תחבו-רע ציבורית

שבוע לאחר המהומה סביב הרפורמה בתחבורה הציבורית, התקשורת ותשומת הלב הציבורית מופנות לדברים אחרים. אין פלא. סביר להניח שמרבית הנוסעים עסוקים עד לרגעים אלו בהישרדות טיפוסית ישראלית, שמהותה לאתר את האוטובוס הנכון שיביא אותם למקום העבודה וחזרה, ולחזור לשגרת העבודה. ויש גם סיבה נוספת: רוב הנוסעים שהיו תקועים בתחנות, לא מאמינים שבצד השני של הקווים יושבים אנשים שבאמת יכולים לסייע להם. סביר להניח שיש להם כוונות טובות, אבל עם כוונות טובות לא מגיעים מיפו לרמת אביב.

כי בשורה התחתונה, לאף אחד מהנוסעים אין שום תקווה או אמונה כי משהו באמת ישתפר במערכת ההסעה ההמונית של גוש דן. במקרה הטוב, הם ימשיכו לקבל את אותו שירות בינוני ומטה שמספקות מרבית חברות האוטובוסים, השינוי במספרי הקווים או המסלולים לא ישנה את תרבות הנהיגה של נהגי האוטובוסים, לא יעשה אותם אדיבים יותר וסבלניים יותר. שום רפורמה לא יכולה לשנות הזנחה מכוונת של שנים בכל מה שקשור לתחבורה ציבורית. המקרה של מערכת ההסעה ההמונית בגוש דן הוא מקרה פרטי, דוגמה קטנה למה שאין ולמה שחסר בכל התחבורה הציבורית בישראל.

אין טעם לכלות את הזעם במוקדנים של חברות האוטובוסים. לא צריך לצעוק על נהג האוטובוס עצמו, איש קשה-יום, שעובד 10-8 שעות על ההגה רק כדי להביא משכורת סבירה הביתה, שאינו יודע מה זה חג ומה זה שבתות.

מדיניות ההסעה ההמונית לא הייתה מעולם מבוססת על צורכי הנוסעים. אלו היו מאז ומתמיד קהל שבוי. גם כשפרנסי משרד התחבורה החלו להשתעשע לפני יותר משני עשורים ברעיון "ההפרטה", שנועדה להגביר את התחרות בשוק ההסעות ההמוני להוזיל מחירים; בפועל לא הייתה שום הפרטה, משרד התחבורה שיחק במשחק הכיסאות המוסיקליים, לקח קווים ממפעיל אחד והעביר לשני, ערבב בין מפעילים וגרם בשקט בשקט לכאב ראש לא קטן ללא מעט נוסעים. אבל אלו המשיכו לסבול בשקט כי הנוסעים הקבועים בתחבורה הציבורית הם אלו שאין להם ברירה, אלו שאין להם רישיון נהיגה ואלו שאין הפרוטה מצויה בכיסם. אז האוטובוס לא עצר, אז מה? אז הנהג סגר עלי את הדלת, אז מה? ניסיתים פעם להתלונן על נהג אוטובוס במשרד התחבורה? במקום לבדוק, מזמינים אותך לשימוע ועימות עם הנהג, שתמיד יטען שהוא בכלל לא זוכר וכי לא היה אף בתחנה או שהיה עומס תנועה כבד. בסופו של דבר חברת האוטובוסים תיקנס בקנס סמלי ולמחרת בבוקר התחבו-רע הציבורית תחזור למה שהיתה.

הרפורמה שינתה קווים והזיזה אנשים מתחנה לתחנה, היא לא הזיזה את האחראים במשרד התחבורה ממקומם. מי שאחראי על התחבורה הציבורית זה משרד התחבורה. הפקחים שלו אמורים לאכוף את המדיניות ואת החוקים. מתי פגשתם לאחרונה פקח של משרד תחבורה שאוכף את החוק באוטובוס? הצחקתם אותם.

הכישלון הברור של הרפורמה הוא לא בעצם קיומה, אלא בשיווק ובהסברה שלה. מישהו שם לא חשב עד הסוף. חוברות ההסברה המהודרות בנייר כרומו נזרקו למדרכות כאבן שאין לה הופכין. המידע שהועלה לאתר האינטרנט היה חלקי ולא ברור.

מישהו שם מיהר לרוץ ולספר לחבר'ה, במקום להתחיל בתהליך מסודר של הסברה, הכנת הציבור לקראת המהפך הצפוי לחבריהם. שבוע אחרי השיגרה חזרה לתחנות. התחבו-רע הציבורית ממשיכה לפעול כסדרה.