|
מתקדם יפה. הדר [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
זו הייתה יכולה להיות פתיחה טובה למערכון סאטירי בנושא השתלטות המיינסטרים על המוזיקה הישראלית: צביקה הדר מעלה מופע בפסטיבל הפסנתר. אלא שזה באמת קורה. ומתברר שהוא החל לנגן בפסנתר כבר בגיל שש בבאר שבע, ואפילו יש לו אלבום שלם, מוקלט, חבוי במגירה. והוא יודע שיוציא אותו בסוף, אולי בקרוב. הדר בן ה-43, שמוכר כיום כפנים של "כוכב נולד" - התוכנית הבוררת כישרונות מוסיקליים בודדים מבין אלפי מועמדים - מעמיד את עצמו במצב דומה: הוא שולח את עצמו לאודישן.
יפה, מתקדם יפה
האירוע יתקיים קבל עם ועדה במרכז סוזן דלל בתל אביב, ביום חמישי הקרוב. השנה מתקיים הפסטיבל לראשונה בניהולה האמנותי של אתי אנטה-שגב, שהחליפה בתפקיד את אודי דבוש. טמירה ירדני, המעסיקה העיקרית של הדר, הלשינה לאנטה-שגב על הפרויקט המוסיקלי שלו. לדבריו, היא רמזה ש"זה או זה או כלום".
בחזרה השבוע נע הדר בין נינוחות, שעשוע, מבוכה ומתח. בחדר הכניסה לאולפני הוק בתל אביב מוצבות שתי מקלדות מקבילות, ולפניהן יושבים זה מול זה הדר וטל פורר, המנהל המוסיקלי של המופע. ביניהם - הצ'לנית מאיה בלזיצמן. על המקלדת של הדר, לצד מחברת משומשת היטב שממנה הוא קורא את מילות השירים, ניצבת מאפרת חרס גדולה, ועשן סיגר מיתמר ממנה. מדי פעם הדר קם מכסאו, מסתובב מעט, מעשן מהסיגר, מניח אותו ומתיישב. מדי פעם הוא אומר, לא ברור אם לנגנים או לעצמו: "יפה, מתקדם יפה". הוא שר שירים בגוף שני, ואז גם בגוף ראשון; "מתעורר בי הצורך לשתוק להפסיק לדבר, להפסיק לבדר", הוא שר באחד השירים, "להביט מרחוק כמו שחקן בתפקיד, שמרגיש כמו פקיד, לדקלם את אותו הדבר".
"אני לא יודע כמה קהל יגיע", הוא אומר בחוסר ביטחון שטיפוסי למוסיקאים מתחילים, אבל פחות נפוץ כשמדובר בבדרן מהשורה הראשונה. "כל מי שישלם כסף כדי לראות אותי שר יגשים לי חלום. בלי שמץ ציניות, כי יש הרבה ציניות מסביב לעניין הזה. היו לי חמש-שבע שנים להתמודד עם זה".
כמו האלה באודישנים
זיכרונות הילדות שלו מהפסנתר הם למעשה זכרונות מאמא שלו. הוא נזכר כיצד בימים של שיעור פסנתר, הייתה חוזרת מוקדם מהעבודה ונוסעת אתו בשני אוטובוסים אל הקונסרבטוריון. "לפעמים האוטובוס השני היה מאחר שהיינו הולכים ברגל איזה רבע שעה. היא הייתה קונה לי מקלות גריסיני במכולת בפינה. כבר אז הייתי ילד שמנמן".
אמו באה אתו לכל שיעור, עד שבכיתה ד' החל לנסוע לבד, ואז נגמר "הבילוי המשותף", כפי שהוא מכנה זאת. הוא ניגן בעיקר יצירות קלאסיות, ולא היה פתוח "למוזיקה מבחוץ". אחרי התיכון הפסיק לנגן לתקופה ארוכה.
