בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בג"צ לא יכפה על מערכת המשפט לתבוע את נבו
|
כך קבע השופט עוזי פוגלמן בעקבות דרישתה של 'דטה חוק ומשפט' כי מערכת בתי המשפט תתבע את 'נבו' בגין הפרת זכויות יוצרים - בשל שימושה של נבו בפסיקת מערכת בתי המשפט ● העליון: מכוח חוק זכויות היוצרים החדש, פסקי דין הפכו לנחלת הכלל
|
שיקול דעת מנהלי
|
ענבל בר-און
|
את שיקול הדעת המנהלי יש להפעיל בסמכות, בעקביות, בשוויוניות, בסבירות, במידתיות, בתום לב, בלא שיקולים זרים, לאחר מתן זכות שמיעה לאזרח * מקום בו אזרח מערער על החלטת הרשות לא יתערב בית המשפט בתוכן ההחלטה, אלא בדרך קבלתה * עם זאת, מבחן הסבירות טשטש את הגבולות בין תוכן ההחלטה לבין דרך קבלתה
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
לעיתונאי אין זכויות יוצרים על כתבותיו
|
ארנון בן-יאיר
|
השופטת קבעה כי לא מדובר בזכות קניינית או מעין קניינית, אלא ב"זכות שלילית" במהותה. זו אינה זכות היוצרים עצמה, השייכת למעביד של העיתונאי, בדיוק כשם שזכות היוצרים בתוצרת של כל עובד אחר שייכת למעבידו
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
"לרשות מוקנה שיקול דעת רחב בשאלה אם יש מקום לנקוט בהליך אזרחי, ובאיזו נקודת זמן. ההחלטה נבחנת על-רקע מערך שיקולים מורכב המתייחס הן לסיכויי ההצלחה של ההליך, והן לשיקולים של אינטרס הציבור - במישורים שונים - על-רקע מדיניות האכיפה הכוללת והמשאבים המוקצים לכך". כך קבע (יום ג', 6.04.10) שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, במסגרת עתירה של חברת 'דטה חוק ומשפט' להורות להנהלת בתי המשפט לנקוט בהליכים משפטיים כנגד נבו הוצאה לאור בע"מ, וזאת על-מנת 'לאכוף את זכויותיה' של 'דטה חוק ומשפט' בעיבודים הממוחשבים המופיעים באתר האינטרנט של נבו בתצורה זהה לזו שבה התפרסמו פסקי דין בחוברות פסקי הדין הרשמיות (הידועות כ"פד"י"). לטענת 'דטה חוק ומשפט', אל לה להנהלת בתי המשפט "למחול" על הפרת זכויות היוצרים 'נבו'. לטענתה, פרסום זה מהווה חריגה מההרשאה שניתנה לנבו בהסכם, שממנה נובעת חובתה של מערכת בתי המשפט לנקוט בכל האמצעים הנדרשים על-מנת למנעו. לדידה, תפקידה של מערכת בתי המשפט הינו ליצור שוויון בהעמדת משאב השייך למדינה, במקרה זה פסקי הדין של בתי המשפט הפועלים במדינת ישראל. אי-עמידתה של המדינה על זכויותיה פוגעת בשוויון ומקנה לנבו יתרון בתחרות המסחרית מול העותרת ושכמותה. עוד מציינת 'דטה חוק ומשפט' כי המדינה עצמה מכירה בכך שנבו הפרה את ההסכם עימה, ואף על-פי כן נמנעת היא מלדרוש אכיפתו. המדינה: איננו רוצים לנקוט בהליכים כנגד 'נבו' משיקולינו שלנו המדינה ציינה בתגובה, כי לעת הזאת החליטה כי אין מקום לנקיטה בהליכים נגד נבו. עמדה זו מבוססת על מספר שיקולים אותם פרשה המדינה בפני בית המשפט: המדינה הבהירה כי התחשבה בשינוי במצב המשפטי (היחקקו של חוק זכויות יוצרים החדש משנת 2007) שלפיו אין זכויות יוצרים בפסקי הדין נתונות עוד למדינה. לכך הוסיפה כי פסקי דין והחלטות של בתי המשפט השונים מתפרסמים באתר האינטרנט של מערכת בתי המשפט ואף נמסרים לחברות המסחריות העוסקות בכך, וביניהן 'דטה חוק ומשפט', לשימוש פרטי ומסחרי. להשקפתה, עריכת שקלול ובחינת הסיכויים והסיכונים בהליך משפטי, והתחשבות במשאבים העומדים לרשות מערכת בתי המשפט, הביאה אותה לידי מסקנה כי לעת הזו אין מקום לפתיחת הליך משפטי. המדינה סבורה כי החלטתה מצויה במתחם הסבירות וכי אין לכפות עליה קיומו של הליך משפטי אשר לטעמה לא נכון לנהלו, על-מנת לשפר את מצבה של העותרת בתחרות המסחרית עם נבו. השופט פוגלמן: מערכת בתי המשפט רשאית מטעמיה שלה