|
|
|
דן מרגלית
שאשא-ביטון הסבירה כי לא יכלה עוד בכנסת וברמה אליה התדרדרה  דווקא משום כך אני סבור כי צריך כמותה בכנסת, ובממשל בנימין נתניהו קיבלנו את ההפך, את מירי רגב
|
|
|
|
|
ארי בוסל
כמה נעים להגיע לניו-יורק לשהות בבתי מלון יוקרתיים, להתחכך עם המי ומי, כולם צעירים, וכולם יפים, וכולם נבונים וחכמים ועם מאות אלפי עוקבים
|
|
|
|
|
דרור אידר
לנוכח קולות הייאוש הנשמעים בקרבנו, כדאי לחזור על הראשונות ולהבין על מה אנו נלחמים ומה שורש עמידתנו מול העולם ומילה על אירופה וגם על עמלק בישראל של היום (לא ייאמן) לעזרתנו באה פ...
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
ההכרעה המַקרו-אסטרטגית של יוחנן בן-זכאי; יצחק רבין גרר את מדינת ישראל לתבוסת 7 באוקטובר; צ'רצ'יל בחר להכריע את הגרמנים במזרח התיכון ולהקיז את דם הרוסים והגרמנים במזרח אירופה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
מקס פאואר |
|
14/12/16 12:07
|
|
|
|
|
|
אין צדק בסניף מר"צ ירושלים, המכונה בית המשפט העליון, לכן העם אוהב אותו כמו את מר"צ, לדוגמה עמונה, איך הפכה אדמת טרשים נטושה, לחלקת אדמה של הערבים, היא תמיד הייתה אדמה נטושה של ממלכת ירדן, השמאלנים זיפו מכתב שהמלך נתן שני דונם לאיזה מוחמד, בית המשפט היה צריך לזרוק אותם מכול המדרגות, המקום זאת הוא החליט לזרוק אנשים מבתיהם לאחר שהם גרים שם 25 שנים, בושה של החלטה אומללה.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מקס פאואר
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
אחד העם |
|
14/12/16 17:51
|
|
|
|
|
|
לעניין המהגרי עבודה, הם נכנסו לישראל כתוצאה מרשלנות הממשלה במשך שנים לסגור את הגבול. עכשיו הם כאן והם בני אדם, וכל עוד לא ניתן לגרשם חזרה לארצם, יש לאפשר להם חיים. אכן יש בעייה קשה בדרום תל אביב, אך פתרונה לא יבוא מהתעללות במהגרים.
לעניין הסדר הגז, אנא לא לשקר. בית המשפט לא אמר ולו מילה על ההבטים הכלכליים או מדיניים. כל שנאמר הוא בהקשר חוקתי, שהממשלה לא יכולה לקבל החלטות המחייבות את הכנסת, ואלו צריכות להתקבל בכנסת עצמה בדרך של חקיקה.
לעניין הצוללות, מה לעניין הצורך בצוללות ולעובדה שבן דודו ויועצו הפרטי של ראש הממשלה מייצג מתווך הגוזר מאות מיליונים מכספי ציבור? מה אכפת מדעתך על הצורך מצוללות, כאשר ההחלטה נתקבלה ע״י ראש הממשלה בניגוד לדעת מערכת הביטחון?
למה אתה, מר ליפמן, מנסה להסיט את הדיון בשחיתות לכאורה של ראש הממשלה בקישקושים של גיתך בעניין הצוללות?
והעיקר, הציבור מוסת נגד בית המשפט העליון על ידי ראש הממשלה ושלוחיו, בכוונת מכוון להחלישו, ובכך להגביר את יכולת הממשלה לקבל החלטות המקדמות אידאולוגיה ללא התחשבות בדמוקרטיה, בזכויות האדם, בפגיעה בחלשים.
