לאחר 522 ימים בהם לא ביצעה ניסויים בטילים בליסטיים, שיגרה קוריאה הצפונית ב-4.5.19 סוג חדש של טיל לטווח קצר וניסתה שתי מערכות שיגור. אחרי מספר ימים בוצע שיגור של טיל נוסף, לטווח של 420 ק"מ. עם זאת, אין המדובר בהפרת התחייבותו של קים ג'ונג-און להימנע מניסויים, שכן הוא דיבר במפורש על טילים בין-יבשתיים המאיימים על ארה"ב.

שר החוץ האמריקני, מייק פומפאו, מיהר להבהיר זאת ימים אחדים לאחר הניסוי הראשון. אלא שדבריו עלולים לאותת שארה"ב תעבור בשתיקה על ניסויים של טילים המאיימים על קוריאה הדרומית, יפן והכוחות האמריקניים בצפון-מזרח אסיה – מזהיר Foreign Affairs.

הניסויים באו פחות מחודשיים לאחר כשלון פסגת הנוי בין קים לבין דונלד טראמפ, ומיד לאחר שארה"ב וקוריאה הדרומית סיימו תרגיל משותף (שבא במקום התרגילים רחבי ההיקף, אותם הפסיק טראמפ לאחר פסגת סינגפור). למרות היקפם המצומצם יותר, קים טען שהם היוו הפרה של אותה התחייבות מצד טראמפ. קים הבטיח שארצו תגיב על התרגיל ועל הניסוי במערכת הגנה נגד טילים שביצעה ארה"ב בחודש מארס – וזה בדיוק מה שעשה.

מבחינתו של קים, היחסים עם טראמפ טומנים בחובם סיכונים ניכרים מבית ומחוץ. פקידים בצפון טענו, כי קים נטל על עצמו סיכון משמעותי בזירה הפנימית כאשר הסכים להיפגש עם טראמפ בסינגפור ובהנוי; לדבריהם, אלפי אזרחים, כולל פקידים בתעשיית החימוש, ביקשו ממנו להימנע מפגישות אלו אם יובילו לזניחת תוכנית הגרעין. כאשר קים חזר בידיים ריקות מפסגת הנוי, הספקנים בממשלו חשו שצדקו.

Foreign Affairs מסביר, כי ניסויי טילים לטווח קצר לא רק מעלים את המורל במדינה, אלא גם מוכיחים לניצים בממשל ש-קים אכן יאמץ "דרך חדשה" אם לא יצליח לשכנע את ארה"ב לבטל את העיצומים. הפגנת המערכות המשופרות מהווה התחייבות של קים לצבאו, לכך שהוא עדיין מחויב להגנת ארצו במקביל למו"מ עם ארה"ב. "ניתן להשיג שלום רק באמצעות יכולות צבאיות רבות עוצמה", אמר קים בחודש שעבר.

קים כנראה רוצה גם ללחוץ על הניצים בוושינגטון. טראמפ ניסה בפסגת הנוי גישה של "הכל או לא כלום", כאשר דרש שקוריאה הצפונית תוותר חד-צדדית על הנשק הגרעיני והטילים, לפני שיוסרו עיצומים משמעותיים כלשהם. באופן בלתי מפתיע, קים סירב לדון על הדרישות הללו והוא פוצץ את הפסגה כאשר סירב טראמפ לדון על הדרגתיות משני הצדדים.

מאז לא התחדשו השיחות בדרגי העבודה, ופיונגיאנג האשימה בגלוי בקיפאון את פומפאו ואת היועץ לביטחון לאומי, ג'ון בולטון. היא אפילו דרשה שפומפאו יפסיק לייצג את ארה"ב מולה. ניסוי הטילים נועד להזכיר לטראמפ, כי הצפון יכול לחמם את המצב בכל רגע אם המו"מ ייכשל. היה זה גם איתות לכך שניתן לבצע אותם בקנה מידה גדול בהרבה. טראמפ הצהיר שהוא איננו ממהר לשום מקום, בעוד פיונגיאנג הציבה מועד ברור מאוד לחידוש השיחות תוך מיתון העמדה האמריקנית – סוף השנה.

נכון לעכשיו, הניסויים לא הובילו את ממשל טראמפ לרכך את עמדתו, אלא להקשיח אותה. אין ספק שהצפון מסתכן: טראמפ יכול להנחית מהלומה כבדה. מאז הנוי, הדובר הבולט של הממשל בנוגע לחצי-האי הקוריאני הוא בולטון, שזמן רב תומך בפירוק בכוח של הנשק הגרעיני שבידי הצפון. לדעתו, העסקה היחידה ששווה לבצע עם קים היא עסקת חבילה: כל החימוש תמורת כל העיצומים, ובסדר הזה. אפילו אם ארה"ב לא תגיב בכוח על הניסויים האחרונים, היא יכולה להטיל עיצומים נוספים – שיובילו את הצפון להסלים עוד יותר את העימות. התוצאה עלולה להיות סיכול כל אפשרות של חזרה לתהליך סינגפור.

המסר של קים מאז הנוי הוא, שארה"ב חייבת לעשות את הצעד הראשון לקראת שיפור ביחסים: הקלה בעיצומים. מנקודת מבטו של קים, הוא נמנע מביצוע ניסויים כלשהם במשך למעלה משנה, ולכן מגיעה לו הקלה. כעת הוא מאותת על נכונותו לחזור לדרכיו המוכרות, אם לא ייענה – במיוחד לאחר שיפור יחסיו עם סין ויצירת יחסים גם עם רוסיה. אבל טראמפ מצידו אומר, כי הניסויים האחרונים הוכחה לכך שהצפון אינו מוכן לשאת ולתת.

האפשרות לשוב לשיחות בדרגי העבודה נמוגה במהירות. לדעת Foreign Affairs, אם הממשל רוצה לחדש את המו"מ עם קוריאה הצפונית על הגרעין, כדאי שיקח ברצינות את תאריך היעד שהציבה. לשם כך, עליו לבחון מחדש את מטרותיו. עסקה טובה – המפחיתה את הסיכונים ומתחילה להאט את התרחבות תוכניות הגרעין והטילים – עדיפה על פני חתירה בלתי מציאותית לעסקה מצוינת של פירוק מוחלט. כל יום שעובר בלי עסקה, הוא יום בו מתגברות יכולות הגרעין והטילים של הצפון, ובכך מצמצמות את מרחב התמרון של וושינגטון. אם לא יקרה משהו חיובי עד סוף השנה, קים עלול לציין את תחילת 2020 בפיצוץ.