היום לפני 93 שנה, ב-2 בנובמבר 1917, התפרסמה הצהרת בלפור.
הצהרת בלפור היא מסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, ארתור ג'יימס בלפור, בו התחייבה ממשלת בריטניה לתמוך בהקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל.
הצהרת בלפור ניתנה בעקבות בקשתו של ד"ר חיים ויצמן בשיתוף עם ההנהגה הציונית בבריטניה, להכיר בזכות העם היהודי על ארץ ישראל ובזכותם של יהודים לעלות אליה.
הצהרת בלפור לא כללה את רוב דרישותיו של ויצמן, אך כללה הכרה בהקמת "בית לאומי" ליהודים בארץ ישראל - מכאן, שהכירה בתנועה הציונית כמייצגת שאיפות אלה.
מתוך ההצהרה:
"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה ותעשה את מיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו, תוך הבנה ברורה שלא ייעשה דבר שעשוי יהיה לפגוע בזכויותיהם האזרחיות והדתיות של הקהילות הלא-יהודיות הקיימות בפלשתינה, או בזכויות ובמעמד המדיני מהם נהנים היהודים בכל מדינה אחרת".
הצהרת בלפור הייתה ההישג המדיני המשמעותי הראשון של התנועה הציונית. בפעם הראשונה הכירה מעצמה זרה במסמך רשמי בזכויותיהם של היהודים לבית לאומי בארץ־ישראל.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
