"יש להתריע את המוסדיים, שלא להמשיך ולהשקיע בחברות שבעלי השליטה בהן, אינם עומדים בחובותיהם לציבור" - קרא (יום ב', 25.7.11) יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני (יהדות התורה), לרשות לניירות ערך ולאגף הפיקוח על שוק ההון באוצר, בדיון שעסק בהידוק הרגולציה על קשרי המוסדיים עם הטייקונים.
חברי ועדת הכספים דרשו לקדם מהלכים חקיקתיים ורגולטוריים, על-מנת למנוע את התפשטות תופעת הסדרי החוב של הטייקונים, שאינם מסוגלים להחזיר את חובותיהם לציבור. הח"כים תבעו לשתף את בעלי ההון בהסדרת החובות ובמידת הצורך, למנוע מהם גיוס הון בעקבות אי-עמידה בחובותיהם לציבור.
גפני קרא עוד לרשות לני"ע ולאגף הפיקוח להניח על שולחן ועדת הכספים, הצעות לחקיקה ולצעדים רגולטורים, שיסתמו את הפרצות הקיימות בשוק ההון, המאפשרות את התפשטות תופעת הסדרי החוב. "שהטייקונים יביאו כסף מהבית על-מנת לכסות את חובותיהם", אמר.
ח"כ
זהבה גלאון (מרצ) יזמה את הדיון בעקבות הצעת בעל השליטה בחברת טאו, אילן בן-דב, להסדר חוב עקב אי-יכולתו לעמוד בהחזר חוב למשקיעים. לדבריה, "קיימות פרצות ברגולציה ויש לחסום אותן. לא ייתכן שהגופים המוסדיים המשיכו להשקיע בחברות בבעלות בן-דב ולהעמיד לרשותו את ההון שביקש, כשכבר ב-2009 הפך לגורם סיכון". עוד אמרה כי "קיים ניגוד אינטרסים מובנה, כאשר למוסדיים יש תמריץ להיות תחת חסות הטייקונים". גלאון קראה לשינויים רגולטוריים, שיחייבו את בן-דב ובעלי הון דומים לו, "להכניס את היד לכיסם הם ולקחת חלק אישי בהסדרת החובות של החברות בשליטתם".
ח"כ
יצחק וקנין (שס) אמר כי "כשהחברות מרוויחות, בעלי ההון גוזרים קופונים אך כשיש הפסדים, הציבור משלם. המשקיעים הקטנים סופגים את ההפסדים, ומאבדים את מיטב חסכונותיהם. כשיש משברים, בעלי ההון ממהרים לבקש 'תספורות' לחובותיהם בדרך של הסדרים לא הוגנים". וקנין הוסיף כי "שוק ההון הפך לסלון תספורות. הרגולטורים שאמונים על הגנת כספי הציבור, אינם עומדים על המשמר כשאינם מתריעים במוסדיים הממשיכים להשקיע בחברות שאינן עומדות בחובותיהן. בכך, הם הופכים לעושי דברם של הטייקונים".
ח"כ
מגלי והבה (קדימה) אמר כי "אנחנו כמחוקקים צריכים לדאוג שכספי הציבור לא יהיו מופקרים בידי טייקונים שישחקו בהם כראות עיניהם וללא בקרה".
"לא עמדת בהתחייבויות האג"ח שלך? לא תנפיק עוד לציבור"
ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) הציעה לקבוע ש"מי שלא עמד בהתחייבויות האג"ח שלו, לא יוכל להנפיק אג"ח לציבור, שיוציאו לו כרטיס אדום בחקיקה. הוא יוכל להנפיק אג"ח, אך רק בערבות עצמית שלו". בעניין חברת טאו שבשליטת בן-דב אמרה: "לא ייתכן שבן-דב מבקש תספורת לחובותיו בו בזמן שהוא בונה וילה על 5 דונם בכפר שמריהו". חברת טאו, אמרה יחימוביץ', "היא לוליינות פיננסית, שעסקה בספקולציות בשוק ההון ועל המוסדיים אסור היה להעמיד לרשותה מינוף בהיקף 90% כפי שקרה בפועל".
יו"ר ועדת המשנה לביטוח, ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו), טענה ש"אנו חיים בשאננות, כיוון שעד עכשיו אנחנו רק בשולי הסערה הכלכלית העולמית אך בהחלט ייתכן שיבוא יום שנהיה בעין הסערה. בן-דב ודומיו, הם הסימנים לכך". קירשנבאום קראה להוביל מהלכים רגולטוריים משמעותיים "לפתרון בעיות שורשיות בשוק ההון הישראלי". לדבריה, היא חוששת מאוד לעתיד הפנסיות וקופות הגמל של הציבור בישראל.
ח"כ שי חרמש (קדימה) אמר שאם אדם פרטי היה נקלע לחובות, היה נאלץ לוותר על הבית ועל כל רכושו ואילו טייקון כאילן בן-דב, נהנה מכך שניתן לקחת מהציבור והוא ממשיך בחייו. "היה צריך להיות ברור שאילו היה יוצא יחף מביתו, עוונו היה נמחל, אך כל עוד נשארה לו בבית ואזה אחת שניתן למכור, אזי עליו לשאת באחריות לכישלונותיו ולהפסדי החברות בבעלותו".
יו"ר הרשות לניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, הודיע על כוונתו להפוך את הרשות ליותר אקטיביסטית בבקרת שוק ההון. בעניין חברת טאו אמר, ש"הרשות חייבה אותה לחשוף את פרטי הסדר החוב וכן לפרסם הערת עסק חי בדוחות הכספיים שלה".
האוזר הודיע שידרוש מהמוסדיים, לעקוב אחר השקעותיהן ולבצע אנליזות כיצד להיכנס להשקעות בחברות השונות. עוד אמר כי "יפעל ליותר גילוי ושקיפות בקרנות הנאמנות עליהן אחראית הרשות לניירות ערך".