דמי חנוכה בני 1,300 שנה בירושלים. מטמון שבו יותר מ-250 מטבעות זהב נחשף בחפירות שעורכת רשות העתיקות בחניון גבעתי שבעיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים.

מאז החלו החפירות הארכיאולוגיות במקום לפני כשנתיים, הן אינן חדלות מלספק גילויים מפתיעים, מאירים באור חדש פרקים שונים בעברה של העיר. בימים אלה, הולך ונחשף מבנה מידות מרשים המתוארך למאה השביעית לספירה בקירוב (סוף התקופה הביזנטית - ראשית התקופה האומאית). בין חורבותיו של המבנה התגלה מטמון מטבעות גדול, הכולל 264 מטבעות, כולם עשויים זהב.

מטבעות הקיסר

לדברי ד"ר דורון בן-עמי ויאנה צ'חנוביץ, מנהלי החפירה באתר מטעם רשות העתיקות, "מאחר שלא התגלה כל כלי חרס בצמוד למטמון, יש להניח כי הוא הוטמן בתוך נישה מוסתרת בקיר המבנה. נראה כי עם התמוטטותו של המבנה, נערמו המטבעות בין מפולותיו". בן-עמי וצ'נוביץ' מעריכים כי "זהו אחד ממטמוני המטבעות הגדולים והמרשימים שנתגלו בירושלים - לבטח הגדול והחשוב לתקופתו. לשם השוואה, ראוי לציין את מטמון מטבעות הזהב היחידי מן התקופה הביזנטית שנתגלה עד היום בירושלים, אשר כלל חמישה מטבעות זהב בלבד. המטבעות כולם נושאים את דמותו של הקיסר הראקליוס (610-641 לספירה). בימיו של קיסר זה נטבעו מטבעות שונים, ואולם כל המטבעות שנתגלו בעיר דוד בירושלים משתייכים לטיפוס אחד מוכר היטב, הנושא בצדו האחד את דמות הקיסר לבוש בגדי צבא ואוחז צלב בידו הימנית, בעוד צידו האחר נושא את סמל הצלב. מטבעות אלו נטבעו בראשית ימי שלטונו של הקיסר (בין השנים 610-613 לספירה), שנה אחת לפני כיבושה של ירושלים הביזנטית על-ידי הפרסים (614 לספירה).

מרגע שנחשף המטבע הראשון, בלט זה מיד על-רקע סביבתו. נקל לשער את ההתרגשות שאחזה בחופרים, עת הוסיפו והתגלו עשרות רבות של מטבעות זהב בצמוד לו. אלה, היו מונחים על הקרקע, באותו מקום בו נפלו ונקברו לפני כאלף ושלוש מאות שנה ויותר, עד ששבו והתגלו לעיני אדם - הפעם היו אלה עיניהם המשתאות של הארכיאולוגים.

ממצאי זהב

אף שזהב אינו מבין הממצאים השכיחים בחפירות ארכיאולוגיות, לפני זמן לא רב התגלה באתר זה עגיל זהב משובץ פנינים ואבנים יקרות שהשתמר בצורה מעוררת השתאות.

מהו המבנה בו הוטמן מטמון יקר ערך זה ומי היו בעליו? מה היה הגורם לחורבנו, שלא הניח לבעליו לאספו? האם יש לקבוע את תאריך חורבנו של המבנה לתקופתו של המטמון? חפירתו של מבנה המידות בו התגלה המטמון עדיין בראשיתה, והארכיאולוגים מקווים כי במהלך התקופה הקרובה ייאספו נתונים נוספים שיאפשרו מענה לשאלות אלו.

החפירות מתנהלות באתר מטעם רשות העתיקות בשיתוף רשות הטבע והגנים ובמימון עמותת אלע"ד.