ולזה, מר שיפמן, אתה נותן יד.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אחד העם
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
שפרירית |
|
14/12/16 19:10
|
|
|
|
|
כיצד מתמנים שופטים בעולם? בארצות הברית הנשיא בוחר את המועמדים ומציג אותם לאישור הסנט שגם הוא נבחר באופן דמוקרטי ועל כן מייצג את הציבור. בסנט מתקיים שימוע ציבורי פתוח בו הסנטורים חוקרים את המועמדים לגבי כל נושא ראוי בעיניהם. בעקבות אותו שימוע הסנטורים מקיימים דיון גם הוא פתוח ובסיום הצבעה. הצבעה זו היא לצורך הבטחת קיום תפישה חוקתית ולא חתירה תחתיה היות ועל השופטים לקדם את ערכי האומה. רוב הדמוקרטיות בעולם אימצו שיטה בה על בית המשפט להיות קשוב לערכי האומה וזה יקרה אך ורק אם נציגי ציבור הם שיבחרו את השופטים.
במדינות אחרות בתי המחוקקים בוחרים את השופטים. כך בגרמניה שני בתי המחוקקים בוחרים, בשויץ. במדינות אחרות הרשות המבצעת בוחרת את השופטים: בשבדיה נורבגיה באוסטרליה קנדה בלגיה. ביפן הממשלה בוחרת את שופטי בית המשפט העליון והציבור מאשר או פוסל בבחירות הכלליות שלאחר המנוי. ישנו גם שילוב בין הרשות המחוקקת למבצעת: צרפת הסמכות מתחלקת בין הנשיא לשני בתי המחוקקים. באוסטריה ישנה גם כן חלוקה בין הממשלה לבית המחוקקים. כך גם בשאר דמוקרטיות ותיקות וגם חדשות ברחבי העולם, לנבחרי הציבור הסמכות למנות שופטים בכולן פועל העקרון שעל השופטים לעבור מבחן דמוקרטי. כל זאת כדי להבטיח שהמינויים משקפים את ערכי האומה.
ומה בישראל? בהתאם לחוק יסוד השפיטה של השופטים של כל הערכאות מתמנים על ידי הועדה לבחירת שופטים את הועדה מרכיבים: שלושה נציגי בית המשפט העליון - את הגוש מרכיבים לא רק שלושת השופטים אלא גם עוד שני נציגי לשכת עורכי הדין. ומי אמר שעורכי הדין מיצגים את הציבור? במקרים רבים הם אינם מיצגים את מרשיהם אלא מוכרים אותם לרצון בית המשפט. אלו עושים כמצוות השופטים. ביחד חמישה מתוך תשעת החברים בועדה. גם שר המשפטים בדרך כלל מצביע לרצון נשיא בית המשפט העליון כי עליו "להתנהג יפה", שמא ימצא כתב אישום נגדו, כך שבדרך כלל מצביעים כגוש אחד ששה מתוך תשעת החברים בוועדה מפעילים הקרטל, הלכה למעשה בהציעם כגוש אחד". בישראל לא נעשה כל מאמץ להבטיח מצד השופטים אחריות ציבורית. רוב חברי הועדה לבחירת שופטים אינם נבחרים על ידי הציבור או נציגיו ולכן אינם אחראים כלפיו. הועדה לבחירת שופטים כלל אינה מייצגת את ואויי הציבור. המדינאים מייגים רצונות מת נגשים חבר כנסת אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזציה. לו היה הסדר כזה בגוף ציבורי מגיע לפני השופטים הנכבדים בשבתם בדין, ניתן לנחש כי היה נפסל על-ידם".. נכון שום גוף ציבורי אינו בוחר את עצמו שכן הוא אמור לשרת את הציבור ולא את עצמו. כפי שהשופטת מרים נאור אמרה שהם אינם חיבים כלום לאף אחד. אכן זה משקף את כל ההתנהגות. כפי שהשופטת מרים נאור אמרה שהם אינם חיבים כלום לאף אחד. אכן זה משקף את כל ההתנהגות.לעומת זאת הכנסת מורכבת ממפלגות רבות בעלות גוון מדיני שונה וחבריה אינם מצביעים כגוש אחד.
