הצעת החוק. הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, איגור דוסקלוביץ, ציין כי 95% מהייבוא לישראל הוא לא מאירופה, אלא מסין ומהמזרח הרחוק. הוא הוסיף כי לא ניתן היה לאמץ בבת אחת את כל התקינה האירופית, לכן בשלב זה מדובר על אימוץ האסדרה בייבוא צעצועים לילדם ותינוקות, למעט מוצרים לפעוטות עד גיל 3, וכל מוצרי החשמל והאלקטרוניקה לבית.
סמנכ"ל לובי 99, עו"ד רחל גור, טענה כי הרפורמה תחול בקושי על 50% ממוצרי הצריכה, ועל מוצרים רבים כמו צמר גפן, קונדומים, שטיחים, טמפונים ועוד. דוסקלוביץ השיב כי מדובר בדוגמאות בודדות וכי הרפורמה חלה על למעלה מ-80% ממוצרי הצריכה. הוא הוסיף כי יש אפשרות לייבא חיתולים בתקן אירופי, למשל, אבל לא היה שום יבוא בתקן הזה. היו"ר ביקש מלובי 99 להכין רשימה של מוצרים שהרפורמה לא תחול עליהם, וביקש את התייחסות משרד הכלכלה לכך בישיבה הבאה.
מנכ"ל מפעל כבלי החשמל סינרגי בשדרות, עידן בן ארי, שב וביקש להחריג את כבלי החשמל מהרפורמה. המנכ"ל מרחב השיב כי בן ארי לא מדבר בשם הבטיחות, אלא רוצה לחסום ייבוא. ח"כ
שלום דנינו אמר כי מדובר במפעל שעובד תחת אש וזה גם שיקול שצריך לקחת בחשבון, והציע לאפשר לו החרגה זמנית ל-5 שנים. ביטן אמר כי בסוף כל אחד יבוא ויבקש החרגה, כשבשביל זה ישנה ועדת חריגים שכן אי-אפשר למצוא פתרון לכל מפעל.
בתום הדיון שב היו"ר וביקש לפשט את ההסדרה, באופן כזה שאם יש מוצר שנמכר במדינות מובילות באירופה אז צריך לאפשר למכור אותו גם בישראל. "אם מבטלים תקן ישראלי ובמקום זה מבקשים עמידה בתקן אירופי אז מחליפים רגולציה ברגולציה, וזה יותר גרוע כי היום לפחות היבואנים יודעים מה הרגולציה הישראלית", אמר.
