|
|
[צילום: קלוגר זולטן, לע"מ]
|
|
|
|
|
היום לפני 102 שנה, ב-11 באפריל 1909 (כ' בניסן תרס"ט), נערכה "הגרלת המגרשים" ונוסדה העיר תל אביב.
העיר שנולדה בהגרלת צדפים
מייסדי תל אביב תכננו להקים שכונה נפרדת מיפו ששמה אמור היה להיקרא "עיר גנים" - עיר שיהיו בה גינות ירק, ערוגות פרחים ושדרות עצים - מראה שלא אפיין את יפו של אז (ולמרבה הצער גם לא את זו של היום, יותר מ-100 שנה מאוחר יותר. י.ג.).
בכספי החברים שנרשמו לשכונה החדשה נקנה שטח באזור גבעות החול שממזרח לנווה צדק, ליד חוף הים, ואת שטח הקרקע הוחלט לחלק ל-60 חלקות עבור 60 המשפחות הראשונות שהיו חברות באגודה.
לאחר שהועלו הצעות שונות על הדרך שבה יחלקו ביניהם החברים את האדמות התקבלה החלטה - הגרלה.
החברים התאספו על אחת הגבעות, ומי שנבחר ליושב-ראש הוועד, אריה עקיבא וייס, יצא לשפת הים הקרובה ואסף שישים צדפים לבנים ושישים אפורים. על הצדפים הלבנים רשם את שמות המשתתפים, ואת מספרי המגרשים כתב על הצדפים האפורים. וייס סבר כי עיר השוכנת לחוף הים, מן הראוי שצדפים ישמשו בטקס לידתה.
תל אביב הפכה לעיר העברית הראשונה
איזה שם ראוי לה?
השכונה החדשה, שהיוותה את ראשיתה של העיר תל אביב, נקראה תחילה על שם האגודה שבנתה אותה - "אגודת בוני בתים". אחר-כך ניתן לעיר השם "אחוזת בית" - ובשם זה התחילו לבנות את השכונה. לאחר מספר חודשים, משעה שהחלו בבנייה, פרצו ויכוחים על שם השכונה. היו שרצו לקרוא לה "עיר גנים", אחרים הציעו שם המציין את הקשר ליפו - "יפו החדשה", "נווה יפו", "נוף יפו" ואף השם "עברייה" עלה.
עלה גם הרעיון לקרוא לשכונה החדשה על שם חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, והיא כמעט נקראה בשם הרצליה, אך אז עלה השם תל אביב, כשמה של העיר העברית בספרו של הרצל - "אלטנוילנד: ארץ עתיקה-חדשה". נחום סוקולוב, בעל ההצעה, הסביר שזהו שילוב של הישן והחדש: המילה "תל" פירושה חורבה עתיקה ואילו "אביב" מציין פריחה והתחדשות.
עיר ללא הפסקה
בתקופת העלייה הרביעית והעלייה החמישית (1939-1924) הגיעו לעיר עולים רבים, ובתקופות הללו החלה העיר לקבל את הצביון הבורגני-בלייני שלה. בתל אביב נפתחו בית הקולנוע הראשון ובית הקזינו הראשון בארץ ישראל. עם קום המדינה, הייתה תל אביב העיר היחידה בארץ שבה מעל 100,000 תושבים.
עד מלחמת העצמאות היו יפו ותל אביב שתי ערים נפרדות: יפו הייתה עיר ערבית עתיקה, ואילו תל אביב - עיר עברית צעירה וחדשה ליד יפו. עם סיום מלחמת העצמאות החליט ישראל רוקח, שהיה אז ראש העיר תל אביב, כי מן הראוי לאחד את שתי הערים - יפו ותל אביב.
וכך בשנת 1949, ארבעים שנה לאחר הקמת תל אביב, אוחדו שתי הערים, והעיר תל אביב קיבלה את השם "תל אביב-יפו".
