בית המשפט המחוזי בירושלים ידון בתביעה בסך 129 מיליון שקל שהגישה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה נגד יזמי פרויקט
הולילנד -
הלל צ'רני וחברת הולילנד פארק. השופט
רם וינוגרד דחה (2.9.15) את בקשתם של הנתבעים לדחות על הסף את התביעה.
התביעה היא תוצר לוואי של ההליך הפלילי בפרשת הולילנד והיא נוגעת להיטל ההשבחה שנקבע לפרויקט בספטמבר 1999. העירייה דרשה מצ'רני - אז היזם היחיד של הפרויקט - 38 מיליון דולר, בעוד הוא טען שהסכום צריך להיות מיליון דולר בלבד. לבסוף הושגה פשרה לפיה צ'רני ישלם 25 מיליון דולר בפריסה על פני מספר שנים או 20 מיליון דולר ב-16 תשלומים חודשיים - כפי שעשה.
שלושה חודשים מאוחר יותר מכר צ'רני את רוב הפרויקט לחברת הולילנד פארק, שהייתה בשליטת קבוצת קלדש (קלנר-דברת-שרם). העירייה טענה, כי הסכימה להפחית בצורה משמעותית את ההיטל לאחר שצ'רני הצהיר שלא ימכור את הפרויקט או חלקים ממנו במשך 12 שנים. עד המדינה בפרשה,
שמואל דכנר, העיד שהעסקה עם הולילנד פארק הייתה בשלבי גיבוש בעת חתימת הסכם השומה.
לאור זאת טוענת כעת העירייה, כי יסודו של ההסכם - בו ויתרה על עשרות מיליוני דולרים - הוא בתרמית מצידם של היזמים, ולכן עליהם להחזיר לה את ההפרש. היזמים טענו, כי מדובר באירועים שהתרחשו בשנת 1999 ולכן הם התיישנו זה מכבר כאשר הוגשה התביעה בשנת 2013. עוד טענו, כי גורמים בעירייה ידעו על המו"מ עם הולילנד פארק.
וינוגרד קובע, כי במקרה זה חל הסייג לחוק ההתיישנות, ולפיו "הייתה עילת התובענה תרמית או אונאה מצד הנתבע, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעה לתובע התרמית או האונאה". לדבריו, בשלב מקדמי זה לא ניתן לקבוע שגורמים בעירייה אכן ידעו בזמן אמת על המו"מ, ולכן עילת התביעה התגלתה לכאורה רק בעת עדותו של דכנר בשנת 2012.
עוד דחה וינוגרד את הבקשה למחוק את התביעה על הסף בשל שיהוי, העדר עילה והעדר יריבות. היזמים חויבו בתשלום הוצאות בסך 21,000 שקל. את העירייה מייצגים עוה"ד
אביתר קנולר,
עמי ורוד ויניב בירנבאום, ואת היזמים - עוה"ד יואב הירש, הדס פורת-רואש, בעז פייל, דבי שליט, עופר צור, אורלי טננבאום ודניאל לסרי.