שלא לנקוט הליכים משפטיים השופט פולגמן מציין, כי הגם שמערכת בתי המשפט אינה מופקדת על הבטחת שוויון התחרות בין גומרים מסחריים בשוק המידע המשפטי למנויים, הרי ש"נוכח מעמדה הנורמטיבי של התחרות בשיטת המשפט שלנו", מקובל עליו כי זהו שיקול שעל המדינה לשוקלו. אך לשיטת פוגלמן, זהו שיקול אחד מני רבים שכן "נקיטה בהליך משפטי היא עניין שמעצם טיבו נתון לשיקול דעת רחב של יוזם ההליך". השופט פוגלמן מציין כי בין יתר שיקוליה של מערכת בתי המשפט שלא לנקוט הליכים משפטיים - נמנים השיקולים ולפיהם כיום - לפי חוק זכויות היוצרים החדש משנת 2007 - אין יותר זכויות יוצרים בפסקי דין, חוקים וכדומה, וכי פסקי הדין היוצאים מפי מערכת בתי המשפט עומדים לרשות הכלל, כמו גם השיקול ולפיו ממילא ההתקשרות עם 'נבו עומדת לקראת סיומה'. השופט פוגלמן מציין עוד כי: "מקובל עלי כי המשיבה אינה חייבת לחשוף ברבים את הערכותיה באשר לנקודות התורפה שלה בהליך משפטי אפשרי, מקום שבו אין לשלול קיומו של הליך משפטי מעין זה בעתיד, שכן הדבר יעמיד אותה בנקודת נחיתות בלתי מוצדקת כלפי הצד השני להליך, ככל שיינקט". הוא מסכם את דבריו: "לרשות מוקנה שיקול דעת רחב בשאלה אם יש מקום לנקוט בהליך אזרחי, ובאיזו נקודת זמן".
|
|
בגץ 7290/07 דטה חוק ומשפט בע"מ נ' הנהלת בתי המשפט (ניתן: 6.04.10).
|
|
|
- בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק - בפני השופטים אליקים רובינשטיין, סאלים ג'ובראן, עוזי פוגלמן - בשם דטה חוק ומשפט: עו"ד ח' הרציג, עו"ד ר' פרקש - בשם הנהלת בתי המשפט: עו"ד ת' עציון - בשם נבו: עו"ד א' פוזנר
|
|
תאריך:
|
01/05/2010
|
|
|
עודכן:
|
01/05/2010
|
|
ענבל בר-און
|
בג"צ לא יכפה על מערכת המשפט לתבוע את נבו
|
|
"לאור חתימת התובעת על המסמכים המפורטים, בהם מצוין במפורש כי בהלוואה השנייה בוצע ביטוח חיים חלקי ובהלוואה השלישית לא בוצע ביטוח כלל, אני קובעת, כי התובעת ידעה בוודאות, בעת חתימתה על מסמכי ההלוואות, שרק בהלוואה הראשונה בוצע ביטוח חיים מלא, בהלוואה השנייה בוצע ביטוח חיים חלקי ובשלישית לא בוצע ביטוח חיים כלל". כך קבעה (יום ה', 17.12.09) שופטת בית משפט השלום בתל אביב, אושרי פרוסט, בתובענה כספית בסך 100,000 ש"ח אשר הוגשה על-ידי אורית שגב כנגד הבנק למשכנתאות, בגין רשלנות הבנק באי מימוש ביטוח חיים למשכנתאות שנרשמו לטובתו, בגין הלוואות שנטלו התובעת ובעלה המנוח בשנת 1993.
|
|
|
"הבנק מודה בסיכומים כי הוא עושה שימוש בלעדי בחלק מהשטח המקורה - מקום בו מוצב השומר ומקום הכספומט, מה שמוביל למסקנה כי הבנק הוא הנהנה העיקרי משטח זה". כך קבעה (יום ג', 6.04.10) שופטת בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה, ברכה בר-זיו, במסגרת עתירה שהגיש בנק לאומי לישראל כנגד חיובו בארנונה ביחס לשטח מקורה אשר מצוי מחוץ לבנק ואשר בתחומו מצוי כספומט של הבנק ושלטים מטעם הבנק.
|
|
|
אבי באום רוכש את חלקו של עופר הירשזון בחברת חילן טק ויהפוך לבעל השליטה בחברה. כך נודע ל"גלובס". העסקה תבוצע לפי שווי של כ-340-350 מיליון שקל, קרי פרמיה של 17-20% על מחיר השוק.
|
|
|
אילולא דברי הפרידה הנרגשים בסוף התוכנית וההכחשות הנמרצות בתקשורת, אפשר היה לרגעים לחשוב שתוכנית מספר 480 של "עובדה" הייתה גם התוכנית האחרונה.
|
|
|
העיתון אל-יום אל-סאבע (היום השביעי) מפרסם את התמונות המתעדות את מעשה השפטים שנעשה (29 באפריל 2010) באזרח מצרי בן 38 בכפר השיעי "כתרמאיא" בלבנון, דרום מזרחית לביירות, אשר גופתו נתלתה על עמוד חשמל לעיני תושבי הכפר שהתאספו במקום ותמכו במעשה. בילאל אל-לובנאני, תושב הכפר, סיפר לעיתון על נסיבות האירוע:
|
|
|
|