|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
הקבינט המדיני-ביטחוני [צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ]
|
|
|
אמציה חן: פיקוד בכיר עלוב בצה"ל; חיים אסא: אין מנהיג בישראל
|
|
רב-שיח מומחים בהנחייתי - על ירי טילים מלבנון וחמאס על ישראל ועל התגברות מעשי הטרור. המסקנה: למנהיגות הפוליטית ולפיקוד הצבאי הבכיר אין הבנה ביטחונית-אסטרטגית מעמיקה
|
|
רב-שיח מומחים בהנחייתי - על ירי טילים מלבנון וחמאס על ישראל ועל התגברות מעשי הטרור. השתתפו: תת-אלוף בדימוס אמציה חן, ד"ר חיים אסא. רב-ניצב בדימוס עמרי עדיקה, חוקר מערכת הביטחון אביתר בן צדף, קצין השריון והפעיל הפוליטי אדם פדר. מסקנת רב השיח: למנהיגות הפוליטית ולפיקוד הצבאי הבכיר אין הבנה ביטחונית-אסטרטגית מעמיקה. ניתוח של הוויית הצבא והמלחמה במציאות, בהיסטוריה הכללית ובהיסטוריה של עם ישראל ואבני היסוד של תופעת הלוחמה הפסיכולוגית, אפשר לקבל בתיאוֹריָה הביטחונית שפיתחתי ופרסמתי בספרִי "תורת הביטחון הכללית - עקרון השׂרידוּת", ובספרִי "גלגל המנוף של ההיסטוריה - התגבשות הציונות האסטרטגית של ז'בוטינסקי", ובכרך הראשון של סדרת ספָרַי "בשדות הקרב של מלחמת העצמאות": "בן-גוריון - פוליטיקה ואסטרטגיה", ובספר המחקר של הפורום לאִזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים על מלחמת יום הכיפורים: "ניצחון בסבירות נמוכה". כל מי שמעוניין לרכוש את הספרים, יפנה להוצאת "שׂרידוּת": survival1940@gmail.com נא עִזרו לי לקיים את הערוץ הזה החושף את האמת הלא נעימה של חיינו כדי להפיק לקחים ולתקן את המעוות, וכדי להשלים את המפעל המונומנטלי של שלושים הכרכים, "בשדות הקרב של מלחמת העצמאות", החושף את כל האמת על אותה מלחמה. כל עזרה, גם הקטנה ביותר, תתקבל בברכה. העיקר שאנחנו, בנֵינו, נכדינו וצאצאינו יֵדעו את האמת איך קמה מדינת ישראל ואיך היא ניצחה במלחמת העצמאות. |
| תאריך:
|
09/04/2023
|
|
|
עודכן:
|
09/04/2023
|
|
אורי מילשטיין
|
|
אמציה חן: פיקוד בכיר עלוב בצה"ל; חיים אסא: אין מנהיג בישראל
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אופיר
|
10/04/23 06:45
|
|
שיחת עומק על פרשיה אחת: בכרך 9, "הכרעה - בדיר יאסין, במשמר העמק, וברמת יוחנן", בסדרה: "בשדות הקרב של מלחמת העצמאות" שאני מפרסם. בשיחה זאת עסקנו במאבק הפוליטי בין השמאל בהנהגת דוד בן-גוריון לבין הימין בהנהגת מנחם בגין, שהתגלגל לאירוע החשוב ביותר במלחמת העצמאות שעלילת הדם בעקבותיו ידועה מאוד בכל העולם והאמת ידועה למעטים מאוד ואינה מובנת כמעט לאיש.
|
|
|
|
|
שיחת עומק 60 עם ראש ענף שטח לשעבר באמ"ן, סגן אלוף בדימוס אלי דקל, שבה הוא מספר כי אחד הלקחים של סוריה מתבוסתה במלחמת ששת הימים היה לפתח נשק ביולוגי שיופנה נגד ישראל. אמ"ן לא ידע על כך ומפקדי המחקר התעלמו ממידע על כך ואסרו לפרסמו. הם טענו בדיון בראשית שנות השמונים כי האתר לפיתוח נשק ביולוגי הוא מחסן לנשק כימי שסוריה קיבלה ממצרים, למרות שכבר ב-1971 הגיע מידע "ממקור אמין ביותר" לפיו בסוריה מתקיימת פעילות הקשורה לנשק ביולוגי.
|
|
|
|
|
שיחת עומק שביעית עם רב-חובל ספינת דבּוּר בחיל-הים, סרן בדימוס יעקב בוגץ', המספר על חלק שני ממחקרו על ביזיון חיל-הים בפרשת הבריחה ממרסא תלמאת במפרץ סואץ בפרוץ מלחמת יום הכיפורים. והפעם, כיצד נתקעו שני הדבּורים הישראלים על החוף המצרי, תפקדו גרוע תחת האש המצרית וברחו כל עוד נפשם בהם. סגן מפקד דבּור 864, רס"ן נמרוד ארז, הסתייג מן התאור של סרן יעקב בוגץ'. לדבריו "זהו אולי הקרב הכי מפורסם בחיל-הים מחד-גיסא, ומאידך הוא הכי טעון ומלא דם רע". הוא יעץ לי לקרוא את גרסתו. נהגתי לפי עצתו, מכיוָן שגם יעקב בוגץ' (שלא השתתף בקרב הזה אך חקר אותו) קרא אותה ובכל זאת חלק עליה. יש להתייחס לשתי הגרסאות. להלן גרסתו באתר "משמר המורשת הימית" שנכתבה לפני עשר שנים.
|
|
|
|
|
שיחת עומק על פרשיה אחת: בכרך 10, "בריחת רבין משדה הקרב", בסדרה: "בשדות הקרב של מלחמת העצמאות" שאני מפרסם. השתתפו אדם פדר, אביתר בן צדף ואני. בשיחה זאת עסקנו באופיו של הפלמ"ח, בתרומתו במלחמת העצמאות ובהשפעת מורשתו על צה"ל ועל מערכת הביטחון של מדינת ישראל. הגענו למסקנה שהפלמ"ח הבטיח את הקמתה של מדינת ישראל אך גרם נזקים חמורים לתרבות צה"ל ולמערכת הביטחון של ישראל.
|
|
|
|
|
שיחת עומק בין אדם פדר, אביתר בן צדף וביני על פרשיה אחת - בכרך 10, "בריחת רבין משדה הקרב", של סדרת ספָרַי: "בשדות הקרב של מלחמת העצמאות". בשיחה זאת עסקנו במקורות התרבותיים של אסטרטגיית ההכלה וחוסר היוזמה של מערכת הביטחון הישראלית ב-1948 והיום. על-פי אסטרטגיה זאת התנהל החלק הראשון של מלחמת העצמאות, ומתנהלת האסטרטגיה הישראלית בארבעים השנים שבין מלחמת לבנון הראשונה ועד היום.
|
|
|
|
|
