עיון בכתב האישום שהוגש נגד ראש הממשלה לשעבר
אהוד אולמרט חושף דמות בלתי אפשרית ממש. המוטו של אולמרט, כך הרושם, הוא שאולמרט לא פראייר של אף אחד. אולמרט לא מניח ליום אחד לעבור בלי שהוא יעשה לביתו - כלומר לכיסו.
כל עבירת ממון שניתן ולא ניתן לבצע - מתבצעת. כל פעולה שלטונית של אולמרט עוברת תספורת וגילוח דרך מבוכי הקומבינה - רק כדי לאשר שוב שאולמרט לא פראייר של אף אחד. זהו הרושם שנוצר מקריאת כתב האישום.
לנוכח כתב האישום הזה קשה להימלט מהתחושה שהמדובר לא רק בתאוות בצע שאינה יודעת שובע, אלא גם בסוג של הפרעה. מין דחף לאו בר כיבוש שכזה.
כתב האישום מתאר, בין היתר, מערכות יחסים של אולמרט עם אחרים (טלנסקי ואורי מסר), שמהן עולה בבירור שניתן היה להאשימו במלכת העבירות של עובדי הציבור - הלא היא עבירת השוחד. אבל לא. הפרקליטות העדיפה להאשימו בעבירות מליגה ב' - מירמה והפרת אמונים וכאלה.
והשאלה היא למה? למה העדיף היועץ המשפטי לממשלה
מני מזוז לרדת ליגה ולא להניח על שולחן בית המשפט את עבירת השוחד על כל המשתמע מכך?
נראה שהצטברו כאן כמה גורמים שהביאו את מזוז להחלטה הזו: ראשית לכל - הזהירות. מזוז, כך נראה, העדיף ללכת על הרשעה בטוחה בעבירות פחותות ולא להסתכן בזיכוי מעבירת השוחד.
סיבה נוספת היא רצונו של מזוז להימנע, כך נראה, מהגשת כתבי אישום נגד סייעניו של אולמרט למעשיו העברייניים - טלנסקי ואורי מסר. שהרי כידוע עבירת השוחד היא עבירה דו-צדדית - משחד ומשוחד, ואם אתה מאשים את מקבל השוחד - מן הדין שתאשים גם את הנותן - אלא אם כן כרתת עם הנותן הסכם עד מדינה (ראו למשל מקרה משה סלע בפרשת השר שלמה בניזרי).
ובכן, מדוע שלא להגיש כתב אישום על שוחד גם נגד טלנסקי ומסר? השאלה הזו מסובכת למדי. בהקשר זה נעיר שטלנסקי כבר סיים למעשה את עדותו (במסגרת הליך העדות המוקדמת), והוא עשה כן כעד ולא כנאשם. האשמתו במתן שוחד הייתה מחייבת לאפשר לו למסור עדות נוספת בבית המשפט - הפעם כנאשם - דבר שהיה עלול לסבך קשות את תוכן עדותו העיקרית נגד הנאשם העיקרי - אהוד אולמרט.
אצל אורי מסר הסיפור שונה, ובכל מקרה מעורב בו עניין רגיש מאין כמותו: אשתו של אורי מסר, דידי לחמן מסר, כיהנה עד לאחרונה בתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כלומר: המשנה של מני מזוז, ולך תגיש כתב אישום נגד בן הזוג של המשנה שלך.
כך או כך, נראה שהימנעותו של מזוז מהאשמת אולמרט בשוחד, שהיא כאמור החמורה והקשה בעבירות של עובדי הציבור, תאפשר - אולי - בבוא היום לקיים ביתר קלות מגעים בין הצדדים במטרה להגיע, איכשהו, להסדר טיעון בין אולמרט לבין מאשימיו.
אבל הסדר טיעון שכזה, אם יעלה על הפרק, כבר לא יהיה במשמרת של מני מזוז, ומכאן - גם מכאן - החשיבות הרבה בבחירת היועץ המשפטי הבא.