יותר מ-60 אלף עסקים קטנים ובינוניים צפויים להיסגר בשנת 2003. זאת לעומת 54 עסקים שנסגרו בתקופה המקבילה אשתקד. כך מזהירים התאחדות התעשיינים, התאחדות המלאכה והתעשיה ואיגוד לשכות המסחר.
גופים אלו נפגשו (יום ג', 3.6.03) עם מנכ"ל המכס והמע"מ, איתן רוב, על-מנת להציע לו פתרונות שונים כדי לצאת מהמשבר הפוקד את העסקים.
לדעת הגופים, חיזוק העסקים הקטנים דווקא בתקופה זו של משבר, עשוי להשפיע מהותית על הצמיחה והיציאה מהמיתון, כמו גם על הקטנת האבטלה.
להלן הצעות שלושת הגופים:
1.לשפר את כלי הסיוע הממשלתיים הקיימים, ובתוך כך:
- לשפר את תנאי הקרן להון חוזר בערבות מדינה: הכוונה, לאפשר הקלה בביטחונות הנדרשים כערבות להלוואה; לבטל את התנאי לפיו עסק המצוי בחריגה בבנק אינו זכאי לקבל את ההלוואה; להקטין את פרמיית הסיכון; להגדיל את תקופת החזר ההלוואה; להקטין את שיעור הריבית ואף לאפשר גם לעסקים המעסיקים 100-71 עובדים לקבל הלוואה.
- להחיות את הקרן לעידוד עסקים קטנים בערבות מדינה: הכוונה, לשפר את תנאי הקרן שהיתה קיימת עד שנת 2001; לקבוע פחות ביטחונות, פחות הון עצמי, ריבית מופחתת ותקופת החזר ארוכה מאלה שנדרשו בקרן המקורית, וכן להגיע להסדר עם הבנקים על חידוש פעילותה.
- להחיות את הקרן לעידוד השיווק לחו"ל: זאת על-מנת למנוע צמצום נוסף במספר המפעלים הקטנים והבינוניים. לדברי הגופים, ללא סיוע לעידוד היצוא תימנע ממפעלים קטנים ובינוניים רבים היכולת לפתוח שווקים בחו"ל.
- להחיות ולהגביר את התקציבים של הקרנות לתמיכה בעסקים הקטנים והבינוניים: הכוונה, להחיות ואף להגדיל את התקציב הכולל של קרנות כמו: חונכות עסקית, חונכות לעיצוב תעשייתי, ניצוץ וניהול איכות בתעשיה. תקציב זה עמד על כ-11 מיליוני ש"ח בלבד. הגדלת תקציב הקרנות תסייע למספר רב יותר של העסקים ותחזקם מול התחרות ההולכת וגוברת.
יצויין, כי במסגרת המדיניות הכלכלית לשנת 2003 הוקפאו תקציבי מנהל המימון במשרד התמ"ס וכתוצאה מכך הוקפאה פעילות קרנות הסיוע העיקריות שנועדו לעסקים הקטנים והבינוניים.
2. הקמת כלי סיוע חדשים:
- תוכנית למתן הלוואות לעסקות בחו"ל, להן יש כיסוי ביטוחי: הכוונה לערבות שתיתן המדינה כנגד הלוואות המיועדות לפתיחתם של מסמכי אשראי בעת רכישת ציוד ו/או סחורות מחו"ל. במידה והחברה רכשה כיסוי ביטוחי לעסקה, הסיכון הכרוך בעסקה זו הינו זניח יחסית - דבר שיאפשר למדינה להעניק ערבות בצורה בטוחה יחסית, ותאפשר לחברה לקבל הלוואה בנקאית לצורך ביצוע העסקה.
- תוכנית למתן ערבות מדינה כנגד חשבוניות או הזמנות של משרדי ממשלה: על הממשלה לאפשר מתן הלוואות בערבות מלאה על מנת להקל על מצוקת המימון. התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר והתאחדות המלאכה והתעשייה טוענים כי לא יתכן שהממשלה לא תהיה ערבה לחובותיה. במצב השורר כיום במשק ישנם משרדי ממשלה רבים וגופים הנסמכים על תקציב הממשלה אשר אינם משלמים את חובותיהם בזמן ועל-ידי כך יוצרים מצוקת מימון קשה לעסקים העובדים מולם.
