תובע ייצוגי שהתנגד במפתיע ובמאוחר להסכם הפשרה שהושג בתביעה, איבד את זכותו לגמול של עשרות אלפי שקלים. זוהי החלטתו של שופט בית המשפט המחוזי מרכז,
רמי אמיר, באשרו הסכמים בתביעות נגד
בנק הפועלים והבנק הבינלאומי.
בבקשות נטען, כי שני הבנקים גבו שלא כדין עמלות תמורת העברות מט"ח לחו"ל. הן הועברו לגישור בפני עו"ד עמוס גבריאלי והצדדים הגיעו להסכמות. נקבע, כי היקף ההסדר עם בנק הפועלים יהיה 2.5 מיליון שקל - רובם בתרומה לקרן התביעות הייצוגיות במשרד המשפטים ומיעוטם בהחזר ללקוחות הרלוונטיים. עוד הוסכם, כי הבנק יפסיק לגבות עמלת סוויפט (מערכת ההעברות הבינלאומית) בהעברות בהן מדובר. בהסדר עם הבינלאומי הוסכם על החזר של 620,000 שקל.
ההסדר עם הפועלים כולל גם גמול של 36,000 שקל לכל אחד משלושת התובעים - מאיה רונן, רון סמוכה ויפתח כהן. בהסדר עם הבינלאומי נקבע גמול של 31,000 שקל לתובעת, לילך ניר-אביטל. עוד הוסכם על שכר טירחה של 820,000 שקל לבאי-כוחם, משרדו של עו"ד ארנון גרפי. היועצת המשפטית לממשלה התנגדה להסדרים, אך אמיר דחה את התנגדותה.
תוך כדי הדיונים על ההסדר, טען סמוחה (שלא באמצעות באי-כוחו) שבנק הפועלים ממשיך לגבות את עמלת הסוויפט. הוא עשה זאת "מבלי שנתבקש לכך, מבלי שביקש רשות לכך ומבלי שהדין מתיר זאת", מציין אמיר, וביקש שבית המשפט לא יאשר את ההסדר. אמיר דחה מכל וכל את הבקשה, באומרו שכותרתה הייתה בלתי ראויה, שכן ברור שבית המשפט בודק את ההסדר. הוא העמיד את עצמו ב
ניגוד עניינים מובהק מול התובעים האחרים והקבוצות שהם מייצגים, וכל זאת - בשיהוי כבד ובחוסר תום לב דיוני.
בהחלטתו שלא להעניק לסמוחה גמול כלשהו, אומר אמיר (6.6.23): "הוא ניסה להתנער מהסכמתו, ולחתור תחת הסדר פשרה שהושג בין כל הצדדים, לרבות הוא עצמו; וכל זאת כשהוא פועל תוך ניגוד עניינים מהותי, ואף בשיהוי ניכר... בשולי הודעתו האמורה ביקש סמוחה אופרטיבית כי לא אאשר את ההסדר. עמדה זו שקולה להתנגדות להסדר, אף שלא הוגשה כדין ובמועד. אך משההסדר אושר למרות התנגדותו זו של סמוחה - בוודאי שאין הוא זכאי לגמול בעד ייזום, ניהול וזכייה בהליך. שהרי 'הזכייה' בהליך, קרי אישור הסדר הפשרה, הושגה למרות התנגדותו ובניגוד לעמדתו".
את התובעים ייצגו עוה"ד ארנון גרפי ושי חן, את בנק הפועלים ייצגו עוה"ד שרון לובצקי-הס ושמואל בירביר, ואת הבנק הבינלאומי - עו"ד ליאת עיני-נצר.
