רוזן: מדוע טיפל ניסן בהיטל בהולילנד?

ההגנה במשפט הולילנד צריכה להתמודד עם הקושי שבהוצאת הטיפול בהיטל ההשבחה בפרויקט מידי גורמי העירייה והעברתו לידי המנכ"ל דאז של הרשות לפיתוח ירושלים, אודי ניסן. כך אומר (יום א', 14.4.13) השופט דוד רוזן. הוא גם שב ואמר, כי הנקודה שתכריע את המשפט - במקרה זה בעניינו של אהוד אולמרט - היא האם ניתן או לא ניתן כסף לעובד ציבור במסגרת מילוי תפקידו.

איתן מאיר, שהיה המשנה למנכ"ל עיריית ירושלים בסוף שנות ה-90 ומאוחר יותר מנכ"ל העירייה, הסתייג מהעברת הטיפול לניסן, במקום להעביר את המחלוקת לשמאי מכריע כפי שהוא החליט. על-פי עדותו של שמואל דכנר, העברה זו נועדה להקל על היזמים להקטין את היטל ההשבחה, בעקבות השוחד ששילמו לאולמרט.

רוזן הביע תמיהה על העברה זו, בציינו שהרשות אינה גוף השייך לעירייה ואינה גוף העוסק בתכנון ובנייה. מאיר השיב, כי אין לו הסבר לכך. "הרשות בהחלט הייתה לא פעם על תקן של יועץ להנהלת העירייה בסוגיות שעסקה בהן. זה כל מה שאני יכול להגיד", הוסיף מאיר. רוזן: "ההחלטה הועברה לרשות?". מאיר: "זה לא ההחלטה אלא התייחסות להיטל ההשבחה".


"יש פה הבעת אי אמון"


רוזן: "הוא [ניסן] הפך לבורר?". מאיר: "אני לא יודע". רוזן אמר, כי על-פי מסמך עליו חתום מאיר עצמו, ניסן הפך להיות האחראי על הנושא ולא ליועץ בלבד. לדברי מאיר, הוא לא זוכר שנושא שכזה עבר אי-פעם לרשות. את מינויו של ניסן יזמו אולמרט או מנכ"ל העירייה דאז, רענן דינור, הוסיף. בעדותו במשטרה אמר מאיר, כי סביר להניח שהיה זה אולמרט או מישהו מטעמו, או אחת מוועדות העירייה. רוזן: "יש פה הבעת אי אמון בנושא שאתה מטפל בו. איך אפשר להתייחס לזה אחרת?". מאיר: "אם זו הבעת אי אמון, זה כלפי שרשרת שלמה של גורמים בעירייה. אני לא פירשתי את זה כאי אמון; אני לא זוכר למה".

ההסכם שנחתם כלל שתי נקודות שלדברי מאיר היטיבו עם היזמים לעומת עמדתו המקורית. האחת: קביעה לפיה היטל ההשבחה יהיה 20 מיליון דולר גם אם הקרקע תימכר בהמשך (מאיר דרש לקבוע במקרה זה 25 מיליון דולר). השנייה: אגרת תשתיות-על בסך 1.25 מיליון דולר (מאיר דרש 15 מיליון שקל). במשטרה אמר מאיר, כי הוא לא היה מסכים לתנאים כאלו.

רוזן אמר, כי הנקודה היחידה שעימה צריכה ההגנה להתמודד היא מדוע הועבר הנושא לניסן, שאין מחלוקת שהוא אדם ראוי. התובעת, עו"ד אתי בן-דור, חלקה עליו ואמרה שיש חשיבות רבה גם לפרטי ההסכם. רוזן השיב: "ודאי שהסיכום יותר נוח ליזמים. כאשר יושב אדם ראוי, אז גם גם בחדרי חדרים אומרים שהוא אידיוט - אין זה אומר שהתוצאה אינה לגיטימית. כל השאר הוא בזבוז זמן. אתם תתווכחו על זה בסיכומים ואני כבר אומר לך מה תהיה התוצאה".


לא היה אף הסכם דומה


בן-דור השיבה, כי הלל צ'רני ידע שהוא עומד למכור את הקרקע, ולכן הייתה מבחינתו חשיבות רבה להוצאת הסעיף העוסק במכירה עתידית - וכאן הייתה מעורבותו של אולמרט. רוזן: "יש חילוקי דעות ומגיעים לתוצאות שונות. זה דבר של יום ביומו. מי שאישר את זה, אין זה אומר שזוהי חריגה מהשורה. בסוגריים אני חוזר ואומר, שאם לא קיבלו כסף - זה לא מעניין אותי, ואם קיבלו, אז קיבלו במסגרת מילוי תפקידם. ניסן פעל על-פי שיקול דעתו, כפי שאמר עד המדינה". בן-דור: "דכנר אמר שניסן קיבל הנחיות מאולמרט". רוזן שאל מה ניסן אמר, ובן-דור השיבה שהוא אמר שאינו זוכר.

בתשובה לשאלותיו של רוזן אמר מאיר, כי קרה שהיו סיכומים שהיו רחוקים מעמדתה המקורית של העירייה. הוא גם אישר, כי לעיתים היו לעירייה שיקולים נוספים שהביאו למתן הקלות ליזמים. לדברי מאיר, הוא אינו יכול לדעת האם הוא עצמו היה מגיע בסופו של דבר לתוצאה שונה בנושא הולילנד. הוא אמר, כי לא נתקל בהסכם דומה באף תוכנית אחרת באותה תקופה.