ניצב בדימוס
מנשה ארביב, לשעבר מפקד להב 433 ונציג המשטרה בארה"ב, מואשם במרמה והפרת אמונים ובאי מילוי חובה רשמית, בשל יחסיו עם הרב
יאשיהו פינטו. המחלקה לחקירות שוטרים ופרקליט המדינה,
שי ניצן, החליטו שלא להאשימו בקבלת שוחד מפינטו וממקורביו בארה"ב.
בכתב האישום, שהוגש (יום א', 5.3.17) לבית משפט השלום בראשון לציון, נאמר, כי ארביב הכיר את פינטו בתחילת 2010 והיה בקשר קרוב עימו ועם עוזרו, יוסי עמוס. לאורך הזמן נרקמה בין ארביב ופינטו ברית אינטרסים. מצד אחד עמד רב, שהיה מעוניין בחיבור למוקד כוח בדמות קצין בכיר במשטרה, ומצד שני היה ארביב מעוניין בחיבור אישי לרב שמהווה מוקד כוח ואדם מקושר בארץ ובחו"ל. ברית האינטרסים הלכה והתעצמה עם הזמן.
במסגרת ברית האינטרסים בין השניים, טוענת מח"ש, פנה ארביב לפינטו ולאנשיו בבקשות עזרה שונות לצרכיו הפרטיים, ולאורך כל התקופה דאג לשמר את הקשר בינו לבין פינטו ואנשיו לצורך אינטרסים פרטיים ובשל הפוטנציאל הטמון בקשר מסוג זה. בין היתר ביקש ארביב סיוע במציאת עבודה בתחום היהלומים בניו-יורק לבנו ולכלתו, צחי ודנה ארביב, אשר לבסוף הועסקו בידי אמנון מונטה, מחסידיו של פינטו. אנשיו של פינטו גם שילמו 2,650 דולר לעורכת הדין האמריקנית רוקסן לוין, אשר הסדירה את הוויזה עבור דנה ארביב.
ארביב גם ביקש מפינטו סיוע בקבלת הנחה ברכישת דירה בת חמישה חדרים בפרויקוט "סביוני רמה אביב" שבנתה אפריקה-ישראל, בשליטתו של
לב לבייב. המחיר שהתבקש ארביב לשלם היה 6 מיליון שקל, ועמוס פנה לעוזרו של לבייב והסדיר לארביב הנחה של 600,000 שקל. בסופו של דבר, לא רכש ארביב את הדירה.
בנוסף לכך, ארביב התארח מספר פעמים במלון "
מטרו" בניו-יורק שהיה בבעלות עוזרו של פינטו, בן-ציון סוקי, וכן שלח לשם להתארח קרובי משפחה שלו. אנשי המלון סירבו לקבל תשלום עבור אורחים אלה ובתגובה ארביב ובני משפחתו השאירו במעטפות סכומי כסף במזומן עבור האירוח, לפי "אומדנה" שערכו.
בכתב האישום נאמר, כי הקשר בין ארביב לפינטו נמשך גם לאחר שנודע לארביב, במסגרת תפקידו ובאמצעות גורמי החקירה בארץ, כי קיים חשד ממשי לפיו פינטו חשוד בחקירה פלילית שנוהלה ביאח"ה בעניין עמותת "חזון ישעיה". בשלב זה, למרות היותו שותף סוד לחקירת "חזון ישעיה", ארביב נמנע מלדווח לגורמים הרלוונטיים במשטרת ישראל אודות הקשר עם פינטו, וזאת על-אף שהיה מחובתו לעשות כן.
ארביב אף המשיך את הקשר עם פינטו ואנשיו ובכך העמיק את ניגוד העניינים בו היה נתון. בין היתר, הציע פינטו לארביב 60,000 דולר על-מנת שיפנה לגורמי החקירה בארץ, ובהם ראש אגף החקירות דאז, יואב סגלוביץ, כדי שימנעו את המשך החקירה המשטרתית בה היה מעורב. ארביב לא דיווח על ההצעה לממונים עליו, כפי שלא דיווח על כך שפינטו יודע על החקירה הסמויה נגדו.
במקביל, קיים ארביב מגעים עם ה-FBI, שאנשיה ביקשו עזרה ממשטרת ישראל לצורך בירור תלונה שהגיש פינטו. גם בהקשר זה לא דיווח ארביב לממונים עליו במשטרה על הקשר האישי בינו לבין פינטו ולא נמנע מלטפל בבקשת ה-FBI. ארביב לא דיווח על הצעת השוחד גם כאשר תת-ניצב
אפרים ברכה דיווח שקיבל אף הוא הצעה דומה, וזאת למרות שמדובר היה בעדות בעלת ערך ראייתי בחקירת אותה פרשה - עליה נדון פינטו לשנת מאסר בפועל.
לפי כתב האישום, הסטייה מן השורה החריפה עוד יותר, כאשר ארביב, שנחקר במשטרה במסגרת פרשיית השוחד לברכה, נשאל מה הייתה מערכת יחסיו עם פינטו, ומסר בתשובה גרסה שקרית וחסרה, במסגרתה נמנע במכוון מלמסור פרטים מהותיים על-אודות קשר זה. גם בשלב זה, ארביב לא דיווח על הצעת השוחד שניתנה לו, וזאת חרף חובתו כנחקר למסור את כל הידוע לו אודות הנושא לגביו נחקר, וחרף מודעותו לכך שיש במידע זה כדי לסייע באופן משמעותי לחקירת פרשת ברכה-פינטו. כתב האישום הוגש באמצעות עוה"ד
משה סעדה ויפעת בן-עמי, לאחר שניצן דחה את טענותיו של ארביב בשימוע שנערך לו.