מאות ליקויים
מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, חושף בדוח מבקר המדינה לשנת 2002 (53ב') מאות ליקויים בעבודת הממשלה וגופים ציבוריים המופעלים על-ידי הממשלה.
המבקר הגיש הבוקר (יום ד', 30.4.03) את הדוח המלא ליו"ר הכנסת, ראובן ריבלין. יומיים קודם הגיש המבקר את הדוח לנשיא המדינה, משה קצב. בטקס מסירת הדוח ליו"ר הכנסת אמר גולדברג, כי אחד הפרקים המרכזיים עוסק בניגודי עניינים מצד ראש הממשלה אריאל שרון.
שרון פעל והסתיר
בבדיקה נמצא, כי ראש הממשלה, אריאל שרון, פעל תוך ניגודי עניינים, כאשר עסק רשמית ב-2002 ואף פעל מאחורי הקלעים, לקבלת החלטות לשינוי החלטה 755 של מנהל מקרקעי ישראל. עניינה: מתן אפשרות לחוכרי קרקע של המנהל, להשכירה לצורך הקמת מבנים ו/או מחסנים. שרון היה ממונה ישיר על משרד זה, בתוקף היותו שר התשתיות הלאומיות ומכוח זאת יו"ר מועצת מנהל מקרקעי ישראל.
הפרשה כולה החלטה בעקבות חשיפה של העיתונאי משה ליכטמן בגלובס. בעקבות זאת, נכנס המבקר לתמונה, נתן הוראות לשרון והחל לבדוק פרשה זו.
על-פי ממצאי המבקר, לשרון היה עניין אישי בהחלטות, וזאת נוכח אדמות חקלאיות שהוא מחזיק. השינוי בהחלטת המנהל, עשויה היתה להיטיב עם שרון ובניו. אי-לכך, ובעקבות פניות שקיבל המבקר, הוא פנה אל שרון וביקשו שלא לקחת חלק בהחלטות המנהל באותה סוגיה. למרות זאת, שרון הוסיף לפעול בנושא זה, מאחורי הקלעים.
בעקבות החשיפה בגלובס וביקורת המבקר, ופניות של חברי כנסת, בהם ח"כ רן כהן וח"כ אופיר פינס, החליט היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לבדוק את העניין בימים הקרובים יחד עם גורמי משרד המשפטים ופרקליטות המדינה. עם תום הבדיקה יוחלט, האם יש מקום לפתוח בחקירה פלילית נגד שרון.
במכתב ששיגר רובינשטיין אל ח"כ אופיר פינס, הוא מגלה, כי באחרונה פנה אל שרון בעניין נוסף: לקבל את התייחסותו לטענות, לפיהן הפר לכאורה את ההוראות בנושאי ניגודי עניינים בהחלטות הנוגעות למשק המים.
[לידיעה המלאה ראו קישור משמאל].
תהליך קבלת ההחלטות בממשלה לקוי
המבקר קובע עוד, כי ממצאי הביקורת מעלים, שתהליך קבלת ההחלטות בממשלה לא תמיד לווה בעבודת מטה סדורה, והמעקב אחר ביצוען היה חלקי בלבד. "למעשה, מעולם לא גובשה לשירות המדינה תורת ניהול כוללת והאחריות לנושא זה נותרה מיותמת".
גם בנושא השירות לציבור, במשרדי הממשלה ובגופים ציבוריים, מצביע הדוח "על העדר עבודה מטה מסודרת ותהליכי עבודה נכונים, אשר אילו היו מתקיימים, היו תורמים לשיפור מהותי באיכות השירות".
גופי השלטון וגופים ציבוריים, מלין המבקר, "נתגלו במקרים רבים כבירוקרטיים, כאילו לא נולדו לשרת את הציבור, התעלמו מזכותו של האזרח, ולא עשו את שחייבים היו לעשות כדי לחלץ ממצוקתם את מי שנזקקו לשירותיהם".
כאמור, ממצאי המבקר - הכתובים בדוח המחזיק 1011 עמודים, מתייחסים למאות ליקויים. דגש מיוחד הושם על משרד ראש הממשלה והמטות שהוא מפעיל, וכן על משרדי הממשלה השונים. נביא כאן ממצאים נוספים לגבי כמה משרדים.
בנק ישראל אחראי בעקיפין לקריסת הבנק למסחר
מבקר המדינה מטיל אחריות עקיפה על מחלקת הפיקוח בבנק ישראל - למעילה שהביאה לקריסת הבנק למסחר, בגלל מעילה בהיקף של 254 מיליון ש"ח על-ידי אתי אלון ושותפיה לעבירות.
המבקר מטיל אחריות עקיפה על מחלקת הפיקוח בבנק ישראל. משרד מבקר המדינה מצביע, "על הערות והמלצות הנוגעות באופן כללי לפיקוח העקיף של המחלקה על האמצעים שבנקים נוקטים נגד סיכוני מעילה, שעשויות היו לעבות את אמצעי ההגנה של הבנק, ושל בנקים אחרים, נגד סיכוני מעילה".
