עו"ד שרון פוחס, שהייתה מזכירתו של שמואל דכנר בשנים 2007-2003, העידה במשטרה, כי ידעה שדכנר ומאיר רבין משלמים שוחד לגורמים בעיריית ירושלים כדי לקדם את פרויקט הולילנד. ואולם, בעדותה בבית המשפט המחוזי בתל אביב אמרה פוחס (יום ה', 18.4.13), כי הייתה זו רק מסקנה, אין לה ידיעה ברורה בנושא והיא חוזרת בה מהמילה "שוחד".

לדברי פוחס, "זאת ההתרשמות הכללית שלי, אני מעולם לא הייתי בחדר, לא הזמינו אותי, לא אמרו לי ולא שמעתי את זה". לטענתה, רק בדיעבד הבינה שדכנר אדם אינו ישר ושהוא "הזיז דברים בצורה לא חוקית". התובעת, עו"ד אתי בן-דור, ציינה שפוחס העלתה בצורה ספונטית את המילה "שוחד" כבר בראשית חקירתה. בעדותה אמרה פוחס: "אני חוזרת בי מהמילה שוחד, אני מאשרת את כל מה שקרה למעט המילה שוחד, אין לי מושג אם היה שוחד או לא היה שוחד".


הייתה טרודה


השופט דוד רוזן שאל את פוחס כיצד נכנסה המילה "שוחד" לחקירתה, והיא השיבה שאינה יודעת. לדבריה, היא לא התעניינה מהי תכולת המעטפות שהשאיר דכנר עבור רבין ועבור נהגו עופר לוי, משום שהייתה טרודה בנושאים אישיים. עם זאת, בחקירתה במשטרה אמרה פוחס: "הבנתי שהתפקיד שלו [של רבין] הוא לשחד אנשים בעיריית ירושלים כדי לקבל אישורים לפרויקט של הולילנד".

בן-דור שאלה ממה חוששת פוחס, והיא השיבה שלא נעים לה כל מעמד העדות. ואולם, במשטרה אמרה פוחס: "אני רוצה להדגיש שחשוב לי שהעדות שלי לא תגיד לשמואל, לעופר, לרבין, לקלנר, לעורכי הדין שלהם, אני חוששת לי ולילדים שלי". בעדותה הסבירה: "זה מה שחששתי אז, עכשיו אני חוששת יותר מהתקשורת, עכשיו אני חוששת מדברים אחרים, מהתקשורת".

בהמשך עדותה טענה פוחס, כי אינה יודעת על מי דיברו דכנר ורבין. ואולם, היא אישרה בתשובה לשאלות ישירות של בן-דור, כי הוזכרו שמותיהם של אלי שמחיוף, יהושע פולק ואורי לופוליאנסקי. בחקירתה במשטרה אמרה פוחס, כי הבינה שתפקידו של רבין הוא לשלם שוחד, תוך שהתייחסה לכך שיעקב אפרתי הוא דודו. היא גם אמרה, כי דכנר הוציא חשבוניות פיקטיביות לחברת תעשיות מלח, שכן הוא לא ביצע עבודות כלשהן עבור החברה שבראשה עמד אז דני דנקנר.


"דקה אחרי כן את נסוגה"


כאשר ניסתה פוחס לחזור בה מדברים אלו, אמר לה רוזן: "התחושה היא שאו שאת לא רוצה להעיד או שאת היית 'אאוט' לגמרי, אבל זה לא נשמע ככה מההודעות שלך במשטרה... גבירתי, את עורכת דין, גמרת תואר שני במדעי המדינה, את אומרת דברים ודקה אחרי כן את נסוגה לאחור... יש כאן שתי אפשרויות, או שצריך לקחת ולומר הגברת שהעידה פה לא יודעת מה היא מדברת, וזה דבר שאי-אפשר לומר עליך, או המסקנה השנייה היא שאת פשוט לא רוצה להעיד ואת רוצה לחזור בך מהחקירה במשטרה. זו גם כן אפשרות, ואז התביעה תעשה בזה שימוש, או שתבואי ותדברי, כי כל שאלה ששואלים אותך, את חוזרת בך מהדברים שאמרת בחקירה במשטרה, [אמרת] אני לא יודעת, כשבן אדם אומר הוצאו חשבוניות פיקטיביות הוא יודע מה הוא מדבר". בהמשך שאל רוזן את פוחס האם אמרה אמת במשטרה, והיא השיבה בחיוב.

בהמשך שאל אותה רוזן ממה חששה, ופוחס השיבה: "פחדתי מכל הנושא. פחדתי מהמשטרה. פחדתי מכל הסובבים. כי ברגע שאמרו לי שיש חקירת משטרה, ופגשתי את הלל והוא אמר לי ששמואל עשה כל מיני דברים - ששמואל עשה כל מיני מעשים וכתב ספר, לפני שהוא נהיה עד מדינה, ושאני מוזכרת שם, אז התחילו כל החששות שלי. לא רציתי להיות מעורבת בחקירת משטרה ולשבת פה ולהעיד". רוזן: "נגד מי לא רצית להעיד?". פוחס: "נגד כל האנשים פה שיושבים מולי, ושעבדתי אתם, ושהיו חברים. לא רציתי להעיד פה. ממש לא".


"האדם הכי ישר"


בחקירה הנגדית בידי עו"ד גיורא אדרת, סניגורו של צ'רני, אמרה פוחס שהאחרון הוא האדם הישר ביותר שהיא מכירה. היא אישרה את דבריה במשטרה, לפיהם הגיעה למסקנה שנדבנותו הרבה של דכנר התאפשרה משום שלמעשה הוא חי על חשבון אחרים - מהלוואות שקיבל מפולאר, מחברת הזרע, מהשוק האפור ומגורמים אחרים.

לעו"ד איתן מעוז, סניגורו של אביגדור קלנר, אישרה פוחס את דבריה במשטרה ולפיהם "אף אחד מעולם לא אבל אף אחד לא דיבר איתי על שוחד", מעוז שאל: "החוקרים מאוד שמחים לקבל מידע על שוחד ואת מוסרת להם דברים מתוך הרהורי ליבך ולא מתוך ידע, נכון?", ופוחס השיבה בחיוב.

פוחס טענה עוד, כי החוקרים איימו עליה שרשיונה כעורכת דין יישלל, וכי הדברים לא באו לידי ביטוי בהודעה עליה הוחתמה. לדבריה, היא שיתפה פעולה עם החוקרים, עברה על מסמכים ורשמה הערות, אך לאחר מכן קיבלה סטירת לחי (כלשונה) כאשר התברר לה שחקירותיה הוקלטו ותומללו בלא ידיעתה.

בתשובה לשאלתו של עו"ד רועי בלכר, סניגורו של אהוד אולמרט, אישרה פוחס, כי הפעם היחידה בחקירתה בה ייחסה לדכנר שקר, היה כאשר צוטטו לה דבריו של האחרון, לפיהם נתן צ'קים לאורי שטרית לבקשתו של אולמרט. פוחס אמרה לעו"ד דב-גלעד כהן, סניגורה של שולה זקן, כי דכנר וזקן היו ידידים טובים, ללא קשר לתחום העסקי. עוד אישרה, כי דכנר היה אדם נדיב מאוד, וכי בין היתר נתן לזקן במתנה תמונה מתוך האוסף שלו.