- תוכניות למתן הלוואות מדינה כנגד הזמנות של ספקים מוכרים: הכוונה ליצור רשימת לקוחות מאושרים שתהיה בפיקוח המדינה ובגינם יוכלו העסקים לקבל הלוואה בתהליך מזורז על-ידי שעבוד חשבוניות. רשימת הלקוחות תיבדק על-ידי גוף מתאם ותכיל אותם לקוחות אשר ההיסטוריה שלהם מוכיחה כי הם עומדים בתשלומים ואין סכנה שלא ישלמו את חובם.
- תוכנית להענקת ערבות מדינה למימון המחאות בנכיון או המחאות לא סחירות: יש ליצור מנגנון לפיו המחאות בלתי סחירות של לקוחות, שיוגדרו כלקוחות מאושרים (בהתאם לניסיון החיובי של הבנקים עם לקוחות אלה) ישמשו עירבון מספיק לקבלת הלוואה וזאת בערבות של המדינה.
יצויין, כי לאור ההגבלות של בנק ישראל אין באפשרותו של הבנק לתת הלוואות או לנכות המחאות שאינן סחירות למרות שאין כל ספק לגבי "טיב" ההמחאה.
- הענקת ערבות מדינה על הערבויות אותן נדרשים להציג המתמודדים במכרזים: מוצע כי המדינה תעמיד לבנקים ערבות על-מנת שאלה יוכלו להעמיד ערבות לעסק, להתמודדות במכרז.
- יצירת כלי סיוע לעידוד יצואנים קטנים: הכוונה ליצור כלי סיוע ליצואנים קטנים שיעניק הקלות במס על כל תוספת ההכנסה מיצוא ל-3 שנות היצוא הראשונות.
3. יש ליזום בנושא של תשלום חובות של גופים ממשלתיים:
- חקיקת חוק המחייב גופים ממשלתיים לשלם את התמורה לא יאוחר מ-90 יום ממועד קבלת הסחורה. על-פי החוק המוצע, כל פיגור בתשלום יחוייב בריבית פיגורים או בעלויות המימון ששולמו בפועל על-ידי הנפגע - הגבוה מביניהם. כמו-כן על-פי החוק המוצע, עובדי מדינה ומנהליהם שיפרו התחייבויות חתומות של המדינה, ישאו באחריות אישית.
- חקיקת החוק "זכות קיזוז חובות מגופים ציבוריים" - הצעת החוק מציעה לאפשר לספק במקרים אלה לקזז את החוב המגיע לו מהממשלה ומוסדותיה כנגד חובות המס שיש לו כמו: מס הכנסה, מע"מ, ארנונה ועוד.
בנוסף, הציעו שלושת הארגונים ליזום:
- תשלום מע"מ על בסיס מזומן: הכוונה, לאפשר מעבר עסקים קטנים לשיטת תשלום מע"מ על בסיס מזומן, דהיינו: העברת התשלום למע"מ בעת קבלת התקבול בפועל, ולא בעת הוצאת חשבונית עסקה.
אפשרות זו ניתנת לביצוע מיידי על-ידי הוספת מגזר העסקים הקטנים לרשימת ההחרגות בתקנה 7 לתקנות המע"מ.
- העדפה לעסקים קטנים ובינוניים במסגרת פרויקטים בתחום התשתיות. הצעה ברוח זו הוגשה לחשב הכללי של האוצר בעבר, אך טרם קודמה.
- ביצוע רכישות גומלין בארץ של חברות זרות: מוצע שהמדינה תייעל את ביצוע רכש הגומלין בארץ של חברות זרות, כחלק מביצוע עסקות של חברות ומוסדות ממשלתיים עם החברות הזרות. במקביל, על המדינה לנצל את קשריהן של חברות יבוא באותן עסקות ייצוא בהן נדרש רכש גומלין במדינות היעד.
- להקפיא ואף והפחית במגזר העסקי את כל העלויות שבשליטת הממשלה. מדובר בעיקר בארנונה, מים, חשמל ודלקים. הארגונים ציינו כי, הממשלה ייקרה בשנה האחרונה את העלויות של התשומות העסקיות העיקריות, ובשבוע שעבר - במסגרת המדיניות הכלכלית - התייקרו הארנונה ב-3.2%, והמים למגזר העסקי ביותר מ-7%.
