דין אולמרט כדין הירשזון

מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, עומד להגיש תוך ימים את דוח הבדיקה בפרשת כרמיה. המלצת המבקר: לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בחשד שקיבל טובת הנאה באופן בלתי חוקי, קרי: שוחד. הסכום המדובר: 480 אלף דולר ברוטו, 330 אלף דולר נטו.

נודע, כי חברי כנסת בכירים מאוד בקדימה החלו בימים האחרונים להיערך לקראת החקירות הפליליות נגד אולמרט. הסוגיה המטרידה את אותם בכירים: במי לתמוך לראשות הממשלה - בח"כ ציפי לבני או בח"כ שמעון פרס.

ההנחה של אותם בכירים: עם פתיחת החקירות נגד אולמרט, ובראשן פרשת השוחד בפרויקט כרמיה, הוא יאבד במהירות את התמיכה בו מצד חבריו בקדימה, שיבינו, סוף-סוף, כי אין מדובר רק בניגודי עניינים ו/או בשימוש בכספים לקמפיין בחירות, אלא מדובר בשוחד בהקף של מאות אלפי דולרים שקיבל לכיסו הפרטי. או-אז, אמר אותו גורם ל-Nfc, דין אולמרט יהא כדין הירשזון, שנאלץ להתפטר כשהתברר שאכן קיבל כספים לכיסו הפרטי. "לא נמתין עד סיום החקירות", אמר אותו גורם בכיר; "יש מדינה לנהל".

מזוז עומד להורות על פתיחת חקירה

כפי שמסרנו כאן פעמים רבות, היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, כבר החליט להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד אולמרט, וזאת לאחר שהמבקר יגיש את הדוח הסופי. הדוח יוגש, כאמור, תוך ימים. החקירה בפרשת כרמיה אמורה להיות קצרה יחסית, שכן מדובר בראיות מוצקות לקבלת שוחד מצד אולמרט, וכן בהתנהלות המעלה חשד לפלילים גם במהלך בדיקת המבקר. צוות פרקליטים בפרקליטות המדינה מכיר היטב את המידע בפרשת כרמיה, וזאת לאחר מפגשים רבים ומידע רב שהועבר ממשרד מבקר המדינה.

החלטת המבקר לינדנשטראוס לפרסם את הדוח בפרשת כרמיה, תוך ימים, התקבלה לאחר סדרה של התייעצויות שקיים עם אנשיו. בצעד חסר תקדים החליט המבקר לפרסם את הדוח גם בלא תגובתו של אולמרט (מעבר לעדות שמסר אולמרט ולפניות בכתב שמסרו באי-כוחו במהלך הבדיקה), לאחר שזה האחרון ניסה שוב ושוב לחבל במהלכי הבדיקה, ואף סירב - לאחר שלושה חודשים של סחבת, להגיש את תגובתו הכתובה והסופית לטיוטת הדוח. ככל הידוע, אולמרט נמנע ממסירת גירסה נוספת מעבר לזו שכבר מסר בעדותו ובפניותיו החוזרות ונשנות אל מבקר המדינה, מתוך חשש שמא יפליל את עצמו ערב החקירה המשטרתית שבפתח.

במשרד המבקר הותירו אחרון-אחרון את פרסום הדוח בפרשת כרמיה - אחרי פרסום הדוח בפרשת מרכז ההשקעות, שגם בו נמצאו ראיות לעבירות פליליות מצד אולמרט, וזאת בשל חומרת הגילויים. שכן, להבדיל מהפרשות הקודמות שטופלו - פרשת הפרטת בנק לאומי, ופרשת מרכז ההשקעות, בהן מדובר בעבירות לכאורה של מרמה והפרת אמונים, בפרשת כרמיה נמצאו ראיות לקבלת שוחד מצד אולמרט, וכן התגלו במהלך הבדיקה עבירות חמורות נוספות:

• אולמרט ואנשיו השחיתו שורה של פקידים בכירים בעיריית ירושלים, כדי שאלה יסייעו בסידור ההטבות לאולמרט וליזם גיל מסטיי (שפעל באמצעות חברת אלומות מג הנדסה בע"מ);

• תמורת השוחד בהקף של 330 אלף דולר (נטו), פעל אולמרט, באמצעות מהנדס העיר אורי שטרית, כדי לסדר זכויות בנייה נוספות ליזם, ובכך לממן את תשלום השוחד לאולמרט;

• אולמרט ואנשיו ניסו לשבש את מהלכי הבדיקה, כאשר הכשילו הקלטת עדותו של אולמרט בפני צוות הבדיקה של מבקר המדינה;

• אולמרט פעל באופן בלתי חוקי כאשר מינה את רונית קן לממונה על ההגבלים העסקיים, וזאת לאחר שאביה, שהחזיק יחידת דיור במבנה בכרמיה (אותה מכר במסגרת עסקת השוחד של אולמרט), נתן ידו לעסקת כרמיה ושיתף בפועל פעולה עם אלומות-אולמרט;

• אולמרט ואנשיו גייסו עדי שקר, כדי שאלה ימסרו מידע כוזב על הצעות שקיבלו כביכול במחיר נמוך יותר מזה שהוצע לאולמרט.

בפני היועץ המשפטי לממשלה תלויות ועומדות שורה של פרשות הטעונות חקירה משטרתית. להלן המרכזיות שבהן, מלבד פרשת כרמיה.