נשיא בית המשפט העליון רק הוא מביא מועמדים. נשיא בית המשפט העליון וכמוהו גם שני שופטי בית משפט העליון נוספים מצביעים כאחד. כמותם גם שני נציגי לשכת עורכי הדין פן יבולע להם. כך ישנם חמישה מובטחים המצביעים כרצון נשיא בית המשפט העליון. כמותם גם שר המשפטים עליו להתנהג יפה כלומר לרצון נשיא בית המשפט העליון, אחרת עלול למצא כתב אישום נגדו. הדיונים בועדה הם חסויים אין הציבור יודע כלל מיהם המועמדים, ואין הוא יודע כלל על שום מה נדחו לזה יש הצדקה. גם לגבי השופטים הנבחרים לא נמסר מאילו שיקולים החליטו לבחור בהם. אין שום הצדקה שלא לפרסם על שום מה נבחרו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שפרירית
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
שפרירית |
|
14/12/16 19:19
|
|
|
|
|
תוצאות בחירות הועדה – מיהם הנבחרים, רוב הנבחרים הם מהתביעה. למשרת שופט בית משפט העליון נבחר לפעמיחם אדם
מהאקדמיה. מעולם לא נבחר למשרת שופט מי מהסנגוריה הציבורית. לעיתים נדירות נבחר עורך דין מהשוק הפרטי. גם רבים מהנבחרים הם מהמחלקה האזרחית בפרקליטות – ממחלקת הבג"צים. כלומר פרקליטים האמורים להגן על עמדת הממשלה. בפועל פרקליטים אלו כלל אינם מיצגים את הממשלה לפי עמדתה ותכופות אף בנגוד לעמדתה. אופן יצוג הממשלה הוא לפי רצון הבג"צ כלומר לפי רצון שופטי בית המשפט העליון. והיה ואלו עושים כך לשביעות רצונו של בית המשפט, הם מתוגמלים בהבחרם לשופטים.השופטים בישראל אף טוענים להיות שיטה זו מסורת מפוארת.
בקום המדינה שר המשפטים הראשון פנחס רוזן הציע מועמדים ואלו אושרו על ידי הממשלה ועל ידי הכנסת. לנשיא בית המשפט העליון הציע את לא אחר מאשר את זמורה שותפו לשעבר במשרד עורכי הדין. שני אלו חיברו רשימה של מועמדים לעליון. מי שהיה היועץ המשפטי לממשלה בשנים 1968-1963, משה בן-זאב כתב ש"לא יתכן מינוי של אדם לכהונת שופט, ובודאי שלא לכהונת שופט בביהמ"ש העליון, אם המינוי נוגד עמדה מאוחדת של שלושת שופטי ביהמ"ש העליון המשתתפים בועדה. קיוויתי שזהו הנוהג הבלתי-כתוב. אך אם אין הדבר כך, יש לדעתי לעגנו בחוק".
שופטי בית המשפט העליון ביחד עם שר המשפטים פנחס רוזן פעלו להסרת הפיקוח של נבחרי הציבור על הרשות השופטת. בשנת 1951 הגיש השר רוזן הצעת חוק לבידוד הרשות השופטת מרשויות הש/לטון האחרות בשם "נחלת כל העמים הנאורים" כדי שכל שופט יהיה בלתי תלוי. בשנת 1953 נחקק חוק השופטים אשר שלל מהכנסת לאשר מינוי שופטים. בשנת 1978 השופט שמגר דרש להרחיב את מספר השופטים בועדה לחיזוק התדמית העצמאית של בית המשפט. בשנת 1996 הזהיר ברק מפני "פוליטיזציה" של בית המשפט התכון לא לאפשר לו לנהנהיג את הפוליטיזציה לפי השקפתו. עשרים שנה מאוחר יותר טען שלא ניתן לקבל מי שאיננו בן משפחה. דומה למשפחת המאפיה. כך בשיראל שופטים מתמנים ואף הדרך היחידה להרחיק מי מהם הוא על ידי הועדה הנשלטת בידי שופטים מכהנים. הדיונים הם חשאיים ולעם אין כל השפעה. הטענה הינה למנוע השפעה פוליטית כלומר אחרת מזו המקובלת בין השופטים. נחקק גם חוק החסינות הכוללני ביותר לשופטים גם ההסכם על הזכאות לגימלאות מרגע ששופט מתחיל לכהן ללא קשר לכמה זמן כיהן, מונע את כדאיות הרחקתו. כך הפכו שופטים לבעלי מגננה בלתי חדירה.