המבקר קובע, כי המחלקה לא הקפידה לבדוק האם הליקויים אכן תוקנו, ובדרך כלל הסתפקה בהצהרה כי אלה אכן תוקנו. כך, לדוגמא, בינואר 2002 - שלושה חודשים לפני המעילה, ניתנה על-ידי בנק ישראל הוראה לבטל את הסמכויות/ההרשאות של מחלקת ניירות ערך (בראשה עמדה אתי אלון) לתת אשראי. התברר, כי הוראה זו לא בוצעה. "הנהלת הבנק לא מנעה מהעובדת לרשום הלוואות בהיקף גדול (שהתברר שהיו מזויפות) גם לאחר שהצהירה כי ביטלה את הסמכויות של מחלקת ניירות ערך לתת אשראי".
[לידיעה המלאה ראו קישור משמאל].
עובדים זרים הובאו לישראל על-ידי ספסרים, שלא כחוק
מתווכי כוח אדם בישראל מקבלים 3,000-1,300 מכל עובד זר, תמורת "סידור" כניסתו לישראל ומציאת עבודה עבורו. "גביית עמלה על-ידי מתווכי כוח האדם בארץ,... מנוגדת לחוק שירות התעסוקה". זה אחד הממצאים העיקריים בדוח מבקר המדינה".
המבקר מתייחס בדוח ל-255 אלף העובדים הזרים שהיו נכון לספטמבר 2002 בישראל, בהיתר וללא היתר. השוואות מספרם של אלה מתוך כלל המועסקים בישראל, בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, מעידה כי ישראל עושה שימוש יתר בכוח עבודה זר.
המבקר קובע, כי הספסרות בישראל בעובדים זרים, "יוצרת פיתוי להגשת בקשות לקבלת היתירי ההעסקה בהיקף גדול יותר מצורכי המבקשים, ולסחר בהיתרי העסקה בניגוד לתנאי קבלת ההיתר".
[לידיעה המלאה ראו קישור משמאל].
חריגות בהפעלת חדרי ניתוח בבתי חולים
מביקורת של מבקר המדינה עולה, כי משרד הבריאות אינו מרכז מידע בדבר מספר הממתינים לניתוחים ומשך ההמתנה, אף לא לגבי בתי החולים שהוא מפעיל. בשל היעדר מידע זה, אין משרד הבריאות יכול ליצור כלים לייעול תהליך ההפניה והוויסות של החולים למחלקות השונות העוסקות בניתוחים בכל אזור, כדי שלא ייוותר בבית חולים אחד תור ארוך לניתוח מסוג מסוים, בשעה שבבית חולים סמוך לו יש תור קצר לאותו סוג של ניתוח.
[לידיעה המלאה ראו קישור משמאל]
חריגות משמעותיות בדיור הממשלתי לבכירים לשעבר
מינהל נכסי הדיור הממשלתי אחראי בין היתר להקצאת דיור למשרדי ממשלה בהליך שכירות, רכישה או בינוי. דוח מבקר המדינה חושף, כי בשנת 2001 שילמו משרדי הממשלה ליזמים ומשכירי הדיור, דמי שכירות בסכום של 285 מיליון ש"ח. משרדי הממשלה הממוקמים במבנים שבבעלות המשלה העבירו באותה שנה לחשב הכללי דמי שימוש בסכום של 173 מיליון ש"ח.
לפי הוראות תקנון הכספים ומשק לבקשה להקצאת דיור יש לצרף פרוגרמה מפורטת. בבדיקה של עשר פרוגרמות נמצא, כי הן לא הוכנו המתכונת אחידה, וכי גם במקרים שבהם נדרשה תוספת גדולה של שטח, לא הובאו הסברים ונימוקים לתוספת זו. יתר על כן, לעיתים השטח שהוקצה בפועל ליחידה ממשלתית פלונית היה גדול יותר מהשטח שנדרש בפרוגרמה
[לידיעה המלאה ראו קישור משמאל]
חריגות בהסכם רכישת דירות הסוכנות היהודית בידי הממשלה
בשנים 1998-2000 קיבלה הממשלה החלטות אחדות שעניינן מכירת דירות השיכון הציבורי למתגוררים בהן, בהנחות גדולות. המטרה הייתה, בין היתר להיטיב עם הדיירים הוותיקים בשיכון הציבורי ולהפכם לבעלי דירות משלהם.
המטרה היתה להשתמש בכסף למימון רכישת דירות לנזקקים; בפועל - לא התווספה למאגר הציבורי אפילו דירה אחת.
[לידיעה המלאה ראו קישור משמאל]
הליכי משמעת בשירות המדינה
מבקר המדינה מותח ביקורת נוקבת נגד נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר - על שזה האחרון העז להאשים את עובדי משרד מבקר המדינה ב"אמירות חסרות יסוד". המבקר קובע, כי דוחות נציבות שירות המדדינה, בענייני משמעת, אינם אמינים.
[לידיעה המלאה ראו קישור משמאל]