מעט אחרי שהחל ללמוד משחק הלך אביו לעולמו, והפסנתר חזר לחייו. הוא שימש אותו לא מעט בלימודים, למשל כשכתב מוזיקה למחזות זמר. גם ב"קומדי סטור" ניגן קצת. לאורך השנים המשיך לנגן "במחשכים, בחדר העבודה", ואת היציאה הנוכחית לאור הוא חב לטל פורר, ששמע אותו מנגן באחת ההפסקות בהפקת חנוכה לילדים ודחק בו לשתף אותו בחומרים. "חשבתי שזה מוזר", הוא אומר. "שזה אישי מדי, שאנשים יצחקו ושזה בטח לא טוב. כמו האלה שבאים לאודישנים של 'כוכב נולד' ולא מודעים. עבדנו שנתיים על התקליט, הקלטנו אותו כאן והוא מוכן, אבל אני לא רוצה להוציא אותו כי אני מפחד".
מה הפחד?
"הפרסונה הטלוויזיונית שלי היא סטנד-אפ, הומור, בידור, מסחרה, ערוץ 2 עם כל מה שמשתמע מזה, רע וטוב. כל חיי הייתי תחת מסכה. גם כשאני מנחה את 'כוכב' אני בתפקיד, זה לא אני, אף שאני לובש רק חליפה. אני לא מדבר או מתגונן כמו בסטנד-אפ. גם להיפתח בפני טל לקח לי הרבה זמן. זה היה תהליך ארוך".
פורר עצמו מאמין שלקהל יהיה קל יותר לעכל את ההופעה מאשר שיר של הדר ברדיו. "זה אינטימי וקרוב יותר, והוא שם וגם מדבר. יהיה לאנשים קשה לקבל את זה שהוא זמר. יש בעייתיות, אני מודע לזה". עם זאת, כשהשמיע את ההקלטות בעילום שם קיבל תגובות טובות. "אנשים חשבו שזה קליינשטיין או זמר חדש", מספר פורר.
"זאת הפעם הראשונה שרזומה של אמן עומד כנגדו", אומר הדר. "זה חלק מהחוויה שלי, בטח. אני הולך ליהנות נורא. אני שר, ויש לי פרפרים ברמות אחרות. משהו נדיר יוצא החוצה. אני נורא נהנה, ומקווה שכולם לא יסבלו. בטח יהיו צחוקים, אבל לא בכוונה".
לא הכל שחור לבן | פסטיבל הפסנתר ה-11 שייפתח השבוע בתל אביב ייתן במה להרבה גיטריסטים
פסטיבל "הפסנתר מארח" ה-11 יתמקד דווקא במוסיקאים שמזוהים בעיקר עם הגיטרה; אולי מלבד מופע הפתיחה של הפסטיבל מחר, שכל הכרטיסים אליו כבר נמכרו: בכורה לאלבומו החדש של שלומי שבן "מגדל הפזמון" (הופעה נוספת נקבעה ל-1 בדצמבר במשכן לאמנויות הבמה).
ביום רביעי יועלה "הרחובות ממריאים לאט", מופע שמשרטט ב-24 שירים 24 שעות בתל אביב וילווה בתצלומים תיעודיים של זירות ההתרחשות המוזכרות. ישתתפו בו בין היתר יהלי סובול, עמיר לב, גלעד כהנא, אפרת גוש, יובל מנדלסון ואחרים, בניהולו המוסיקלי של עדי רנרט. במקביל, תעלה רונה קינן את גרסת הפסנתר לאלבומה האחרון "שירים ליואל", יחד עם פסנתרן הג'ז עומר קליין.
ביום חמישי יתקיימו הופעות של יזהר אשדות ורע מוכיח, ורד פיקר ונורית גלרון, עמיר לב ואסף תלמודי, אביב גדג', רפי פרסקי ומוקי, אביגייל רוז, מופע מחווה לאלבום "עד העונג הבא" של "המכשפות" בניהולה המוסיקלי של שילה פרבר, ומופע של ארבעה יוצרים צעירים - חן קליין, אמיר ברנט, נעם פנחסוב וגל דה-פז.
בשישי ישתף שלמה גרוניך פעולה עם אנשי ההרכב "מארש דונדורמה", ירמי קפלן יארח את ג'נגו למופע משירי אלבומו הראשון, ובמוצאי שבת יתקיים ערב הוקרה לאחד הגיטריסטים הבולטים ברוק הישראלי, יצחק קלפטר, שיארח את שרון קרלן וברק גביזון. מופע הנעילה של הפסטיבל, שיתקיים ביום ראשון, הוא ערב אקוסטי של יהודה פוליקר עם שירים שכתב לאחרים בליווי שני פסנתרים, שלוש גיטרות וכלי הקשה.