בעוד שלציבור אין כל פיקוח על הממסד המשפטי לממסד המשפטי פיקוח על נבחרי הציבור ועל נושאים מדיניים מובהקים. זה נעשה ביותר ויותר עזות מצח. בארה"ב שופטים מתמנים על ידי מדינאים ואינם עוסקים במדיניות.
אצלנו זה הפוך שופטים מתמנים על ידי עצמם ומתערבים במדיניות. בארה"ב יש חוקה ובית המשפט העליון הוסכם שישמש בית משפט לחוקה והוסכם בחוק שסמכותו לפסול חוקים, אך עושה זאת פעם בעשורים. אצלנו אין חוקה ומעולם לא הוסכם בחוק שבית המשפט העליון ישמש כבית משפט לחוקה ולא הוסמך בחוק לפסול חוקים, אך כל הזמן פוסל חוקים. חוקה צריכה להתקבל על ידי רוב של לפחות שני שליש וחוקי יסוד שהתקבלו על ידי מיעוט קטן של חברי כנסת ודאי שאים חוקה. בדמוקרטיה כיון שברק כל כך חרד לדמוקרטיה, לאזרח מותר לעשות כל מה שאינו אסור בחוק ואילו לרשויות להפך - אסור לרשות לעשות דבר שאינו מתפקידה המפורש בחוק!! שאילו כן רשות זו פועלת באופן רודני וודאי שלא דמוקרטי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שפרירית
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
אחד העם |
|
14/12/16 20:40
|
|
|
|
|
|
לעניין המהגרי עבודה, הם נכנסו לישראל כתוצאה מרשלנות הממשלה במשך שנים לסגור את הגבול. עכשיו הם כאן והם בני אדם, וכל עוד לא ניתן לגרשם חזרה לארצם, יש לאפשר להם חיים. אכן יש בעייה קשה בדרום תל אביב, אך פתרונה לא יבוא מהתעללות במהגרים.
לעניין הסדר הגז, אנא לא לשקר. בית המשפט לא אמר ולו מילה על ההבטים הכלכליים או מדיניים. כל שנאמר הוא בהקשר חוקתי, שהממשלה לא יכולה לקבל החלטות המחייבות את הכנסת, ואלו צריכות להתקבל בכנסת עצמה בדרך של חקיקה.
לעניין הצוללות, מה לעניין הצורך בצוללות ולעובדה שבן דודו ויועצו הפרטי של ראש הממשלה מייצג מתווך הגוזר מאות מיליונים מכספי ציבור? מה אכפת מדעתך על הצורך מצוללות, כאשר ההחלטה נתקבלה ע״י ראש הממשלה בניגוד לדעת מערכת הביטחון?
למה אתה, מר ליפמן, מנסה להסיט את הדיון בשחיתות לכאורה של ראש הממשלה בקישקושים של גיתך בעניין הצוללות?
והעיקר, הציבור מוסת נגד בית המשפט העליון על ידי ראש הממשלה ושלוחיו, בכוונת מכוון להחלישו, ובכך להגביר את יכולת הממשלה לקבל החלטות המקדמות אידאולוגיה ללא התחשבות בדמוקרטיה, בזכויות האדם, בפגיעה בחלשים.
ולזה, מר שיפמן, אתה נותן יד.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אחד העם
|
|
|
|
|
|
|