"חוק הריכוזיות ישונה; שליטה בתקשורת תוגבל"

"אם לא נטפל בריכוזיות, קבוצה קטנה של אנשים ישלטו על המשק, הם אלה שיקבעו מי יקבל אשראי, מה מקדמים ומה לא והחלטות הממשלה הנבחרת תהיינה חסרות משמעות ואפילו לא תהיה על-כך ביקורת כי הם גם ישלטו על כלי התקשורת" - כך אמר (יום ד', 29.8.12) ח"כ משה גפני (יהדות התורה), יו"ר ועדת הכספים, בפתח הדיון הראשון על הצעת החוק להגברת התחרותיות, הידוע גם כ"חוק הריכוזיות".

בדיון התברר שחברי ועדת הריכוזיות היו חלוקים במספר נושאים משמעותיים וכי על ועדת הכספים יהיה להכריע האם במקרים מסוימים לאמץ דווקא את דעת המיעוט. גפני הודיע ש"החוק לא יאושר כפי שהוגש לוועדה וכי בכוונתו לקדם שינויים שיבטיחו שינוי מבני אמיתי במשק".

יו"ר הוועדה להגברת התחרותיות, חיים שני, אמר בדיון כי חברי הוועד נדרשנ לטפל בתחום שיש בו היעדר ניסיון בעולם, ולדבריו היה צורך להתאים את המודלים הנהוגים בעולם למקרה הישראלי הייחודי והשונה מבחינת גודל המשק, התרבות וההתנהגות. "אני מקווה שהמלצות הוועדה מאוזנות ולקחו בחשבון את כל האיזונים והאילוצים הקיימים", אמר.

חבר הוועדה, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, אמר כי מטרת הצעת החוק להסדיר תהליכים של הקצאת נכסים ציבוריים משמעותיים, הגבלת החזקה בגופים ריאליים ופיננסיים במקביל ועוד. "אם אתה מלווה גדול במדינה או שאתה בעל השפעה חזקה בגלל הגודל שלך אנחנו לא רוצים שתהיה גם בעל גוף פיננסי גדול ומשפיע", אמר. "גוף פיננסי משמעותי הוא כזה המנהל לפחות 40 מיליארד שקל. בארץ יש כ-12- 13 גופים כאלו. גוף ריאלי משמעותי; כזה שיש לו היקף מכירות של כ-6 מיליארד שקל לפחות". עוד ציין קנדל מרכיבים נוספים: כגון מגבלות על דירקטורים (דירקטור לא יוכל לכהן במקביל בגופים פיננסיים וריאליים משמעותיים בנוסף), הגבלת שליטה באמצעות מבנים פירמידאליים (הגבלת השליטה במספר רב של חברות בצורה של שרשור), הגברת עצמאות הדירקטורים, יותר דירקטורים חיצוניים, חיזוק כוחם של בעלי מניות מיעוט והרחבת סמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים.

תקופת המעבר ליישום החוק תיארך 6 שנים להפרדה בין גופים ריאליים לפיננסיים, שנתיים להפרדת דירקטורים בין שני סוגי הגופים ו-6 שנים לפירוק מבנים פירמידאליים.

חבר ועדת הריכוזיות, יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, אמר שהוא תומך בהמלצות הוועדה אך הסתייג מההמלצה שתאפשר לחברות קיימות להמשיך להחזיק בשלוש שכבות ואילו חברות חדשות יוכלו להחזיק בשתיים בלבד. "הדבר יוצר אפליה", טען. "גורם חדש שיירצה להיכנס לשוק ולשלוט בעוד שכבה על-מנת למנף את עצמו לא יוכל לעשות זאת. המשמעות היא מתן עדיפות לטייקונים של היום וזה יוצר חוסר שוויוניות. זוהי המלצה אנטי-תחרותית שמפלה לטובת בעלי השליטה הנוכחיים".

חבר נוסף בוועדה, הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, אמר כי קיימת בעיה משקית של ריכוזיות שנגרמת בגלל מדיניות המדינה בעבר בהקצאת נכסי המדינה. המפקח על הביטוח ושוק ההון באוצר, פרופ' עודד שריג, חבר הוועדה אף הוא, ציין כי ההמלצות של הוועדה הן מדודות ומאוזנות. המפקח על הבנקים, דודו זקן והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, שניהם חברי הוועדה, הביעו תמיכה בהמלצות והמליצו אף הם לוועדת הכספים לתמוך בהן. "המלצות הוועדה מאוזנות ובנק ישראל תומך בהן ללא הסתייגות. הן יסייעו להגברת התחרותיות במשק", אמר זקן. ליכט ציין כי "המוצר שהתקבל ראוי, מידתי ומאוזן. כל הפקידים היושבים כאן מחויבים להצעת החוק הממשלתית. עובדי הציבור מחויבים להחלטות הממשלה".

את עמדת המיעוט ביטא ביתר שאת ראש אגף התקציבים באוצר, גל הרשקוביץ', שאף כתב דוח מיעוט בו ציין כי יש להחמיר את החוק המוצע. "הנכון הוא מבנה של 2 שכבות בלבד בלי הפרדה בין מצב קיים למצב עתידי"ף אמר.

אחרונת חברי הוועדה שדיברו בדיון, הכלכלנית הראשית ברשות ניירות ערך, ד"ר גיתית גור-גרשגורן, אמרה כי "יש להתנהג באחריות ובזהירות במיוחד כשאנו עושים דבר מקורי שלא נעשה באף מדינה ובמיוחד היום, כשחברות רבות במשק אינן עומדות בהתחייבויות שלהן".

יחימוביץ': "לא מעט לקונות בהמלצות"

ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) תקפה בחריפות את חברי הוועדה, שעבדו על דוח הסיכום במשך שנה וחצי: "זה הרבה זמן. אין מתאם בין משך הזמן ליסודיות. בזבזתם את הזמן של הציבור. יש לא מעט לקונות בהמלצות; בעל שליטה שמשתלט על תאגיד ללא הון עצמי מספיק ומשתמש בהון של החברה עצמה על-מנת לרכוש אותה. יש יותר מדי תסבוכת בשוק ההון ואנחנו התרגלנו לזה שאדם נכנס לעסק ללא הון עצמית ומושך לעצמו דיבידנד חסר אחריות כדי לממן את העסקה עצמה. תומכת בדעת המיעוט; לא יתכן שנייצר העדפה לבעלי השליטה הנוכחיים. מלחמה אמיתית בריכוזיות תהיה בהעצמת חברות קטנות ובינוניות".

ח"כ דב חנין (חד"ש), אמר כי "יש כאן החמצה. השינוי המוצע מצומצם. יש יותר מדי הגנות על המבנה הקיים. פירמידות מאפשרות לאנשים לשלוט במה שאינו שייך להם, ברכוש של אנשים אחרים ויש לבטלן לחלוטין".

ח"כ שי חרמש (קדימה), אמר כי הוא תומך בחוק, אך הזהיר כי "יהיה כאן צבר הון ענק שלא ניתן לנייד אותו בפרק זמן כל-כך קצר. לא ראוי שיהיה דור א' ודור ב' בנושא הפירמידות. אך ברגע שאמרתם שמי שעוסק בדואר לא יכול לעסוק בכביש חוצה ישראל צמצמתם אפשרויות להתפתחויות המשק".