הבהרתו של פסק דין פלילי חלוט

הודעתה של הפרקליטות, לפיה תפנה לשופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט ג'ורג' קרא, כדי שיבהיר את מידת ושיעור העונש שהושת על-ידו על העבריין משה בן-איבגי, בגין עבירת שוד בה הורשע לפני שנים, הינה אחד מהחריגים לכלל סופיות הדיון. דיון שכזה מהווה גם חריג לכלל, לפיו משקם בית המשפט מכיסאו, הוא שלול כל סמכות להמשיך ולדון באותו עניין בו דן הוא, בעבר, קודם משקם הוא מכיסאו.

ככלל, בעניינים אזרחיים ופליליים גם יחד, משקם בית המשפט מכיסאו, הרי סיים הוא מלאכתו השיפוטית ואין הוא יכול "לתקן" עוד פסק-דינו, אלא אם מדובר בחריגים שקבע המחוקק, הנכללים במונח "טעות סופר", אותם יכול בית המשפט לתקן, גם אם קם הוא מכיסאו. לא רק שרשימת העניינים הכלולים במונח "טעות סופר", הינה רשימת עניינים מוגדרת ותחומה, אלא שהזכות לתקן פסק-דין או החלטה בנימוק של קיום "טעות סופר" בהם, מוגבלת לתקופת זמן קצובה. לאחר תקופה זו יהיה בית המשפט שלול ומנוע מלתקן החלטתו או פסק-דינו.

עיקרון זה, המונע מבית המשפט מלתקן החלטה או פסק-דין שנתן, נובע מעיקרון סופיות הדיון שנקבע בפסיקה בישראל. עיקרון זה מאפשר לבעל-דין במשפט אזרחי או לנאשם במשפט, לכלכל צעדיו בהתאם לעיקרון, לפיו אם לא הוגש ערעור על פסק-דין, תוך 45 ימים מיום שנודע לצד המפסיד על תוצאות פסק-הדין, והוא לא ערער עליו תוך תקופה זו, או שהוא הגיש ערעורו וערעורו נדחה בידי ערכאת הערעור, הרי בכך מסתיים ההליך המשפטי.

בהתאם לעיקרון נוסף הקבוע בחוק יסוד: השפיטה, לפיו ניתן לערער על פסק-דין או החלטה פעם אחת בלבד - למעט מקרים חריגים - הרי מי שניתן נגדו פסק-דין בבית משפט השלום והערעור עליו נדחה בבית המשפט המחוזי, או מי שניתן נגדו פסק-דין בבית המשפט המחוזי והערעור עליו נדחה בבית המשפט העליון, רשאי להניח כי בכך מוצו והסתיימו ההליכים המשפטיים. גם לכך, קיימים חריגים ובמקרים מיוחדים ניתן לבקש רשות לערער על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון. זוהי בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי", הניתנת בידי בית המשפט העליון, במשורה וביד קפוצה, בהתאם לעקרונות משפטיים דווקניים שעמידה בהם תזכה ברשות הערעור.

קיים גם הליך של בקשת רשות ערעור על החלטות ביניים, כך שמי שהתחיל בהליכים משפטיים יכול למצוא עצמו מערער או שיערערו על החלטות ופסקי-דין שניתנו לזכותו ואזי הליכי הערעור אינם מוגבלים, כבמקרים רגילים. ביוזמתו של שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, הוגבלה רשות הערעור על שורה של החלטות ביניים ובתי-המשפט - שלום ומחוזי כאחד - מנועים מלהתיר רשות ערעור בעניינים אלה על החלטותיהם. על הצו המונע רשות ערעור זו במקרים מוגדרים, חתם דווקא מי שהחליף את דניאל פרידמן כשר משפטים, פרופ' יעקב נאמן.

ניתן גם - במקרים חריגים - להביא פסק-הדין של בית-הדין הארצי לעבודה, שניתן בערעור על פסק-דין של בית-דין ארצי לעבודה או בערכאה ראשונה שלו, לדיון בפני בג"ץ, כל אימת שנטענת קיומה של טעות משפטית, בפסק-דינו של בית-הדין הארצי לעבודה. על מצב דברים זה, נמתחה ונמתחת ביקורת רבה, בנימוק שבג"ץ הופך עצמו לערכאת ערעורים על פסקי-דין של בית-הדין הארצי לעבודה, האמורים להיות חסינים לחלוטין מהתערבות בהם. גם פסק-דין של בג"ץ ניתן - במקרים מתאימים - להביא לביקורת שיפוטית בפני הרכב מורחב יותר של שופטי בג"ץ, בדרך הגשת בקשה לדיון נוסף, עת ישב הוא לדין בהרכב של שלושה שופטים ושעה שלא ניתן פסק-דין על-ידם, פה אחד.

בעניין בן-איבגי סירבה ממשלת ארגנטינה להסגירו לישראל, בגין הימלטותו ממעצר ובגין הרשעתו ברצח נהג המונית, יחד עם ארבל אלוני ברצח נהג המונית דרק רוט ז"ל, שאינן עבירות בנות הסגרה לפי המצב החוקי הקיים בין ישראל לארגנטינה. למעשה ובפועל הוסגר משה בן-איבגי לישראל אך ורק בגין עבירת ביצוע השוד המזוין שביצע הוא בעבר יחד עם ארבל אלוני ובגינה נגזר עליהם עונש מאסר של חמש שנים ועבירות נלוות. בשל המצב המשפטי, שהיה קיים בעבר, לא חויבו שופטים - כפי שמחייב החוק, כיום - לקצוב עונש במפורט ובנפרד על כל עבירה ועבירה בה הורשע הנאשם, כפי שאירעו הדברים בפסק-הדין שניתן בעניינם משה בן-איבגי וארבל אלוני.

במצב דברים משפטי זה נוצר הצורך להחזיר הדיון אל בית המשפט המחוזי שנתן את פסק-הדין המרשיע, בעניינם של בן-איבגי ואלוני, קרי, אל השופט ג'ורג' קרא, כדי שבית המשפט יחליט מה העונש שיוטל על שניים אלה, בגין ביצוע עבירת השוד, לבדה ולכשעצמה. כך תוכל מדינת-ישראל לקיים ההסדר עם ממשלת ארגנטינה שהסגירה את משה בן-איבגי לישראל, אך ורק בגין ביצוע עבירת השוד. שאלה נפרדת היא האם ניתן יהיה לקזז את ימי מאסרו של משה בן-איבגי בשהותו בכלא בארגנטינה, בעבירות אחרות שאינן קשורות לעבירות שביצע והורשע עליהן בישראל. הפרקליטות כבר הודיעה כי היא תתנגד לכל קיזוז תקופה שכזו, אם וככל שתתבקש בידי ומטעם משה בן-איבגי.